פתיחת התפריט הראשי

שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ק


שם הגדולים (מהדורת קרענגיל, 1958) - להרב חיד"א

חלק א - מערכת סופרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

חלק ב - מערכת ספרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | סדר תו"א | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הסכמות הקדמות ושונות דקדוקי סופרים תו חיים (תולדות החיד"א) רשימת ספרי החיד"א

מערכת ק'עריכה

(א) קב הישר - (עיין שבלי הלקט. ועיין מ' שמואל קאידינובר בח"א).(א)

(ב) קבוצת כסף - כ"י למהר"ר יאשיהו פינטו. קיצור דינים כמו ש"ע מדיני נשים ודיני ממונות בסדר הרמב"ם ראיתיו כ"י.

(ג) קבלה - סדר הקבלה חיברו הראב"ד ועמ"ש לפנים מערכת אל"ף (עיין הראב"ד הלוי בח"א).

(ד) קדושה וברכה - (עיין ברכת ה').

(ה) קדש הלולים - למהר"ר מהללאל הללויה רב בעיר אנקונה משנת ת"ך והוא פירוש פשוט על התורה וראיתיו כ"י. גם חיבר הל"ל גמור ס"ה פסקים לענין דינא ועוד חיבר ספר הללויה משירים וחידות וכו'.

(ו) קהלות משה - (עיין פי' התורה לר"ע ספורנו).(ב)

(ז) קהלת בן דוד - פי' קהלת על פי הפשט ועל דרך האמת מכמהר"ד חזן זלה"ה.(ג)

(ח) קהלת יעקב - חיברו הרב הכולל כמהר"י אלבעלי אחד מרבני איזמיר והוא על הלכות שבת ומאכלות אסורות להרמב"ם ודרושים יפים ומתוקים ושו"ת ובהקדמת הרבנים יגידו צדקתו את עולותי"ו ואת שלמי"ו.

(ט) קהלת יעקב - נדפס מקרוב להרב החסיד מהר"י אלגאזי ז"ל והוא כולל תוספת דרבנן. לשון חכמים. לשון בני אדם. מדות חכמים.(ד)

(י) קהלת יעקב - (עיין אור זרוע).

(יא) קול אליהו - שו"ת להרב מהר"ר אליהו ישראל בן הרב משאת משה ונדפסו חדשות מעתה. ושם נאמר מכמה חבורים רבים ונכבדים אשר חיבר. תנצב"ה.(ה)

(יב) קול בוכים - (עי' מ' אברהם גאלאנטי בח"א).(ו)

(יג) קול בן לוי - לכמה"ר רפאל הלוי על הש"ס והרמב"ם ושו"ת והוא תלמיד ממורנו הרב בתי כהונה.

(יד) קול בעזרה - (עיין קשורים ליעקב).

(טו) קול ברמה - כ"י(ז). ספר שחיבר הרב המקובל מהר"י צמח ביאור האדרא רבא קדישא מדברי האר"י ומהרח"ו ומה שחידש. ושם בהקדמת הספר כתב שבא לידו פי' הזהר מהרב מהרח"ו עצמו מדעתו הרחבה והעמוקה, והוא מה שחיבר אחר שלמד עם רבינו האר"י זצ"ל כמו שנתברר לו בראיות מופתיות, והוא בכלל הדפים אשר גנז מהרח"ו והרבנים שאחריו הוציאום ע"י יחודים ותעניות כמו שרמזתי בנדפס (עיין מ' חיים ויטאל בח"א). וכל זה לא היה ביד מהר"ר שמואל בן הרב מהרח"ו כמ"ש מהר"י צמח. וכן ראיתי בכתבי הרב משה ויטאל בן הרב מהר"ש ויטאל שהעתיק קצת קונטרסים וכתב בתחלתם "אלו הקונטרסים הם ממה שיש לזולתנו מכ"י מר זקני ולא נמצא אתנו", עכ"ד. והיה נמצא כל זה למז"ה מהר"א אזולאי ולמהר"י צמח. ומהר"ם פאפירש תלמיד מהר"י צמח העתיק ממנו. וכתב עוד הרב מהר"י צמח שחיבר מז"ה ג' ספרים ביאור על הזהר. ספר אחד קראו שושנה על ח"א מהזהר שכך מתחיל הרשב"י, וספר ב' קראו ספר המשכילים על ח"ב, וספר ג' קראו העמק שאלה על ח"ג מהזהר. וכל זה נאבד. וגם ספר אור הגנוז למז"ה נאבד שחיברו מהכתבים הנזכר. כנראה שלא הסכימו מן השמים שיתגלה בדור יתום זה. וקול ברמה הנזכר נדפס בפולין וכמדומה לי שחסר קצת מקול ברמה שיש בארצנו כ"י.

(טז) קול יהודה - דרושים ע"ס בראשית חיברו מה' יהודה ליב בן מה' יוסף רופא.

(יז) קול יהודה - דרושים על התורה להרב המפורסם מהר"ר יהודה עייאש ז"ל ונדפסו מקרוב.

(יח) קול יעקב - להרב הכולל כמהר"י שאול אחד מרבני איזמיר תלמיד מורנו הרב בעל בתי כהונה והוא דרושים נחמדים מאד על פי הדין וחידושי הלכות ולשונות הרמב"ם וליקוטים.(ח)

(יט) קול יעקב - דרושים למהריק"ש כ"י אשר דרש בק"ק מסתערב אשר במצרים ועתה קורין אותו קהל המצריים. ואני ראיתי קצת שיטות בגמרא להרב ז"ל כ"י.

(כ) קול הרמז - חיבר מהר"ז על המשניות(ט) ולשונו עץ סופר מאי"ר בקיצור. ועיין בנדפס מערכת מ"ם (עי' מ' משה זכות בח"א).

(כא) קונטרס - אגרת בקרת להרב יעב"ץ בענין פצוע דכא ונדפס ב' פעמים ובשנית יש מהדורת בתרא.

(כב) קונטרס - בענין לאחר שלשים יום. הרב דבר אמת קונטרס שני.

(כג) קונטרס - על אין אדם אוסר דבר שאינו שלו לכמהר"ר אברהם קארו בס' חזון נחום פ"ו דתמורה דף קס"א ע"ב.

(כד) קונטרס - בדין אין אדם משים עצמו רשע להרב המו' מהרח"א בר דוד בס' אשדות הפסגה בסוף הספר דף ז' ע"ג.

(כה) קונטרס - על אם למקרא ולמסורת לכמהר"א קארו הנזכר בספר חזון נחום פ"ט דמנחות דף נ"ז ע"ב.

(כו) קונטרס - בביאור מאמר הזהר וכו' (עיין מהר"ש בן אלקבץ בח"א).

(כז) קונטרס - בארות חמר בקנה את וכו'. הרב מהר"י חנין בסוף ספר דרשותיו בני יצחק.

(כח) קונטרס - בענין בל תוסיף לכמה' אברהם קארו הנזכר הובא בספר חזון נחום למורנו הרב במ' זבחים דף כ"א, ועיין בסוף ספר גט מקושר למורי הרב ז"ל.

(כט) קונטרס - גופי הלכות בפתחי נדה בס' מרכבת המשנה ח"ב פ"ו דאסורי ביאה.

(ל) קונטרס - לגיטין. הרב דברי אמת קונטרס א' וקונטרס ד' וקונטרס י"א.

(לא) קונטרס - בענין דברי סופרים. שם קונטרס תשיעי.

(לב) קונטרס - ויכוח (עיין מ' אברהם מונסון בח"א).

(לג) קונטרס - בענין חלה הרב דברי אמת קונטרס עשירי.

(לד) קונטרס - בענין חשוד. שם קונטרס חמישי.

(לה) קונטרס - יסוד השטרות, בשו"ת פני אריה חדש.

