פתיחת התפריט הראשי

משלי טו יט: "דֶּרֶךְ עָצֵל כִּמְשֻׂכַת חָדֶק, וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָה."

תרגום מצודות: במקום אשר ידרוך העצל, ידמה לו כאלו משוכה (גדר) של חדק (קוצים) לפניו ומעכבו ללכת בו, כי לגודל העצלות ימצא מניעות לכל מעשיו; אבל אורח ישרים הוא להם דרך סלולה וכבושה, כי ימצא צדדים לבטל המניעות.

תרגום ויקיטקסט: דרך חייו של העצל כאילו חסומה במשוכת חדק (גדר קוצנית), מכיוון שלא השקיע בהכנות הוא נתקל במכשולים על כל צעד ושעל; ולעומתו - אורח חייהם של הישרים היא מסילה סלולה ונקיה ממכשולים.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי טו יט.


דקויותעריכה

דרך עצל - אורח ישריםעריכה

1. ע"פ הפשט, הכוונה לדרך החיים של העצל ושל הישרים - כל אחד צועד בדרך משלו, הדרך שאותה סלל והכין במעשיו:

  • דרכו של העצל חסומה בגדר קוצנית, כי אינו טורח לעבוד ולהסיר את הקוצים, (משלי כד ל): "עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי, וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב; וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים, כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים, וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה". כך בעולם החומר, וגם בעולם המחשבה: "דרך העצל בחקירות העיוניות מחקור בהם מחקר ראוי היא קשה לו כמו הדריכה במשוכת הקוצים, וזה כי תמיד ימצא מי שזה ענינו בדרך חקירתו ספקות וערבובים לא יתכן לו היציאה מהם, כי לא הקדים כל אותם המחשבות לעיין בהם ולברור הצודקת מהבלתי צודקת" (רלב"ג), וגם בנשמה: "לפי שהאדם הזריז והשקוד בעבודתו מכלה את הקוצים מן הכרם, שהם החיצונים המתאחזים בשורשו, שהוא מסלקן בכוח עבודתו, אבל אם יתרפה במלאכתו, הולכים ומתגברים עד שמוצאן לפניו כאילו היו גדר של קוצים, שאינו יכול להעבירם כדי לעשות את חיובו, והוא יושב ובטל" (רמ"ד וואלי פירוש שני).
  • ודרכם של הישרים סלולה ונקיה ממכשולים, כי הם עושים את פעולות ההכנה הדרושות, בלי לחפף. כך בעולם החומר: "הזריז מעביר כל המונעים, ומוצא דרך סלולה לפניו, שסופה מישור, אעפ"י שהיתה קוצים בתחילתה" (רמ"ד וואלי פירוש שני), וגם בעולם המחשבה: "דרך הישרים, שדורכים בחקירותיהם ביושר ולזה יקדימו תחלת כל המחשבות הנופלות בדרוש ההוא ויבררו הצודקת מהבלתי צודקת, היא סלולה ודרוכה, לא יתנגפו רגליהם בה ולא יכשלו בהליכתם" (רלב"ג).

אולם אפשר גם לפרש שהכוונה לאותה דרך, הדרך להשיג מטרה כלשהי שגם העצל וגם הישרים רוצים בה, וההבדל נובע רק מנקודת ההשקפה -

2. העצל מדמיין שהדרך לעבודה חסומה בגדר קוצנית; מרוב עצלות, המוח שלו ממציא מכשולים ומניעות דמיוניים, "דומה בעיניו כאלו הדרכים גדורים לפניו בגדר חדקים" (רש"י, וכן מצודות, רלב"ג ומלבי"ם); "כי העצל נראה לו הכל קשה, וכאילו היה גדר של קוצים נתון לפניו שאינו יכול לעבור בו להתעסק בעבודתו, ובשביל זאת הסברה עוזב את חיובו וגורם רעה לעצמו..." (רמ"ד וואלי פירוש ראשון), וכמו ב(משלי כב יג): "אָמַר עָצֵל אֲרִי בַחוּץ בְּתוֹךְ רְחֹבוֹת אֵרָצֵחַ"*; אולם מי שמסתכל על החיים בעיניים ישרות, בלי תירוצים, רואה שהחיים לא כל כך קשים, הדרך מישורית וחלקה, (קהלת ז כט): "אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר, וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים"*.

