שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ו

שם הגדולים (מהדורת קרענגיל, 1958) - להרב חיד"א

חלק א - מערכת סופרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

חלק ב - מערכת ספרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | סדר תו"א | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הסכמות • הקדמות ושונות • דקדוקי סופרים • תו חיים (תולדות החיד"א) • רשימת ספרי החיד"א

מערכת ו'

(א) והזהיר - כתב מהר"א שטיין בנמוקיו על הסמ"ג ריש דף רצ"ד שס' הזהיר שמביאים התוס' נקרא והזהיר עם ו' והביא ראיות. ובתוס' סוף מנחות והביאם מרן בב"י סי' קכ"ח "כתוב בס' הזהיר".^(א)

(ב) ווי העמודים - חברו הגאון מהר"ר שעפטיל סג"ל בנו של הרב שני לוחות הברית. והוא תלמיד הגאון מהר"ר שלמה אפרים אב"ד דק"ק פראג ובהקדמ' שם נאמר מכמה חבורים שחיבר ובפרט בדיני איסור והיתר חבור מופלא^(ב) ובנו היה הגאון מהר"ר ישעיה אב"ד דק"ק פפד"מ וכבר נודע שלשלת יוחסין מהגדולים הללו מהמשפחות היותר מיוחסות וכמ"ש הגאון בתחלת צוואתו הנדפסת בסוף ס' יש נוחלין. ^{(ש'צ יח)}

(ג) ויגש יהודה - קצור בית יוסף נדפס שנת שנ"ו.^(ג)

(ד) ויגש יהודה - הגהות על הבית יוסף ועתה הדפיסום מחדש סביב בית יוסף בדיהרנפורט עם הגהות אחרות מלוקטות. (ונראה שהוא הנזכר לפני זה).^(ד)

(ה) וידוי גדול - מיוסד על אברי האדם תיקן הרב מהר"ר מרדכי אצבאן ונקרא זובח תודה והוא בנוי על ס' החרדים. והרב מהר"ם הנז' היה מולדתו במערב הפנימי והיה רב בעיר ליוורנו איזה זמן והיה ויכוח בינו ובין הרב אברהם רודריגיז כמבואר בשו"ת אורח לצדיק ואחר כך נסע לארם צובה והיה שם מכלל הרבנים כמו שתראה בכתבי ארם צובה המודפסות בס' חנן אלהים לגדול הדור מהרח"א ז"ל ע"ש. ובא לעיר הקודש ירושלים ת"ו לעשות זייאר"ה וזכיתי לראות פניו והייתי קטן שהגיע לחינוך.

(ו) וידוי - לתלמיד חכם בפרטות, יסד הרב החסיד כמהר"י אלגאזי ז"ל בכ"י.

(ז) ויושע - הוא מדרש רז"ל הכי קרא שמו מדרש ויושע והוא בדפוס ישן נושן.^(ה)

(ח) ויחל משה - ס' מוסר נדפס באשכנז.^(ו)

(ט) ויכוח הראב"ד והרז"ה - בסוגית שתי פרות הובא במקובצת מציעא פרק השואל.

(י) ויכוח החכם עם החסיד - בקונטרס אגרת אל תהי כאבותיך. ושם כתבים יפים ומליצות קדמוניות בהמצאות חשובות לחכמה חכו ממתקים וכלו מחמדים. והויכוח הנזכר חברו הרב שם טוב בן יוסף פלקירא הוא המחבר ספר המבקש שנדפס בעיר האג שנת תקל"ח. ויש בקונטרס הלז אלף אלפין בחכמה נפלאה בחרוז ובסוף כל בית ג' תיבות מפסוק. ירשום א"ב ותשר"ק ושם המשורר יוסף ברבי ששת בן לטימי עשאני שנת תתרס"ח בלארדא וכל התיבות מתחילות באל"ף ואות שני מהתיבה בראש השורה ובאמצעה רשום כל הנזכר והוא פלאי ובקונטרס הנזכר אינו כתוב היכן נדפס ובאיזה שנה. ומ"כ שנתברך(?) שנדפס בסביוניטא שנת שד"י. ^{(ש'צ יט)}

(יא) ויכוח הרמב"ן - לפני מלך ספרד. נדפס בספר מלחמת חובה כמ"ש בח"ב מערכת מ"ם (עיין רמב"ם בח"א) ושאר ויכוחים בשבט יהודה. ובס' מלחמת חובה יש הקדמה מהרב אברהם רומאנו לספר סלע המחלוקות והיא שיחה נאה ומליצה יפה.