(לו) קונטרס - על כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד לכמהר"א קארו הנזכר בספר חזון נחום פ"א דתמורה דף קכ"ד.

(לז) קונטרס - בכתיבת ס"ת על דרך האמת (עיין מ' משה זכות בח"א).(י)

(לח) קונטרס - בענין הלאוין. הרב דברי אמת קונטרס חמשי.

(לט) קונטרס - לחם לשבע להרב יעב"ץ במור וקציעה א"ח סימן ר"י בשיעורי ברכת האכילה.

(מ) קונטרס - על מאמר מבוא השמש. (עיין מ' אברהם הכהן פימינטיל בח"א).

(מא) קונטרס - מאמר המלך בדינא דמלכותא ואביזריה. בסוף ס' בית אברהם להרב מהר"א ישראל ובו ו' קונטרסים.

(מב) קונטרס - מדות המזבח להרב מהרח"א בר דוד בספר אשדות הפסגה בסוף הספר סוף דף י'.

(מג) קונטרס - מודעא למהרח"ש נדפס בתשובותיו בח"ב כמדתו לכל רוח חכמה.(יא)

(מד) קונטרס - מזיגת כוס יפה להרב יעב"ץ במור וקציעה א"ח סי' ק"ץ בכוס של ברכה.

(מה) קונטרס - על דין מליח הרי הוא כרותח למר"ן ז"ל בשו"ת אבקת רוכל הנדפס מקרוב סי' רט"ו.

(מו) קונטרס - מנורת זהב להרב יעב"ץ שם סי' עת"ר להל' חנוכה.

(מז) קונטרס - בענין מקואות הרב דברי אמת קונטרס שלישי.

(מח) קונטרס - מקנת כסף בקנין כסף מהר"י חנין בסוף ספר דרשותיו בני יצחק וקונטרס בקנינין הרב דברי אמת קונטרס שביעי.

(מט) קונטרס - משפט שלום להרב יעב"ץ נדפס על דין א' שפסק בדברי ריבות בג' קהלות אהו"ב ונתברר לדיין.

(נ) קונטרס - נר תמיד להרב הנזכר בספר לחם שמים מס' תמיד.

(נא) קונטרס - הסוגיות (עיין מ' יהושע שפירא בח"א וגם מו"ה משה בנבנשת).(יב)

(נב) קונטרס - סמ"ע על דיני ריבית ושבת ותקנות נדפס שני פעמים.

(נג) קונטרס - עגונה למהרח"ש זה יצא ראשונה בתשובותיו לא"ה והדפיסו בנו הרב משה חיים, ויהללוהו בשערים במעונות אריות מחכמתו ויושר דעתו, ועל קונטרס זה כ' מהר"א אלפאנדארי באריכות בספר סדר אליהו ב' שערים בפלפול עצום.

(נד) קונטרס - פסקים. (עיין מהר"י די ליאון בח"א).

{{שם הגדולים ערך ספר|נה|קונטרס בקנינין. (עיין קונטרס מקנת כסף).

(נו) קונטרס - קשי ההבנה. כלומר על לשונות קשי ההבנה מהראשונים בשו"ת אבקת רוכל למר"ן ז"ל סימן ג"ל וסימנים הנמשכים ע"ש.

(נז) קונטרס - בענין שומר שמסר לשומר בסוף מים עמוקים שנדפס מחדש בברלין.

(נח) קונטרס - מהשין ימני שבמקרא. גם קונטרס שמאל ישראל (עיין דובב שפתי ישנים).

(נט) קונטרס - על תוך כדי דיבור לאחר קדוש בספר חזון נחום בתמורה פ"ג דף קנ"ו ועיין בסוף יעיר אזן בקלורית לעין.(יג)

(ס) קונטרס - תורת האהל. בספר מרכבת המשנה ח"ג פרק י"ט דטומאת מת בדיני אהלות.

(סא) קונטרס - בענין תרי ותרי. הרב דברי אמת קונטרס שמיני.

(סב) קופת הרוכלים - הוא ס' שחיברו רבינו יצחק בר ברוך מקורטובא ונפטר שנת ד' אלפים תתנ"ד. הביאו ספר יוחסין.

(סג) קורא הדורות - (עיין מ' דוד קונפורטי בח"א).(יד)

(סד) קטורת סמים - פי' לתרגום יונתן בן עוזיאל על החומר נדפס באמ"ד.(טו)

(סה) קינת סתרים - ביאור נפלא להרב הקדוש מה' אברהם גאלאנטי תלמיד רבינו הרמ"ק על מגילת איכה על דרך האמת ונדפס כמה פעמים.(טז)

(סו) קיקיון דיונה - שיטות על כמה מסכתות חיברו הגאון מה' יונה תאומים מפראג.

(סז) קלורית לעין - על קצת מאמרי עין יעקב להרב הגדול מהר"ש אלגאזי ז"ל. ונדפס בסוף ספ' מעולפת ספירים להרב ז"ל. ונדפס באיזמיר.

(סח) קן צפור - קיצור ספר כנפי יונה הביאו סדר הדורות.(יז)

(סט) קנאת אפרים - (עיין ארבעה חרשים).

(ע) קנאת סופרים - מהרב חנניה קזיס על שרשי המצות להרמב"ם להצילו מהשגות הרמב"ן. ונלוה עמו קונטרס ח"ק לישראל השגות על הרב פר"ח י"ד.

(עא) קנה - עתה נדפס בפולין ספר הקנה(יח) גדול על בראשית ועוד ס' הקנה בקובץ קטן על טעמי המצות וקנה בינה על ק"ש וכל זה נדפס. וגם יש לה הקדמה ארוכה כ"י מס' הקנה. ולפי מ"ש היה בזמן ד' אלפים שהוא בזמן רב תחלת האמוראים. והוא פלא דמייתי דברי אביי ורבא ושאר אמוראים. ומבערכת סמ"ך כתבתי (ע"ש בסוף האות). דסדר תנאים ואמוראים בשינוי כתוב בס' הקנה הגדול ונתחבר מהגאונים. וכן מזכיר כל רבנן סבוראי דף פ"א ע"ג. ועלה על לב דאפשר דאין זה מהס' רק תוספת שהוסיפו אח"כ ובהעתקות עשאוהו מגוף הספר. אמנם ממטבע הלשון נראה דהוא מגוף הספר ולא ידענא מה אידון ביה דנראה דמחבר ס' הקנה היה אחד רבנן סבוראי. ועמ"ש בשה"ג ח"ב מערכת פ"א (עיין פליאה) דיש דעות במחבר ספר פליאה, וספר הקנה הגדול הוא מלא טעויות וחסרונות שראיתי ס' הקנה כ"י וראיתי ההפרש. ובספר ציוני בכמה מקומות מביא מדרש רבי נחוניא בן הקנה. ובס' ציוני כותב בעל סודנו על הרב הרוקח ולמהר"ם ריקאנטי כותב ה"ר מ"ר.

(עב) קנה בינה - אחד ממ"ט קנים(יט), נדפס פעם ראשונה שנת שע"א ופעם ב' נדפס בק"ק וילמרשדארף שנת ת"ץ והוא מהקדוש קנה ן' אביגדור ן' נחום. ובן הקדוש קנה בשם אבי זקנו ממשפחת ר' נחוניא בן הקנה והוא מפלאות תמים דעים על שמע ישראל. ושם אומר חכמת אביו מקרא משנה ספרא ספרי כל התלמוד. מדות מזלות הכרת פרצוף גלגולים שיחת דקלים עופות נחשים עשבים כוכבים. ושם נאמר שהיה שנת ארבעת אלפים. וראיתי ספר גדול על פרשת בראשית כ"י וקרו ליה ס' הפליאה ממנו ז"ל. ועיין במערכת פ"א בס"ד. (עיין פליאה).

