ביאור:משלי טו כ

משלי טו כ: "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, וּכְסִיל אָדָם בּוֹזֶה אִמּוֹ."

תרגום מצודות: בן חכם ישמח אב - בראותו אותו במושב החכמים; וכסיל אדם בוזה אמו - כי דרך נשים לגעגע על בניהן ולמנוע מהם שבט מוסר, והבריות מבזין אותם לומר ארור שזה גדל.

תרגום ויקיטקסט: בן חכם משתדל לשמח את אביו, ואדם כסיל נוהג להביע בוז וזלזול באימו.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי טו כ.

הקבלות

הפסוק דומה מאד ל(משלי י א): "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ"*, אולם הפסוק בפרק י מתאר מצב - בן כסיל מביא תוגה וצער לאמו מעצם העובדה שהוא כסיל, והפסוק שלנו מתאר פעולה - בן כסיל נוהג לבזות את אמו במעשיו, "ולכן ליבי אומר לי שנכפל כאן למשמעות אחרת" (רמ"ד ואלי):

1. "בן חכם - כל מגמתו לשמח את אביו... והכסיל מחשב תמיד לבזות את אמו... שרוחו גס בה לפי שגידלתו על ברכיה. וכל שכן שהיה צריך לכבדה, אלא שהוא כסיל וכפוי טובה" (רמ"ד ואלי).

2. "שם - מדבר מה שיהיה מעצמו, שע"י חכמה ישמח האב וע"י הכסלות תוגת האם; ופה - מדבר על עת שיגדל הבן, שאז בן החכם שנוחל חקי החכמה והולך בם, ישתדל לשמח את אביו בטוב מעשיו, שזה גם-כן מחקי החכמה לשמח את יולדיו, והכסיל, הנמשך אחר תאוותיו, מבזה את אמו בפועל, שזה גם-כן מן הכסילות לבזות אותה על שתוכיחהו על דרכיו (וכסיל אדם - דייק במלות אדם, שיצא מכלל בן נכנע להוריו, והוא אדם מופרד לעצמו):" (מלבי"ם)

3. ולענ"ד, המסר בפרק י מכוון להורים - השקיעו בחינוך ילדיכם כי החכמה שלהם תביא לכם שמחה*, והמסר בפסוק שלנו מכוון לילדים - שמחו את הוריכם וכבדו אותם כי זה המאפיין של התנהגות חכמה.

4. ויש משערים, "שזה היה תרגיל מקובל של בתי הספר: המורה היה אומר פתגם עממי ידוע, והתלמיד צריך היה לחבר לו צלע שנייה בתקבולת שהמורה קבע. למשל, המורה אמר בן חכם ישמח אב; תלמיד אחד השלים ובן כסיל תוגת אמו, ואילו תלמיד אחר השלים וכסיל אדם בוזה אמו" .

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/15-20