(יב) ויכוח מים חיים - חיבר הגאון חיים בר בצלאל השגות על מור"ם בתורת חטאת. ואינו באר מים חיים כמ"ש סדר הדורות דף קס"ד ע"ד ע"ש אלא כמ"ש ריש דף קס"ז^(ז) וכתב הרב מהר"ח הנז' שלמד עם מור"ם ביחד אצל הגאון מהר"ר שכנא. וכ"כ מור"ם בס' יוחסין דף קכ"ה שהיה תלמיד מהר"ר שכנא שכל גדולי הארץ הם תלמידיו והוא היה מגדולי תלמידי מהר"ר יעקב פולאק ע"ש. וכתב הרב מהר"ח שחיבר הספר הנזכר שנת של"ה בחדש אדר והוא כותב על מרן נר"ו ועל מור"ם כותב ז"ל ומכאן נראה שמ"ש בשולחן ערוך אבן העזר סי' קנ"ד בהגה"ה בנוסח הגט שנת ש"ם^(ח) הוא טעות או אינם דברי מור"ם או נקט זו השנה למשל בעלמא.

ואנכי איש צעיר הייתי מסופק בזה כמ"ש בנדפס מערכת בי"ת אות י"ג (עיין בדק הבית). ועתה שבא לידי ס' ויכוח מים חיים עצמו הדבר פשוט דמסדר הגט אין להוכיח. והקרוב אלי כמ"ש צמח דוד שהרב מור"ם נח נפשיה שנת של"ב והיה בימי מהרש"ל כמ"ש בים של שלמה חולין פ"ק סי' כ"ט ומהרש"ל נח נפשיה שנת של"ג. וכן כתב סדר הדורות סוף דף ס"ג. וכבר כתבתי בועד ח"א מערכת מ"ם אות י"ב (עיין מ' משה איסרלס בח"א) דכתוב על מצבת הגאון מור"ם ז"ל יום ל"ג לעומר של"ג בן ל"ג ע"ש.ואין ראיה ממה דנח נפשיה בימי הגאון מהרש"ל כמ"ש לעיל די"ל דשני המאורות הגדולים סלקו לג"ע בשנה אחת. או מהרש"ל היתה מנוחתו בשנת של"ד.
הגאון מהר"ח הנזכר הרביץ תורה בישראל ארבעים שנה ונח נפשיה יום מתן תורה שנת שמ"ח. ובמקרה רע שמשרתת שלו מתה במגפה הסגירוהו לו ולכל ביתו שני חדשים. וברוב דאג"ה פנה לדברי אגד"ה וחיבר ס' החיים. ושם אתה מוצא הקדמת הג"מ יצחק בר שמשון חתן אחי הגאון מהר"ל מפראג מספר בשבחיו ע"ש.

(יג) ויכוח - על למוד חכמת האמת חיבר הרב החסיד מהר""ר יוסף אירגאז בספר שומר אמונים דבר דבור על אופניו.

(יד) ויכוח - בנסח א"א אמר החכם על הקנאה מהרב מהר"א קונקי בספר מנחת קנאות.

(טו) ויכוח - ראה זה חדש בס' פרי מגדים א"ח יש קונטרס בראש הספר כאלו מלמד כותב לו שאלות ומוסר והוא משיב. ומסודר הכל יפה, לך נאה ראה.