3. העצל רואה את הקוצים והמכשולים הקיימים במציאות, אולם הוא מתעצל להסיר אותם, הוא מעדיף לוותר ולהישאר בבית; אולם הישר רואה את הדרך הסלולה שמתחת לקוצים - הוא רואה את הפוטנציאל - וניגש במרץ להסיר את המכשולים.

ולכן ניגודו של העצל הוא ישר ולא חרוץ: "קראם הכתוב ישרים ולא חרוצים, כי הכל בא מן השכל הישר שלהם, שידע להבין שכל התחלות קשות, ולא נבהל מן הדרך שתחילתה קוצים, לפי שכבר ידע שסופה מישור" (רמ"ד ואלי פירוש שני).

כך, למשל, בעולם השידוכים: בחורה עצלה פוגשת בחור שלא לגמרי מתאים לכל הציפיות שלה, ומייד שמה משוכת חדק, גדר קוצנית בינו לבינה, ופוסלת את הקשר עמו; אולם בחורה עם שכל ישר, למרות שגם היא רואה את אותם מכשולים ואותן אי-התאמות, רואה גם את הפוטנציאל - ומבינה שעם קצת עבודה והשקעה, הדרך סלולה לזוגיות טובה.

הקבלותעריכה

דיני מיסיםעריכה

על-פי הפשט, הפסוק מתייחס לאדם פרטי. אדם המרגיש שהוא "תקוע" ואינו מצליח להתקדם, כאילו דרכו חסומה בגדר קוצנית, צריך לבדוק את עצמו - שמא הוא התעצל ולא התכונן כראוי לכל מצב.

אולם חכמי המדרש ראו בפסוק זה רמז למדיניות מיסוי ציבורית:

"דרך עצל כמשוכת חדק - בעשו הרשע הכתוב מדבר, כשם שמשוכה של קוצים מתהדקת בבגדיו של אדם, את מפשר אותה מכאן ומתהדקת ממקום אחר, כך מלכות עשו גובה את הארנון מישראל. עד שלא תגבה, הרי הגולגולת באה. ועד שהיא נגבית, באין לעסק טרופין."

"אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא ואורח ישרים סלולה, כבושה לפני ישראל. משמיעין באחד באדר, ונגבית בראשון של ניסן. וכמה היו גובין, מחצית השקל. וכמה הוא, חצי הסלע. ולא היתה נגבית אלא לכפרת ישראל, והיו לוקחין מהן תמידין. לפי שצפה הקדוש ברוך הוא שכל מנין שעתידין ישראל למנות שיהא בהן חסרון, והתקין להם את השקלים רפואה, כדי שיהא להן כפרה, ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם" (מדרש תנחומא כי תשא א).

מלכות עשו - רומי - היא עֲצֵלָה, ואינה רוצה לעבוד אלא ליהנות מעבודתם של אחרים. לכן היא מטילה עוד ועוד מיסים, עוד לפני שהספקנו לשלם מס אחד - כבר ממציאים מס חדש; כמו גדר קוצנית שמסתבכים בה בלי סוף. אבל בתורה, המיסוי הוא אחיד, קבוע מראש, ונגבה בתאריך קבוע; כל אחד יודע בדיוק מה הוא חייב לשלם ומתי, אין הפתעות. כך המשק יכול להתפתח בדרך סלולה.

משוכה וחדקעריכה

המילים המיוחדות משוכה וחדק נזכרו גם ב:

  • (ישעיהו ה ה): "וְעַתָּה אוֹדִיעָה נָּא אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי: הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר, פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס".
  • (מיכה ז ד): "טוֹבָם כְּחֵדֶק, יָשָׁר מִמְּסוּכָה, יוֹם מְצַפֶּיךָ פְּקֻדָּתְךָ בָאָה, עַתָּה תִהְיֶה מְבוּכָתָם".

המילה משוכה מאותו שורש של המילה שכין ב(משלי כג ב): "וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה"*.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/15-19