(עג) קנה חכמה - הוא חיבור דרושים נחמדים מהרב המוכיח מ' ליב פודוויצר (פוחאוויטצר).

(עד) קערת כסף - לה"ר יוסף האזובי(כ) שירים ומוסר ומזכירה הרמד"ל בשתי ידות.

(עה) קץ לתכונה - (עיין מהר"ר שמואל בר משה מלג'זיירי בח"א).

(עו) קיצור ס' אלימה - (עיין אלימה).

(עז) קיצור דינים - וכן קיצור כונות האר"י זצ"ל נתחברו כמה קיצורים מינים ממינים שונים. ובעל נפש לא יסמוך עליהם אלא כשלמד כבר הדבר במקורו או לפחות כשהוא ברור לו מאד. וכולי האי ואולי שלא יטעה בדין או בכונה ח"ו.

(עח) קיצור חובת הלבבות - נדפס ק"ק לא' מרבני פירארה(כא). וכבר כתבנו לפנים (עיין צדה לדרך) חיבר עשרה פרקים קיצור חובת הלבבות ומספרי מוסר אחרים כדי שילמדו בעשרת ימי תשובה והם בתוך ספרו הנחמד.

(עט) קיצור ספר יראים - הוא מה שיש בידינו כמש"ל מערכת האל"ף בס"ד (עיין רבינו אליעזר ממיץ בח"א).

(פ) קיצור כבוד חכמים - (עיין יפה מראה).

(פא) קיצור כונות האר"י - (עיין קיצור דינים).

(פב) קיצור מאמר התערובות - (עיין מ' אברהם הכהן פימינטיל בח"א).

(פג) קיצור מזרחי - ונקרא גם כן מתנת עני למהר"ר יצחק הכהן מק"ק אוסטרהא ונדפס בפראג שנת שס"ד והוא ספר חשוב כולל דברי הרא"ם ושאר מפרשים ונפך מדיליה ואינו מצוי כל כך.(כב)

(פד) קיצור מרדכי - דע שראיתי קיצור המרדכי בכ"י על קלף וכתוב עליו שקצרו מהר"ש משליצשטט ז"ל(כג) ועתה ראיתי בסה"ד שכתב קיצור מרדכי נקצר על ידי יהושע בעז מברוך שי"ז עכ"ל. וזהו בדפוס כמדומה שראיתיו וכפי דברי הרב הנזכר כתוב שם מי המקצר כמ"ש הרב הנזכר(כד) ונראה דהוא הרב המחבר שלטי הגבורים. וזה שבדפוס אינו מצוי. ועל הרוב נראה שזה שראיתי בכ"י הוא ענין אחר ואין לו יחס עם זה שבדפוס. ובשו"ת מהרי"ל ד' קרימונה דף ס"ג ע"א כ' ובמרדכי שחיבר מהר"ש שליצשטט. ובחידושי אנשי שם סביב המדרכי פ' היה קורא בהגהת מ' אייזיק שטיין הזכיר מדרכי ממ' שמואל שליצשטט.

(פה) קיצור סמ"ג - שנדפס בזמננו נראה שקיצרו הרב מחבר הסמ"ג עצמו וכן נראה מהסכמה והקדמה אשר בתחלתו.(כה)

(פו) קיצור עבודת הקדש להרשב"א - הוא מה שיש בידינו שהוא קיצור מהארוך על דרך תורת הבית. כמו שיתבאר לקמן מערכת שי"ן בס"ד (עיין הרשב"א בח"א).

(פז) קיצור פסקי הרא"ש - חיברם רבינו יעקב בעל הטורים.(כו)

(פח) קיצור ספר הפרדס להרמ"ק ז"ל - חיברו הרמ"ע ז"ל. ועיין לעיל מערכת עי"ן (עיין עסיס רמונים).(כז)

(פט) קיצור ראשית חכמה - קיצור מהר"י פוייטו וגם הרב יחיאל מילי קצר באופן אחר וקראו תפוחי זהב(כח). והרב המחבר עצמו מהר"א די וידאש ז"ל הוא סילת וזיקק וחיבר תוצאות חיים סלת נקיה. ונדפס כמה פעמים. ועיין בח"ב מערכת רי"ש (עיין ראשית חכמה).

(צ) קצור רב פנינים - (עיין רב פנינים).

(צא) קיצור שבלי הלקט - הוא שבלי הלקט אשר בדפוס וזהו חלק א' של שבלי הלקט.

(צב) קיצור שבלי הלקט ח"ב - ראיתי בכ"י ובא לידי ספר שבלי הלקט ח"ב כ"י עצמו. וראיתי שהרב המקצר הכניס בתוכו דינים אחרים שאינם משבלי הלקט. ובאותם הדינים הנוספים אומר זקני הרז"ה ודודי הרא"ה בכמה ענינים ודינים.

(צג) קיצור תורת הבית להרשב"א - קצרו הרשב"א עצמו ונקרא תורת הבית הקצר והוא לבד היה ביד הטור ולא הארוך כמ"ש מרן בב"י יורה דעה סי' קי"ב.

(צד) קיצור תורת חטאת - הנדפס עם פירוש דמשק אליעזר נראה שקצרו הרב מור"ם עצמו.(כט)

(צה) קיצור תקפו כהן שחיבר הגאון הש"ך בדיני תפיסה. - קצרו הגאון מהרר"י בספר אורים ותומים שחיבר על חושן משפט שני חלקים עד סי' קנ"ב. ובסימן כ"ה עשה קיצור תקפו כהן כמו ש"ע ועליו כתב חידושיו מזה ומזה הם כתובים. וחיבר ספר כרתי ופלתי על יורה דעה עד סי' קי"א ונדפס ח"ב על הלכות נדה ונדפסו יערות דבש ב' חלקים דרושים.

ובימי חרפי בזמן הרב הגדול סבא קדישא מ' יצחק הכהן זלה"ה הרב המחבר בתי כהונה בהיותו רב בעיר הקדש ירושלים ת"ו נשמעה קרן מלחמה כי רבים לוחמים מגאוני אשכנז עם מהר"י הנזכר. ורבני גאוני עה"ק לא ידעו אמיתת הדברים ולהיכן מגיעים ומה טיבן של ענינים.(ל)

ודע כי בארעא קדישא לא נמצא איש מפקפק על שום דבר תורה ורז"ל ח"ו והכל מתאבלים על החרבן בעוה"ר(לא) ומתאמצים לומר כל לילה תיקון חצות שסידר רבינו האר"י זצ"ל. ויש חברת אנשי חיל שקמים מבתיהם כל לילה בחצות למדרש קדוש ואומרים תיקון חצות וקינ"ת סופרים תרבה הן נותנין אוני"ן תאניה ואניה. ומרגלא בפומייהו דרבנן אשרי כל חוצ"י לומר תיקון חצות הנזכר. ובימי בין המצרים בבהכ"נ הגדולה וק"ק תלמוד תורה נאספים ביום קהל גדול ומקוננים ובוכים בכל יום כמצות רבינו האר"י ז"ל. וכמה פרישות נוהגים הת"ח בימי בין המצרים ככל חומרות הנמצאים בספרים ויותר ויותר. גם אין לומדים בעה"ק בדברי קבלה כ"א השמונה שערים שהועתקו מכתבי מהרח"ו עצמו ובנו ודרך עץ החיים ותו לא. כי אפילו בכתבי האר"י ז"ל חוששים לספרים וסדרים אחרים. והוצרכתי לכתוב זה יען ראיתי דתלו בוקי סריקי ביושבי א"י וכתוב בס' שרו להו מרייהו.

(צו) קיצור ספר התרומה - עשה רבינו יששכר הלוי בר יקותיאל מגדולי תלמידי הרא"ש ונפטר שנת צ"ב לאלף הששי.