(טז) ויכלו - מדרש ויכלו. בס' גמטריאות של תלמידי רבינו יהודה חסיד על קלף כ"י נזכר מדרש ויכלו. ועתה ראיתי שהתוספות בסנהדרין דף נ"א ע"א הזכירו מדרש ויכלו ע"ש.^(ט)

(יז) ויכלכל יוסף - חיברו מהר"ר יוסף דרשן מפוזנא דרשות על סדר הפרשיות כ"י כמ"ש בסדר הדורות.^(י)

(יח) ויכתוב משה - הביאו בספר סדר הדורות והם דרשות על ס' בראשית וס' שמות.^(יא)

(יט) וילקט יוסף - חיברו מהר"ר יוסף דרשן הנזכר לקוטים ומאמרים תמוהים כסדר התורה כ"י הביאו בסה"ד.

(כ) וימודו בעומר - כ"י להרב המקובל עיר וקדיש כמהר"ר נתן שפירא הרב המחבר מצת שמורים יין המשומר והוא כונות העומר.

(כא) ויסעו - הוא מדרש רז"ל וקרי ליה מדרש ויסעו והוא בדפוס ישן נושן.

(כב) ויקהל משה - חיבר הרב המקובל מהר"ר משה בר מנחם תלמיד הגאון מהר"ד אופנהיים.^(יב) ובדפוס פיורדא שהדפיסו הספר הנז' יש בסופו מעשה נורא מאד מרוח שהיה בבחור אחד בק"ק ניקלשבורג ונאספו כמה רבנים והרב מהר"ר משה הנזכר הוציאו בתנאי שיקבל עליו כמה סיגופים לכפר עון אותו רוח והם דברים קשים. ואחר ימים בא הרוח בפרסום בפני כל הקהל בדמות חתול שחור שאג ישאג, שלא התירו לו חרמות, שהחרימוהו שיצא והוא יצא ולא התירו החרמות. ולכן בלכתו מאושא לשפרעם פגעו בו כתות של מלאכי חבלה הממונים על מי שהם בחרם להמם ולאבדם וציערוהו לרוח מאד. ואז עשו לו התרת חרמות והלך. וכתבתי זה מהרשום בזכרוני שאין בידי עתה הספר הנזכר להודיע לבני אדם כמה תמרור לפורענות מוכן העובר על החרם. ואם ראה תראה מי שהחרימו אותו ומצליח כבר כתב בס' חסידים סי' תתרצ"ח שנפרעים ממנו על החרם ועל ההצלחה ע"ש רחמנא ליצלן.

(כג) ושב הכהן - תשובות חדשות יקרות להג"מ רפאל הכהן.^(יג)

קונטרס אחרון

(קו"א א) ווי העמודים - כתבו הגמ"י שאין לכתוב בס"ת ווי העמודים שלא יכתוב כתיבה תמימה ויבא לעשות ריוח במקום אחד ולצמצם במקום אחר. אמנם דע כי יש סוד גדול לכתוב ס"ת ווי העמודים. ולמאי דחיישי ההגהות היום נדפס חומש א' באמשטרדם נקרא עזרת סופר ווי העמודים מתוקן מאד לכתוב ס"ת.

(קו"ב ב) ולא עוד אלא - לשון זה הנאמר בתלמוד ובמדרשים חיבר על זה ספר אחד הרב מהו' אליהו הכהן בעל שבט מוסר וכו'.

הג"ה מנחם ציון

הערה (א): והוא למר חפץ אלוף נדפס זה מקרוב עם ביאור והג"ה לח"א, ע"ס שמות ויקרא במדבר ועמ"ש בק' פליטת סופרים אות ח' עי"ש, ובל"ס הוא בהמ"ס חפץ על המצות וע"ל אות ח' סי' ק"א ובהג"ה מנחם ציון שם.

