ביאור:משלי טו לא

משלי טו לא: "אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים - בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין."

תרגום מצודות: אוזן אשר תשמע התוכחה המביאה חיים, סופה תהיה כרוכה אחר החכמים ותלין (בהתמדה) בקרב חכמים לשמוע דבר חכמה.

תרגום ויקיטקסט: אדם המוכן להטות את אוזנו לשמוע תוכחת (ביקורת) על החיים - יזכה ללון (לשכון) בקרב החכמים, גם אם אינו חכם בעצמו.

/ אדם הרוצה שאוזנו תשמע תוכחה שתביא לו חיים - ראוי שישהה בקביעות ואף ילון (יישן) בקרב החכמים כדי ללמוד מאורחות-חייהם.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי טו לא.

דקויות

ניתן לפרש את המילה תלין בשתי דרכים, וכמו כן ניתן לפרש את הפסוק כולו כתגמול או כהנחיה מעשית, סה"כ ארבעה פירושים:

1. תלין = תשהה בקביעות, כמו (ישעיהו א כא): "צֶדֶק יָלִין בָּהּ", (ירמיהו ד יד): "עַד מָתַי תָּלִין בְּקִרְבֵּךְ מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ"*, (איוב יט ד): "אִתִּי תָּלִין מְשׁוּגָתִי", (איוב כט יט): "וְטַל יָלִין בִּקְצִירִי" (רד"ק בספר השורשים, המאירי, מצודת ציון):

- מי שמטה את אוזנו לשמיעת תוכחות על אורח חייו, יזכה ללון - לשכון בקביעות עם החכמים; החכמים יאהבו אותו ויקרבו אותו לחברתם, גם אם אינו חכם בעצמו: "כי החכמים חפצים ושמחים בחברתו, כי גם אם לא ירחב לבו להשיג אל החכמה, נבחר ונכבד בעיניהם, אחרי שהשכיל בדברי תוכחותיו וחפץ לשמעם" (רבנו יונה, ע"פ ר' הונא בשיר השירים רבה ד ז; וכן מצודות, רלב"ג), "כל מי שבא לבית הכנסת ושומע דברי תורה, זוכה לישב בין החכמים לעתיד לבא," "שנאמר אוזן שומעת תוכחת חיים, בקרב חכמים תלין" (דברים רבה ז ג);

- מי שרוצה להטות את אוזנו לשמיעת תוכחות שיביאו לו חיים, ראוי שילין - ישכון בקביעות עם החכמים: "אוזן שומעת תוכחת חיים אל תסתפק בשמיעה טובה מרחוק, רק בקרב חכמים תלין, לראות את החכמים עצמם ולראות מעשיהם" (מלבי"ם).

2. תלין = תישן, כמו (בראשית לב יד): "וַיָּלֶן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא"*, (ויקרא יט יג): "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר", (יהושע ח ט): "וַיָּלֶן יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתוֹךְ הָעָם", (שופטים יט ז): "וַיִּפְצַר בּוֹ חֹתְנוֹ וַיָּשָׁב וַיָּלֶן שָׁם", (מלכים א יט ט): "וַיָּבֹא שָׁם אֶל הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם":

- מי ששומע תוכחות על אורח חייו, יזכה ללון - לאחר מותו - עם החכמים, "כי זאת הלינה רומזת אל המנוחה בשורש העליון של דרגין דחכמה, כי החכם זוכה ליכנס במחיצתן של חכמים, ושם נותנים לו מדור לפי כבודו", "לעתיד הכל עתידים להיות תמהין כנגד מי ששמע לאלהים, ואומרים: מי הוא זה? שפלוני שלא קרא ולא שנה – והרי הוא יושב עם האבות ומשיח עימהם? והאלהים יאמר להם: מה אתם תמהים? לא זכו אלו אלא מפני ששמעו אלי, שנאמר אוזן שומעת תוכחת חיים, בקרב חכמים תלין" (רבי אבהו, ציטוט מ אורחות צדיקים שער הרצון);

- מי שרוצה לשמוע תוכחות שיביאו לו חיים, ראוי שילין - יישן בבית המדרש. יש אנשים, שעובדים קשה כל היום, ובלילה עושים מאמץ גדול להגיע לשיעור תורה, אבל מרוב עייפות הם נרדמים על הספסל... האם יש טעם שיבואו לשיעור? לפי ספר משלי נראה שכן: אוזן שומעת תוכחת חיים = נשמה המעוניינת לשמוע דברי תוכחה שיביאו אותה לחיים טובים, תלין = תישן - בקרב החכמים היודעים ללמד.

כשאוזנו של האדם נמצאת בקרבתם של חכמים, גם כשהיא ישנה ולכאורה לא מסוגלת לקלוט, האדם לא מפסיד כי הנשמה שומעת: "התועלת לאותם ההולכים ויושבים בבית המדרש, אף שאינם יכולים ללמוד, הוא לשני דברים: א' - שאזנם שומעת תוכחת חיים מאחרים שלומדים, והתועלת הב' - שהוא בקרב חכמים תלין גם כן עמם בבית המדרש" (הגר"א).

הקבלות

ניתן לפרש את הפסוק כתגמול או כהנחיה מעשית (ראו "דקויות"). שתי המשמעויות הללו נרמזות בסיפורה של רות:

- הנחיה מעשית, (רות א טז): "וַתֹּאמֶר רוּת 'אֶל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ, כִּי אַל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין, עַמֵּךְ עַמִּי וֵאֶלֹהַיִךְ אֱלֹהָי'" - רות רצתה לשמוע תוכחת חיים, ולכן הסכימה ללון ולישון יחד עם נעמי החכמה;

- תגמול, (רות ג יג): "לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר"*- רות שמעה תוכחת חיים מנעמי, ולכן זכתה ללון עם בועז החכם.

הפועל ילין כתגמול נזכר גם ב(תהלים כה יג): "נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין, וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ"*, וב(משלי יט כג): "יִרְאַת ה' לְחַיִּים, וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֶד רָע"*.

גם הפסוק הבא משבח את שומעי התוכחות, (משלי טו לב): "פּוֹרֵעַ מוּסָר - מוֹאֵס נַפְשׁוֹ, וְשׁוֹמֵעַ תּוֹכַחַת - קוֹנֶה לֵּב"*.

כוחם של החכמים הוא בחוש השמיעה, (משלי יח טו): "לֵב נָבוֹן יִקְנֶה דָּעַת, וְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ דָּעַת"*.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/15-31