(צז) קיצור תשובות הרא"ש - חיבר רבינו יעקב בעל הטורים והיו ביד רבינו בצלאל אשכנזי כ"י כמ"ש בתשובותיו. ועוד חיבר קיצור תשובת הרא"ש רבינו משה די ברושליוש וראיתים כ"י כמ"ש מערכת חי"ת (עיין חזה התנופה).(לב)

(צח) קרא משה - (עיין מעין חכמה).

(צט) קרבן אהרן - מהרב הגדול מהר"א ן' חיים על תורת כהנים ביאור רחב ופלפלא אריכתא.(לג)

(ק) קרבן אליצור -(לד) (עיין צור תעודה).

(קא) קרבן חגיגה - מהרב המג"ן שקלא וטריא וחקירות ופשטים.(לה)

(קב) קרבן מנחה - מהרב מהר"י חאגיז פשטים נפרדים וענינים שונים(לו). וכתב סדר הדורות שהזכירו עמק יהושע ובני חיי ע"ש. והספר שהזכיר הרב בני חיי הוא קרבן מנחה למהר"י חאגיז כמש"ל ונדפס באיזמיר אך עמק יהושע אין עמדי.

(קג) קרבן נתנאל -(לז) חיבור נחמד על הרא"ש סדר מועד וסדר נשים מהגאון מה' נתנאל אבד"ק קארלסרוא והוא מבני בניו של הגדול מהר"י וייל גיסו ותלמידו של הגאון ראש ישיבה מ' אברהם ברודא המפורסם. וחיבר הגהות על מ"א וט"ז א"ח ונקרא נתיב חיים.(לח)

(קד) קרבן העדה ושירי קרבן - חיבור נחמד מהג"מ דוד אב"ד מק"ק ברלין ג' ספרים גדולים על הירושלמי סדר מועד סדר נשים סדר נזיקין פירוש יפה. ותוספות המכונים שירי קרבן פלפול על הירושלמי ועל הרמב"ם ואביזריה ובסדר נשים יש כמו ד' אלפים דבורי תוספותיו.

(קה) קרבן שבת - דיני ועניני שבת מהרב מה' בצלאל בעל עמודיה שבעה וכו' חיבור נחמד וענינים מתוקים.

(קו) קריאת השמירה - (עיין חכמתא רבתי).

(קז) קריה נאמנה -(לט) למהר"ש אוטולינגו קיצור מעבר יבק.

(קח) קרית ארבע - למז"ה מהר"א אזולאי ז"ל כ"י כולל ארבעה ספרים: אור החמה - פירוש על הזהר, אור הלבנה - הגהות על כל הזהר, זהרי חמי - קיצור מס' ירח יקר שחיבר הרב מהר"א גאלאטני ז"ל תלמיד הרמ"ק ז"ל, אור הגנוז מלשונות עמוקים שבס' הזהר. גם קראו קרית ארבע שהוא בנוי על ד' יסודות חזקים -- רבינו הרמ"ק, רבינו האר"י, רבינו מהרח"ו, רבינו מהר"א גאלאנטי. זכר כולם לחיי עד.

(קט) קרית חנה - שו"ת למה' גרשון קובלענץ תלמיד הרב שבות יעקב.

(קי) קרית מלך רב - להרב החסיד מופלג בחכמה ויראה מה' יהודה נבון בן הרב הג' בעל מחנה אפרים. וקרית מלך רב הוא ב' חלקים על קצת הלכות הרמב"ם ושו"ת.(מ)

(קיא) קרית ספר - חיבר על הגהת ספר תורה הרב המאירי ז"ל.(מא)

(קיב) קרית ספר - חיבר הרב המבי"ט לברר מילי דאורייתא ודרבנן וכיוצא בספר הרמב"ם.

(קיג) קרן אור ומראה כהן - שו"ת וחידושים ודרושים לכמה' משה הכהן אב"ד דק"ק בעלז ובנו מהר"ר דוד הכהן. נדפס בזאלקווא שנת תקל"ו.

(קיד) קרן אור פני משה - דרושים על סדר הפרשיות ולא נזכר שם המחבר, אך נראה מהסכמת הרב הגאון שם כי הוא ידע שם בעליו עמו.(מב)

(קטו) קרן שמואל - חיבר אחד מרבני אשכנז על פירוש רשב"ם על התורה וראיתיו בדפוס.(מג)

(קטז) קרנים - ספר שחיבר רבינו יצחק בן הראב"ד וי"א שחיברו רבינו אהרן מעיר קרדינא. והוא סתום וחתום מאד עד שבא הקדוש מהר"ר שמשון מאסטרפולי ופירשו ביאור רחב וגילה מסתוריו ורמזיו וקרא הספר דן ידין ונדפס פעם שניה באמ"ד שנת תקכ"ה(מד). ונוסף עוד איזה לקוטים מהגאון המפרש מהר"ש דברים נחמדים. ושם מזכיר שחיבר כמה וכמה חבורים בנסתר ע"ש.(מה)

(קיז) קשורים ליעקב - דרושים להרב יעב"ץ ונדפסו איזה דרושים נפרדים קראם חוליות מהס' הנזכר ויקרא להם שמות: קול בעזרה, שאגת אריה, תפלת ישרים, פסח גדול.(מו)

(קיח) קשת ומגן - חיבר הרשב"ץ ז"ל ונדפס.(מז)

קונטרס אחרוןעריכה

(א) קבלה - בענין ספרי קבלה כתב מהרח"ו זצ"ל בהקדמת עץ החיים הארוכה שספרי רב האי גאון וחבריו הם אמתיים רק הם בהעלם נמרץ. וביאור ספר יצירה להראב"ד אינו הראב"ד בעל ההשגות רק הוא מחכם אשכנזי והוא אמתי רק שהוא סתום ונעלם. וספר ברית מנוחה עמוק עמוק מי ימצאנו. וביאור הרמב"ן על התורה אמת ויציב למי שיבינהו, עכ"ד מהרח"ו זצ"ל מכ"י מהר"ש ויטאל בנו. ומכאן תשובה למ"ש קורא הדורות שהראב"ד בעל הקבלה הוא שעשה פי' ספר יצירה ע"ש דף י' ע"ב.

ואני הצעיר ראיתי בכ"י שספר ברית מנוחה חיברו רב חמאי גאון(מח) ובס' לחם מן השמים למהר"י צמח זצ"ל כ"י ראיתי שספר ברית מנוחה הוא קדמון מרשב"י וספר הקנה וכתב שם דבספר שער הנתיבות(מט) כתב שמחבר פי' ספר יצירה היה ה"ר יוסף הארוך.

וראיתי בכתבי הרב הרמ"ז שהוא היה נזהר לקרות שום ספר קבלה כ"א כתבי האר"י זצ"ל כפי אשר קיבלם מרבו מהר"ב הלוי שהיה קרוב לגורי האר"י ואף ספרי הרמ"ע לא היה קורא עכ"ד הרמ"ז. (נ)ועוד רעה חולה כי מי שהוא מוחזק לנאמן בכתבי האר"י צריך חקירה גדולה כי ידעתי נאמנה מקובלים מוחזקים מנאמני ארץ מוסמכים מגאוני ארץ ועד אחרון נתגלה שהם והסומכים אותם היו קוראין בכתבים אחרים. ושומר נפשו ירחק עד חקור דבר דהספר שלומד והחכם המלמדו נאמנו מאד. וה' הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים. ועי' מאי דכתיבנא בעניותין לעיל במערכת החי"ת בס"ד. (עיין מהרח"ו בח"א).

