ביאור:צפניה ב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
קיצור דרך: a2102
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג (מהדורות נוספות של צפניה ב)
א
הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ חיזרו בכם והתיחרטו, הַגּוֹי העם (הכוונה לישראל) לֹא נִכְסָף שאין לו בושה.
ב
בְּטֶרֶם לֶדֶת חֹק לפני שתצא הגזירה נגדיכם, כְּמֹץ עָבַר יוֹם כי הזמן עובר מהר, כמו מוץ (קליפת הדגן) שעף ברוח, בְּטֶרֶם לֹא יָבוֹא עֲלֵיכֶם חֲרוֹן אַף יְהוָה, בְּטֶרֶם לֹא יָבוֹא עֲלֵיכֶם יוֹם אַף היום בו יכעס עליכם יְהוָה.
ג
בַּקְּשׁוּ אֶת יְהוָה כָּל עַנְוֵי האנשים הפשוטים והטובים הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ את מצוותיו עשו, בַּקְּשׁוּ צֶדֶק, בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה, אוּלַי תִּסָּתְרוּ תהיו מוגנים בְּיוֹם אַף יְהוָה.
ד
כִּי עַזָּה אחת מחמשת ערי סרני פלישתים (וכן יתר הערים בפסוק) עֲזוּבָה תִהְיֶה וְאַשְׁקְלוֹן לִשְׁמָמָה, אַשְׁדּוֹד בַּצָּהֳרַיִם לאור יום (האויב אפילו לא יתקיף בהפתעה) יְגָרְשׁוּהָ וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר.
{ס}
ה
הוֹי יֹשְׁבֵי חֶבֶל איזור הַיָּם, גּוֹי כְּרֵתִים העם שהגיע מאיי כרתים, והכונה שוב לפלישתים, דְּבַר יְהוָה עֲלֵיכֶם, כְּנַעַן יושבי ארץ כנען (והכונה שוב לפלישתים כי בעבר הכנענים ישבו בעיקר באיזור עזה) אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְהַאֲבַדְתִּיךְ מֵאֵין יוֹשֵׁב.
ו
וְהָיְתָה חֶבֶל הַיָּם נְוֺת משכנות כְּרֹת רֹעִים כרי דשא לרעיית צאן וְגִדְרוֹת צֹאן.
ז
וְהָיָה חֶבֶל חבל הים יהיה לנחלה לִשְׁאֵרִית בֵּית יְהוּדָה, עֲלֵיהֶם יִרְעוּן, בְּבָתֵּי אַשְׁקְלוֹן בָּעֶרֶב יִרְבָּצוּן ישכיבו את הצאן, כִּי יִפְקְדֵם יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְשָׁב (שבותם) שְׁבִיתָם.
ח
שָׁמַעְתִּי חֶרְפַּת מוֹאָב וְגִדּוּפֵי בְּנֵי עַמּוֹן, אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת עַמִּי וַיַּגְדִּילוּ עַל גְּבוּלָם.
ט
לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה וּבְנֵי עַמּוֹן כַּעֲמֹרָה מִמְשַׁק חָרוּל וּמִכְרֵה מֶלַח וּשְׁמָמָה עַד עוֹלָם, שְׁאֵרִית עַמִּי יְבָזּוּם וְיֶתֶר (גוי) גּוֹיִי יִנְחָלוּם.
י
זֹאת לָהֶם תַּחַת גְּאוֹנָם, כִּי חֵרְפוּ וַיַּגְדִּלוּ עַל עַם יְהוָה צְבָאוֹת.
יא
נוֹרָא יְהוָה עֲלֵיהֶם כִּי רָזָה אֵת כָּל אֱלֹהֵי הָאָרֶץ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ כֹּל אִיֵּי הַגּוֹיִם.
יב
גַּם אַתֶּם כּוּשִׁים חַלְלֵי חַרְבִּי הֵמָּה.
יג
וְיֵט יָדוֹ עַל צָפוֹן וִיאַבֵּד אֶת אַשּׁוּר, וְיָשֵׂם אֶת נִינְוֵה לִשְׁמָמָה צִיָּה כַּמִּדְבָּר.
יד
וְרָבְצוּ בְתוֹכָהּ עֲדָרִים כָּל חַיְתוֹ גוֹי גַּם קָאַת גַּם קִפֹּד בְּכַפְתֹּרֶיהָ יָלִינוּ, קוֹל יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן חֹרֶב בַּסַּף כִּי אַרְזָה עֵרָה.
טו
זֹאת הָעִיר הָעַלִּיזָה הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד, אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה מַרְבֵּץ לַחַיָּה כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ יִשְׁרֹק יָנִיעַ יָדוֹ.
{ס}
הערות
- "כִּי עַזָּה עֲזוּבָה... וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר" (פסוק ד) - לשון נופל על לשון