הערה (ב): וחי' גם כן סדר גיטין הובא בספר טיב גיטין להג' מהרא"ז מרגליות וכן על מסכת ברכות ועס"ס עמק ברכה לזקנו (א"ד תי"ז) וכן יסד סליחה לכ' סיון מנהג פוזנא (דירנפורט תקנ"ז) וכן נדפס ממנו סו(?) הצואה פפד"א, (ועי' הג"ה ש"ץ בסוף הספר) ועשו"ת חינוך ב"י סקמ"ב, ובנו הג"מ ישעיה היה גם כן אבד"ק פוזנא (ושמ"ך ש' תמ"ט) ונדפס ממנו חי' על הריטב"א.

הערה (ג): וביאר קצת מקומות שקיצר הב"י והוא למוהר"י ליב חנליש ז"ל.

הערה (ד): וע"ל אות ה' י"א ובהג"ה מ"ץ שם.

הערה (ה): קושטא רע"ט.

הערה (ו): והוא למוהר"י אהרן משה אלטשולר מקרומוניא וע"ל תורת האשם.

הערה (ז): ובאמת חיבר הוא גם ספר באר מים חיים עה"ת ופרש"י.

הערה (ח): וצ"ל שם ש"כ וכמש"ל (אות ב' ל"א) וגם בבאה"ג שם בנוסח שטר הרשאה יש ט"ס בהא דמסיים שם בש' ה"א תכ"ג צ"ל תכ"א וכמש"ש בתחלה עי"ש. וע"כ אין לדקדק מזה כלל. ועתה נדפס מחדש עם הג"ה תורת משה להג' מלבוב בעשו"ת שו"מ להציל את רבינו הרמ"א מכל השגותיו ובנ"י יוצאים ביד רמ"א.

הערה (ט): וע' רוקח ה' שבת סי' ק"ח וקצ"ב עי"ש.

הערה (י): ולפמ"ש נכדו (בק' תואר פני שלמה) דספר ויכלכל יוסף הוא מחי' דינים ולא עה"ת ונדפס גם ס' שדה בוכים (ש' תל"ט) וס' יסוד יוסף ונזכר שם וכן ס' יד יוסף וספר יוסף מוקיר שבא ועשו"ת אבן השוהם ס"ח.

הערה (יא): למו"ה משה במו"ה ישעיה ז"ל ונדפס (שנת תל"ד)(?).

הערה (יב): גם חי' ספר זרע קודש לתיקון הברית וספר חקל תפוחין (עסה"ד).

הערה (יג): ובסופו ק' להרצ"ה אבד"ק פוזנא (אלטונא תקנ"ב). גם חיבר ספר וחשב לו הכהן ולבש הכהן והעריך הכהן הובא בהקדמתו שם וכן שו"ת תורת יקותיאל שאלת הכהנים דעת קדושים, וכך חרות על מצבתו שם והרים המשרה מעל שכמו בק"ק אהו"ב ללכת לא"י וישב שם כי לא יוכל לעבור מפני רעש מלחמה וביום ד' כ"ד מרחשוון חלה את חליו ביום מלאת לו א"ף שנה ומת ביום וי"ו כ"ו בו ונספד כהלכה בש' הגד"ל ליהודי"ם ורצו"י לכ"ל אחי"ו לפ"ק (תק?"ד). גם חיבר ספר מרפא לשון מוסר וספר כיון במשפט וספר תורת חסד (ועח"א ר' סי"א בהג"ה מ"ץ אות ב').

שארית ציון

הערה (ש'צ יח): סי' ב' ווי העמודים - הג"מ שעפטיל הלוי, מתחלה היה אבד"ק פפד"מ פירטה ופוזנא, חתן הג"מ משה חריף אבד"ק לבוב כנזכר בספר ווי העמודים והר"ם חריף על ידי פלפולו שה"ל עם הג"מ יוסף יעקב אברהם אשכנזי קצנלבוגן אבד"ק יאנוב (ובוועד דד' ארצות) ראה כי הוא יחיד בדורו בפלפול ובקיאות השיב אותו תחתיו והוא נסע לעיר מולדתו אולינוב ושמ"ך.