וראיתי למהר"י צמח שכתב בהקדמת פירושו לאדרא שחיבר נגיד ומצוה בתחלה בקצרה ועלה על דעתו להדפיסו ולהפיק רצון החברים וכתב וז"ל "ובא אלי חלום קשה עד מאד והזהירו אותי מאד שאזהר ואשמר לבלתי שים אותו בדפו", עכ"ל. והרב מו"ה חיים הכהן תלמיד מהרח"ו זצ"ל בהקדמת ספר מקור חיים כתב וז"ל חלפו תורות עברו חק להדפיס מאמרי האר"י ז"ל. וראיתי אחרי רואי לאשר הביא אלוה בידו הוא עמק המלך לא די כי כל זה הוא בדרך גנבה. כי מעולם לא יצא מתחת ידי הקדוש ז"ל דברים אלו ולא במסירה פה אל פה. אלא שכתב אותם לשמו ועשה עצמו מפרש דברי האר"י ז"ל ומאמרי הזהר. והנה מעולם האר"י לא למד תורה זולת להקדוש הר"ח ויטאל ז"ל, והעשרה היושבים עמו אין לומדים מפי האר"י ז"ל רק אומר הקדמה אחת ומסתלק כדרך משה רבינו ע"ה וכולם לומדים עם הקדוש הר"ח ויטאל זלה"ה. ומעולם לא כתב האר"י זולת הקדמה אחת לענין קשר עם הצדיקים הנה היא כתובה בספר עץ החיים מידי האר"י ז"ל ותו לא מידי. הכל מיד הקדוש הרב ר' חיים ויטאלל זלה"ה מורי ורבי ובעמק המלך מפרש אשר לא כן והלא אפילו ההקדמות של הדרושים שמסר האר"י ז"ל לרב הנזכר ד' דרושים מהם גזר עליו בכח נח"ש שלא יוציא אותם מפיו כלל והם דרוש א"ק ומאמר תלת רישין וכו'. כך אמר לי הרב מפיו. ומי התיר לזולת להעלות אותם בדפוס להתעולל בהם ערלי לב וכו' ומה לעשות דאמסר עלמא לטפשאי וכו'. כלל הדברים כי היודע כתיבת ידי הרב זלה"ה אותם יראה ויסמוך עליהם, לא על הזולת. ולא מדרכי דברתי עד הנה, רק למען ינצלו כל יראי ה' מהעונש ואני את נפשי הצלתי, עכ"ל.

וכאשר ישתכל המשתכל בדברים אלו יקרע סגור לבבו איך הותרה הרצועה להדפיס ספרי קבלה ואין מקיץ ואין יודע. ואש תוקד בקרבי על ענינים אלו ואביזרייהו.

ומדברי הרבנים קדישי עליונין הנזכר יראה כמה יתאונן אדם על שהדפיסו כל ספרי קבלה האמורים ויותר מהמה. ולא עוד אלא בטעיות ושגיאות מה אענה ומה אומר. ודי במ"ש הרבנים הנזכר.

ומ"ש הרב מהר"ח כהן שרבינו האר"י ז"ל מעולם לא כתב וכו' כמו שהבאתי לשונו לעיל -- נראה שכוונתו מיום שבא מהרח"ו ז"ל אבל מקודם כתב קצת וכל אשר מצא כתוב מהרח"ו מכתיבת ידו יד הקדש עשאו שער בפני עצמו. ואני ראיתיו מכ"י מהרח"ו ז"ל עצמו. אך האיש הנלבב ישמור עצמו הן שלא ללמוד כ"א בשמונה שערים שסידר מהר"ש ויטאל וס' דרך עץ החיים וספר מבואר שערים וספר אוצרות חיים דווקא. כי רבו כמו רבו כפרים מלוקטים ודרושים ואומרים שהם מהאר"י ז"ל. ויש לחוש שמא עירבו מזולתו כאשר נמצא כמה פעמים בתוך דרושי האר"י ערב רב עלה אתם והן להרחיק עצמו מלהיות בעצת מדפיסי ספרי קבלה. השומע ישמע ועליו תבא ברכת טוב(נא).

(ב) קונטרס שכותבים התוס' - נודע שהוא על רש"י וכ"כ בתוס' יוה"כ דף כ' ע"ד. והרב יד מלאכי דף קפ"ד ע"ג הביא מתוספות שבועות סוף דף ח' שכתבו פי' הקונטרס ואח"כ כתבו ורש"י מפרש וכו'.

הג"ה מנחם ציוןעריכה

הערה (א): נדפס בקושטא תצ"ב עם הוספות לחכם אחד גם חי' ספר עופר האילים הובא בספרו פ"ט ע"ש.

הערה (ב): הוא מקראות גדולות עם ל"ה פירושים א"ד (תפ"ד ותפ"ח) והרב משה פ"פ בהמ"ס זה ינחמנו הוא אספם וקבצם והביאו לביה"ד והוסיף מדיליה גם כן פי' מלוקט על תנ"ך ונקראו על שמו קהלת משה.

הערה (ג): גם חיבר פירוש על אבות בשם דוד במצודה שאלוניקו תק"ה.

הערה (ד): ומענה לשון שאליניקו (תקו"ם).

הערה (ה): וכאשר ידענו כעת מחי' הנדפסים (זולת ספר קול אליהו) המה ספר אדרת אליהו על סמ"ג והרא"ם, עוגת אליהו שו"ת, שני אליהו דרשות, דבר אליהו על הרמב"ם ודרשות שונות (נדפס ס"ס שער אשר). גם הובא בספריו ספר מזבח אליהו על גיטין, כסא ישראל ע"ס התרומות, אזור אליהו על ספר מקח וממכר לרה"ג, צפחת אליהו על התורה, ארעא דישראל ומחנה ישראל. וצ"ע על הרב בעל המעלות לשלמה שלא חישב אלו ב' האחרונים.

הערה (ו): דו"ו שמ"ט ובסופו פי' הרמ"ע ע"פ ישעיה כ"ו י"ט ומתחלה היה נדפס ביחד עם פירוש ר"י ן' שועיב וע"ש שניהם נקרא בשם קול בוכים עי"ש בכי' בכפלים מה שאין כן פירוש הגאלאנטי לבד נקרא רק בשם קינת סתרים (ע"ל סי' ס"ה). וכשנדפס אח"כ בפ"ע עדיין שמו עליו וצ"ע (וז"ל בסה"ד בשמות המחברים "ר"י ן' שועיב נורא תהלות עולת שבת פי' על קול בוכים" עכ"ל. וידידי הרב המשכי"ל הגיה דצ"ל "פי' על איכה מחו' לספר קול בוכים למוהר"א אזולאי" ע"ש, ודבריו יותר צ"ע במה שמיחס ספר קול בוכים למוהר"א אזולאי).

הערה (ז): ובהקדמה שם חושב כל הס' שחיבר ומסיים וחותם פה ירושלים ה' מנחם ת"ג נאום יעקב בר' חיים צמח, נראה מזה דשם צמח שם משפחה הוא.

הערה (ח): גם נדפסו חידושיו ועלו ובאו בספר יד המלך להר"א פאלומבו אבד"ק קושטא (שאולוניקו תקס"ד) וגם שו"ת לאחיו מו"ה גרשון.

הערה (ט): נדפס בא"ד עם הג"ה לר' שמואל ברז"וו מקראקא ובמנהיים מושבו, והיה מכונה בשם חכם זכותא (זאקוטא) ומ"ש בספר הכונות ושמעתי בשם החכם יאקוטא צ"ל זאקוט"א ורמז למ"ש במס' פאה דמי שי"ל מאתיים זוז לא יטול מן הצדקה דמלת צדקה עולה מאתיים פחות א'.

הערה (י): וזה לא כביר נדפסו מחדש בק"ק ברדיטשוב בשם קול הרמ"ז או שפ"ר התיקונים עם פי' להמקובל מהר"י קאפל (בהמ"ס שג"ע) ועם סדר עבוד עורות עד"ה להמקובל מהר"ש פייביש מזברז ז"ל.

הערה (יא): נקראם בשם מודעה ואונס נדפס גם בפ"ע עם פלפולים יקרים להני תרי צנתרא דדהבא המה רמוני זהב הג"מ ירמיה ובנו מו"ה יואב אבד"ק מט"ד נקראים בשם מודעה רבא ומודעה זוטא בהמ"ס שערי בינה על השערים ועד אחרון נדפס עוד הפעם על ידי ידידי הה"ג החו"ב מו"ה מרדכי טרעלער והוסיף נופך משלו פלפולים יקרים באיזה סוגיות עמוקות.

הערה (יב): וגם ע' מו"ה משה בנבנשת בח"א.

הערה (יג): גם בס' רוח אליהו (חאקי) נדפס קונטרס תוך כדי דבור.

הערה (יד): והוא היה מסדר סדר מערכת בעלי תוספות וחכמי הדורות שלאחריהם עד זמנו דו"ו תק"ו.

הערה (טו): והוא למו"ה מרדכי בר' נפתלי הירש איש קרמזיר מקראקא תלמיד מהר"ש שעפטיל הו"ו, גם חי' ספר קטורת המזבח על האגדות וספר מירא דכיא. וצ"ע על בעל סה"ד דבשמות המחברים מזכיר ספר מירא דכיא זה ג' רגלים מוהר"ם מרקיל בהמ"ס מירא דכיא מו"ה מרדכי בר"נ הירש בהמ"ס מירא דכיא ומו"ה מרדכי מסלאוויטיטש בהמ"ס מירא דכיא ובשמות הספרים אינו מזכיר ספר מירא דכיא כלל ואפילו פעם אחת.

הערה (טז): ונקרא גם בשם קול בוכים (לעיל סי"ב) כולל גם פי' איכה לר"י ן' שועיב וזוהר לאיכה (דו"ו שמ"ט) ומ"ש בפ' צעק לבם וגו' מש"ש בשם אחיו מהר"ם גאלאנטי וא"כ צע"ק מ"ש המח' ח"א א' סל"ו בשם י"א.

הערה (יז): וכן הביאו השפת"י והוא בכ"י להרמ"ע מפאנו והי' נמצא בגנזי הספרים להג"מ דוד אופנהיים.

הערה (יח): וע' עשרה מאמרות מאמר אם כל חי סי"ז ושו"ת הרדב"ז ח"א ס"פ ובית יוסף או"ח סס"א עי"ש. ונקרא גם בשם ספר הפליאה (קאריץ תקמ"ד) ועל שער הספר מיחסהו לר' קנה אבן גדור ובתשובת הגאונים (ובס"ס נהרות דמשק נקרא בשם שערי תשובה) סי' של"ט הביא תשובת רה"ג וז"ל ור' נחוניא החסיד אשר קבלנו רוב הקהלות הערוכות לו מימי התנאים ז"ל ע"ש. ובשו"ת מהר"ם אלשקר סי"ח עי"ש, ואולם מס' הפרדס להרמ"ק וכן מהרדב"ז הנ"ל נראה דהמחברו היה ר"א קרא מפראג המחבר ספר הפליאה ע"ש ומכנהו בשם ספר אלקנה ובספר מאור עינים ימי עולם פל"ה כתב ובמדרש נחום בן הקנה ע"ש. ובל אמנע מלהעיר את הקורא דמאמר הידוע בפי העולם בשם מחז"ל חזור חזיר ואל תצטרך לבלזר לא נמצא בשום מקום ואך בספר הקנה שם מקומו קנ"ה ועמ"ש בשדי חמד סוף ח"י כללי הפוסקים אות מ"ט בשם הרב אהלי שם ע"ש.

הערה (יט): והוא כעין הקדמה לספר הקנה הגדול וכמו שנראה בשער הספר ונדפס גם בפאריצק תקל"ו עם ביאור לח"א.

הערה (כ): והיה רבו לר"א הבדרשי (אבי בעל בח"ע) והיה נמצא בא"ד בכ"י.

הערה (כא): והוא הר"י מפאנו, גם נקצר ע"י מו"ה יעקב צהלון נקרא בשם מרגליות טובות ובראשו איזה תפלות ישרות וכן נקצר ע"י מו"ה יעקב פאן כ"ץ (עסה"ד) וכמו כן נקצר איזה שערים כמו שער הבטחון אהבה וחשבון הנפש על ידי הגאון יעב"ץ בספרו היקר מגדל עוז ע"ש.

הערה (כב): ומ"ש השפת"י קצור מזרחי לר"י מרקריאה לא דק דהוא לא חי' רק דקדוקי רש"י בעניני דקדוק.

הערה (כג): ונקרא גם בשם מרדכי הקטן וברשימת הרב מוהרנ"ר נ"י מצאתי דנמצא תח"י ספר מרדכי הקצר סדר מועד בכ"י משנת ק"ן ונמצא בו יותר מהנקצר ע"י הרש"ש ומהנדפס.

הערה (כד): וכאשר אדמה נ"ל דהר"י בועז מברוך הי' המקצר ה' הרי"ף בשם פסקי הרי"ף וסדרם על סדר הרמב"ם.

הערה (כה): נדפס ראשונה בבזיל רצ"ב ובודאי לא קרא המח' את הקדמה שם שנכתב בלשון רומי (על ידי חכם נוצרי אחד ושמו ז' מינסטר שר"י) והוא קצרו והדפסו ורק לשחק בנו בא האיש הזה להראות העמים והצרי"ם איך טחו בנ"י עיניהם ומהשכיל לבותם, אחרי שנמצא בו דברים מרבים הבל וכאחוכא ואטלולא כמו האיסור לצוד פרעוש בשבת וכדומה ע"ש, וכן צ"ע על בעל שר המסכי"ם (כשבא פ"ב לדפוס וואנדזבק תפ"ז) על שעלה בהסכמ"מ וסמך ידיו עליו ולא ידע למי הוא ולמי אלה לפניו (מהרא"פ) וע"ל שארית ציון אות ק'. ועד אחרון בא חכם הרב מוהר"ש פריינד ראבד"ק פראג וטרח לבאר דבריו מרישא ועד גמירא וסמך א"ע רק על שר המסכים ולישר"י לן מר, וכן מזכיר שם בהקדמה מגירוש פורטיגאל שהיה זמן רב אחר הסמ"ג.

הערה (כו): קושטא ער"ה ונקרא גם כן בשם הרמזים (עיין מ"א או"ח סימן רי"ח סקי"ט) ונראה משם כ"פ שהי' לפניו דברים הרבה בהרא"ש מאשר הוא לפנינו (ע' הג"ה מהרל"ח רו"ח רנ"ז) ולפי זה קושי' הבית יוסף על הטור או"ח סי' תרל"א בענין מעובה כמין בית ע"ש וצ"ע על מהרל"ח שם שהאריך לתרץ קושייתו שם ע"ש, והבית יוסף או"ח שי"ח כתב דברמזיו מצינו כ"פ דהמה נגד דברי עצמו שסותם בטור להלכה ע"ש, ובשו"> אורי וישעי סק"ו החליט דחי' הרמזים הי' אחר שחי' הטור ע"ש ובנדרים פ"ג ס"ג ע"ש.

הערה (כז): ונדפס בפראג עם ביאור לח"א.

הערה (כח): ונדפס גם עם הג"ה יקרות להר' מוהר"ד לידא (פירטה תנ"ג ומנטובה תק"ל) וברשימת הרב מוהרנ"ר נמצא בכ"י קיצור ר"ח שנקצר על ידי הרב מו"ה מתתי' בר"י פואה, ובמק"א מצאתי שהביאו קיצור ר"ח להר"א הלוי ברוכים.