ובפנקס דח"ק דחברא קדישא(?) פה קראקא מצאתי בזה"ל חי' במו"ה חיה בת מורינו ורבינו(?) משה יאליש אלמנת הג"מ שעפטיל ז"ל (י"א תמוז ת"ס) ובל"ס אחר פטירת בעלה הגאון ז"ל בעיר ווינא שבה הנה אל בית אביה ולמשפחתה, וכנראה היתה מזווג שני, כי לא מצינו דהג' מהר"ם חרי"ף היה מכונה בשם יאליש וגם לא תואר ולא הדר לו ורק כתב מו"ה משה לבד היתכן? ובס"ס ווי העמודים חתם א"ע בזה"ל: {{צ|נאום שבתי בן הגאון הגדול נשיא בארץ ישראל מו"ה ישעי' סג"ל זצ"ל הי"ו בנו של איש אלהי"ם מוהר"א שעפטילש חתן האשל הגדול שר וגדול בישראל ה"ה הגאון המופלג מו"ה משה חריף זצ"ל החונה על צבא פ"ק פוזנא ואב"ד מדינת פולין גדול.

הערה (ש'צ יט): סי' יו"ד ויכוח החכם עם החסיד - בקונטרס אגרת אל תהי כאבותיך וכו' ונדפס זה לא כביר בתוך קובץ ויכוחים אכן לא נמצא בו כלל ויכוח החכם עם החסיד. ואולי ערבוב דברים יש כאן כי הרש"ט(?) פלקיירה חיבר אגרת הויכוח בין התורה והחכמה וכמ"ש בספר המבקש ואין זה מעניני קונטרס הנזכר כלל אבל נמצא רק פירוש על אגרת ואל תהי כאבותיך מר"י בן ש"ט שהיה ערך ק"ן שנה אחר רש"ט פלקיירה ועשו"ת הר"ם אלשקר ריש סימן קי"ז, עי"ש.

וראיתי להזכיר כאן עוד איזה ספרי ויכוחים הנחוצים לעת מצא כמשז"ל ודע מה שתשיב לאפיקורוס, כמו:

• ספר הוויכוח לר"י מפריש נדפס מכ"י,
• ס' קדש הקדשים לדון וידאל אבן לביא,
• ספר תוכחת מתעה לר"י נתן בעל הקונקרדנציא,
• ספר הויכוח לר"ח קרשקש (נעתק על ידי הנשיא הקדוש דון יוסף בן רש"ט בע"ס האמונות),
• ספר מגן ורומח לר' חיים אבן מוסה,
• ספר קשת ומכן להרשב"ץ,
• ספר הנצחון לריו"ט ליפמן מילהוזן,
• ספר חזוק האמונה,
• וספר שבט יהודה לר"י בן ווירגה.

פליטת ספרים

א) - וזאת ליהודה, לר"א אבועלפיא הוא מכתב לתלמידו מפלירמו להצדיק א"ע בפני הרשב"א וכתב שם שראה י"ב פירושים לספר יצירה ע"ד הקבלה וע"ד המחקר וע"ל ספר חיי עוה"ב.

ב) - ויכוח ר"י מפריז עם מומר אחד, מכ"י, (טאהרן תרל"ג).

ג) - ויכוח על האהבה, לר"י אברבנאל (ליק תרל"א).

ד) - ויכוח יין עם המים, לר"א בע"ש עם פי' (א"ד תקי"ז).

ה) - ויכוח מים חיים, להג"מ חיים אחי מהר"ל מפראג השגות ע"ס תו"ח להרמ"א (א"ד תע"ב) נדפס כעת עם חידושי הג' מוהרי"ש מלבוב מישב כל השגותיו.

ו) - ועד לחכמים, ב"ח האחרונים מס' שם הגדולים (שם תקנ"ו) ובסופו השמטות בשם בית ועד והשמטות לספר טוב עין ונקראו בשם שימת עין ויתר השמטותיו נדפסו בס"ס חיים שאל.