הערה (כט): וכ"ה להדיא בשער הספר וז"ל תי"ח הקצר שקצרו ידי הרמ"א בעצמו ובק"ק ווילמרשדרף (תע"ז) נדפס תו"ח הקצר ע"ס א"ב מכונה בשם קרבן אהרן.

הערה (ל): ועמש"ל בח"א אצל זכרון שמותם בהג"ה מ"ץ וש"ץ שם ונ"ב א"ך אלול תקכ"ד וראה זה פלא שנפטרו שניהם בשנה א' ובמותם עשו שלו ביניהם וקנו מקומם זא"ז בעיר אלטונא.

הערה (לא): וכן כאן צע"ג על המאסף בן יעקב ששינה מלשון המחבר ז"ל דבשם הגדולים הראשון איתא כאן על גלות השכינה ע"ש.

הערה (לב): וכנראה מלשון הב"י או"ח סי' ז"ך נקצרו גם שו"ת הרשב"א כעין שו"ת הרא"ש.

הערה (לג): וז"ל התיו"ט בבא בתרא פ"ח מ"א ומקרוב נדפס ספר קרבן אהרן הוא ביאור נחמד אף נעים לכל הברייתות דתו"כ וכו' ע"ש גם חי' ספר מדות אהרן על י"ג מדות והוא יקר מאוד וע"ל אות ס' בסופו.

הערה (לד): נדפס בשאלוניקו שנת שכ"ן טו"ב והוא חי' על מסכת ע"ז וסוגי' דברירה.

הערה (לה): נדפס בוויניציא ש"פ על ידי נכדו מהר"ם חאגיז עם קונטרס פרפראות לחכמה.

הערה (לו): ע' באה"ט או"ח רפ"ח סק"ח. ונדפס בוויניציא שנ"ו.

הערה (לז): ונדפס אח"כ עם הרא"ש תוך הש"ס ואולם בעו"ה קצרו דבריו בהרבה מקומות ואינו בדין שיניף המקצר על המאריך (והוא בשלימות בדפוס קארלסרוהא שנת תקס"ו).

הערה (לח): ורוב דבריו לקוחים המה מספר קרבן נתנאל ולא שינו לשונו.

הערה (לט): ואולם קריא"ה נאמנה הוא נקראת ולפי"ז קנה מקומו לעיל קודם ס' קריאת השמירה.

הערה (מ): נדפס בקושטא בשנת אשר"י וח"ב תקכ"ה.

הערה (מא): ובל"ס דלזה כיון בעשו"ת זקן אהרן סל"א שהביא בשם ספר קרית ספר מדיני ס"ת ע"ש ובחנם חשבו בעסה"ד לשנים ע"ש ובשו"ת הרלב"ח ס"א ע"ש נדפס (באזמיר תקכ"ג) עם קונטרס כסא דברכתא לחכם אחד.

הערה (מב): נדפס ע"ס בראשית וצ"ע על המחבר שכ' דבעליו אין עמו והלא מבין שירותיו יצהירו שם שם מאיר בן יצחק כ"פ וכמו כן מספרו קול יעקב דרשות למועדי השנה (המבורג תקס"ג) וקרא שם הספר קרן אור פני משה ע"ש הנדיק מוהר"ם הויזן ז"ל וקול יעקב ע"ש הבחור הגבי"ר יוקיל במוהר"ם.

הערה (מג): דפוס פפד"א תפ"ז למו"ה שלמה זלמן אשכנזי בר' חזקי' העשל ממרצבך ועשו"ת דברי דוד מילדולה סל"ה.

הערה (מד): גם עד השלישי הוא בא בדפוס עם פי' פרשת אליעזר (זיטאמיר תקס"ה) ובפעם הד' עם פי' נחמד קרן הצבי למוהר"ש שמאמה מתוניס (ליווארנא תקפ"ה).

הערה (מה): כמו ספר כתרו ישועה וספר פרח ציץ.

הערה (מו): וכן דרוש לפ' האזינו וקונטרס חלי וכתם (אלטונא תקל"ז), שערי עזרה, שמש צדקה, תמת ישרים.

הערה (מז): הוא השמטות לספר מגן אבות (מיץ תקמ"ה) וע"ל ס' מלחמת מצוה והג"ה מ"צ שם.

הערה (מח): ובר"ס לימודי האצילות כ' בזה"ל: וכ"כ ר' אברהם מרמון הספרדי בספר ברית מנוחה שלו ע"ש.

הערה (מט): ואפשר דצ"ל בס' הפרדס שער הנתיבות פ"א.

הערה (נ): וראה נא מ"ש בעל ווי העמודים עמוד התורה פ"ה שמאריך בשבחי תהלות ספר שבע טל שהתחיל לגלות חכמה זו בלישנא קלילא וצחות הלשון ומי שבקי בספרו יודע אח"כ ללמוד ולהבין בספר הפרדס מעצמו בלי שאלת רב ע"ש. ואולם הרמ"ע בהקדמת ספר פלח הרמון כתב דבתחלה בנו רוב דבריהם על יסודות הקבלה של הרמ"ך ואח"כ עזבו והלכו לאור באור החיים (וויטל) כתבי האר"י ז"ל.

הערה (נא): ובדבר קדמות חכמת הקבלה אמרתי להעתיק כאן איזה מקומות ממדרשי חז"ל זולת זוה"ק שנרמז חכמה זו כמו במדרש שוח"ט אר"י בא וראה כמה קשה יום הדין שעתיד הב"ה לדון העולם בעמק יהושפט כיון שת"ח באים לפניו א"ל כלום עסקת בתורה מי שיש בידו א"ל צפית במרכבה צפית בשיעור קומה, ע"ש -- הרי לך דת"ח מחויב לעסוק גם בסתרי תורה . וברבות פרשת נשא כף אחת עשרה כנגד עשר ספירות בלימה ע"ש. ובילקוט מלכים סי' קפ"ו כ' בשם מדרש תדשא וז"ל: הים זה העולם וכו' עשר אמות משפתו -- אלו עשר ספירות בלימה שהעולם עומד עליהם ע"ש. (וע' הג"ה ש"ץ סוף הספר אות ק' קבלה ע"ש).

פליטת ספריםעריכה

א) - קב ונקי, פירוש על משלי למו"ה דוד ן' יחייא (ליסבון רנ"ב) וכן בתוך המקראות גדולות (דו"ו רע"ח).

ב) - קבוצת הגאונים והר"ש משנץ על עדיות, לבוב תק"ה.

ג) - קובץ מעשה ידי הגאונים, פירוש רב האי גאון על טהרות, אזהרות ועבודת יוה"כ, ברלין תרט"ז.

ד) - קובץ אגרת, כולל שו"ת ומכתבים להרמב"ם (דפוס לייפציג).

ה) - קהלת משה, לקוטי תורה למוהר"ש אוסטרפלי ושאר גדולים.

ו) - קהלת משה, פירוש מלוקט עה"ת, ממבחרי פירושים להר' משה פרנקפורטר בהמ"ס נפש יהודה על מנורת המאור, נדפס במקראות גדולות א"ד תפ"ז.

ז) - קהלת שלמה, שו"ת מגאונים קדמונים רש"ג ואלפסי וכי' (דפוס ירושלים).

ח) - קהל יהודה, יו"ד לבעל מחנה יהודה שאלוניקו תקפ"ז.

ט) - קדשי דוד, לר"ד חיים שמואל חסאן, וגם לבנו הר' שלמה מצפת ליירנא תקנ"ב.

י) - קול תפלה, לבעל יד מלאכי כולל תפלות ובקשות לרבוי חולאים ר"ל (דפוס ליווארנא).

יא) - קונטרס דבי שמשי, שיטת בהש"מ לבעל פר"ח סובב סובב הולך על דרך מאמר מבוא השמש לר"א פימינטל, נדפס בס"ס שמן למאור (קושטא תק"כ) ונדפס מחדש קראקא תרפ"ז בשם קונטרס בינה ודעת עם הוספות לחכם אחד.

יב) - קונטרס מלחמה לה' , להרב המני"ח (א"ד תע"ד).

יג) - קונטרס משחקת בתבל, לר"י נאגרה, בספר זמירות ישראל, דו"ו שנ"ט.

יד) - קונטרס בת מלך, תקון קרי לבעל המקובל ספר ויקהל משה.

טו) - קונטרס עיגונא דאתתא, בספר בני דוד על הרמב"ם.

טז) - קונטרס זכרון לבני ישראל, לר' יעקב חאגיז (וונדזבק ת"פ).

יז) - קוטרס התאבקות, ליעב"ץ בענין המחלוקת הידוע (אלטונא תקכ"ב).

יח) - קונטרס ענינים שונים, לר"מ ן' חביב בספר גט מקושר.

יט) - קונטרס חסד ואמת, לר"א די אבולה עיין ח"א א' קפ"ד ובהג"ה מנחם ציון שם.

כ) - קונטרס שאלת כהנים, תורה חי' קדשים בספרו ושב הכהן.

כא) - קונטרס חק בישראל, השגות על פר"ח בסוף ספרו קנאת סופרים (ליווארנא ת"ק).

כב) - קונטרס הפסקים, להר"י די ליאון (רומא ש"ז) ועיין ח"א (יו"ד של"ג) עי"ש.

כג) - קונטרס תוך כדי דבור, נדפס תוך ספר רוח אליהו (שאלוניקו תקל"ב).

כד)*) - קונטרס מגיני א"י, נידון צדקה לעניי א"י דר"מ בעל הנס ליקוטי פסקי הרבנים שלא לשנותה בשום ענין להרב מו"ה ח"ן [חיים נתן] דמביצר.

כה) - קונטרס זה יצא ראשונה, להר"מ פרובינצאל וחכמי דורו בדבר הגט מפירושה, מנטובה שכ"ו.

כו) - קונטרס ושמתיך בנקרת הצור, סדר הניקור לר' יושיע סגרי ומתוך הספר הזה יוכל כל אחד להיות בקי בניקור ובחכמת הנתוח, מנטובה תקמ"ח, ומצוה גדולה להביאו לבית הדפוס מחדש.

כז) - קונטרס גיטין וחליצה, לבעל תו"ח ונדפס על ידי נכדו מו"ה דוד תוך הספר גור אריה יהודה עה"ת לאביו הג"מ אריה יהודה (א"ד שפ"ט).

כח) - קונטרס ויקם עדות ביעקב, (פולאק השני) פסק בעניני עגונה (פראג שנ"ד).

כט) - קונטרס ולא עוד אלא, לבעל שבט מוסר (אזמיר תקי"ג).

ל) - קונטרס פרשת העבור, בענין טלטול שבת בעיר באיונה למו"ה רפאל מילדולא (א"ד תצ"ה).

לא) - קונטרס התשובה, בענין בדיקת הריאה לבעל שושנת יעקב (אלטונא תק"כ).

לב) - קונטרס למו"ה יושיע שפירא ע"ס חק יעקב.

לג) - קונטרס ראשית בכורי קציר, לבעל פחד יצחק בענין נשיאת כפים בתפלת נעילה (דו"ו תע"ה).

לד) - קונטרס דיני דגרמי לרמב"ן, וכעת נדפס מחדש עם ביאור לחכם אחד.

לה) - קונטרס בדיני דגרמי לרח"י תאומים, נדפס ס"ס יש"ש ב"ק (יעסניץ תפ"ג).

לו) - קונטרס מכת בכורות, לבעל משנת חסידים נגד תוספות ביכורי קציר בענין נגון של ברכת כהנים (כת"י ברשומת הרב הרנ"ר).

לז) - קונטרס מלחמת מצוה, בענין זמן מילה נדפס בספר דרכי נועם לאביו ועיין ח"א א' ע"ב, וח"ב מ' קכ"ו.

לח) - קונטרס לגיטין, על אודות הגט של הבחור שמואל ווינטוריצו (דו"ו שכ"ו).

סא)*)[1] - קונטרס תקנות להלכות שבת, לר' ליב חסיד מקרקא, הובא בספר כבוד חכמים ע"ש.

סב) - קונטרס הכללים לחיד"א, הובא בברכ"י או"ח ריש סימן ח"ן, וסי' צדי"ק עי"ש. וק' אורך ימים הובא במ' תג"י.

לט) - קן טהור, על ש"ס סדר נזיקין. עיין ח"א מאורי אור.

מ) - קצור ספר השערים, לר"י מדורא, נדפס במנהגי מהרי"ל סוף דיני או"ה.

מא) - קצור חי' הר"ן על הרי"ף ופסקיו לסדר הרמב"ם, (ריווא שי"ט).

מב) - קצור ספר העקרים, (קושטא תק"ל).

מג) - קצור של"ה עם המדו"ב פיורדא תנ"ו, ועוד לו בשם מעיל שמואל אוטולינגו (דו"ו תס"ה).

מד) - קצור הל' שו"ב לר"י הכהן, נדפס בספר זרע אמת.

מה) - קצור אלשיך, לר' יוסף דיין בלובלין (א"ד תק"ח), ועל ה' מגילות (שם נח"ת).

מו) - קצור סמ"ג, באזיל ש"ס.

מז) - קצור חובת הלבבות, על ידי ר' יעקב כ"ץ מפאנו (פראג שע"ד ודו"ו תט"ו).

מח) - קצור מזרחי בשם דקדוקי רש"י, וכנראה דהוא לר' יוסף אוטולינגו (ריווא ש"ץ).

מט) - קצור הזוהר נקרא בשם תורת אמת, לר"ד בר"א שמריא (שאלוניקו שס"ד), וכן ספר מקור החכמה בלה"ק לר"י בער בר"מ פתחיה (פראג שע"א).

נ) - קצור דרך החיים לאבות, נדפס בספר נשמת חיים לחכם אחד (תרי"ט).

נא) - קצור ספר מלאכת המספר, להר"א מזרחי, נדפס בס"ס צורת הארץ לר"א בר חייא הנשיא, ובסופו פי' בלשון רומי לחכם אחד (באזיל ש"ו).

נב) - קצור ספר החנוך, נקרא בשם חק לישראל והעתקה לל"א לר"י בהגאון בעל נו"ב (פראג תקנ"ח).

נג) - קרן הצבי, ע"ס קרניים למהר"ש שמאמה.

נד) - קרבן אשה, שו"ת לבעל מכשירי מילה.

נה) - קרית ארבע, כולל פירוש כונת ק"ש ותפלה שבספ' משנת חסידים, וכעין מדו"ב לספר מגיד משנה.

נו) - קרית ארבע, להגאון בעל אפי רברבי כ"י (אוצר הספרים ק' תקצ"ז).

נז) - קרן אור, לבעל המח"ס פני משה.

נח) - קשות מיושב, ואומ"ר השכחה חי' ש"ס להג"מ ישעי' פיק (קעניגסברג כת"ר).

נט) - קשת יהונתן, הספרדים, להג' בעל או"ת (לבוב תקמ"ד).

ס) - קשר גודל, הנהגות אדם ודיני ציצית ותפילין ברכות ותפלה (ליווארנא תקנ"ב).

[סעיפים ס"א וס"ב -- עיין למעלה]

הגהות וויקיעורכיםעריכה

  1. ^ ערך זו והבא אחריו מובאים בדפוס בסוף מערכת ק', והעתקתים לכאן כדי שכל ערכי ה"קונטרסים" יהיו ביחד -- ויקיעורך