שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ר
| שם הגדולים (מהדורת קרענגיל, 1958) - להרב חיד"א |
|---|
|
חלק א - מערכת סופרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת |
|
חלק ב - מערכת ספרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | סדר תו"א | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת |
|
נספחים: הסכמות • הקדמות ושונות • דקדוקי סופרים • תו חיים (תולדות החיד"א) • רשימת ספרי החיד"א |
מערכת ר'
עריכה(א) ראש אמנה - חיברו השר מהר"י אברבנאל. וכתב הרדב"ז בתשובת דפוס וויניציא סי' שד"מ וז"ל כללות הדברים יפה כ' בזה הרב יצחק אברבנאל בס' ראש אמנה כי הוא האריך והרחיב הדבור והשיב על הראשונים וכן הוא דעתי וכו', ע"ש.(א)
(ב) ראש יוסף - ב' חלקים מהרב מהר"י איסקאפה אב"ד דק"ק איזמיר על טור ובית יוסף קצת א"ח וקצת ח"מ ואלו נדפסו. אך הי"ל על כל ד' טורים. ונדפסו קצת תשובות מהרב שלא כסדר באשכנז וקורין לס' תשובות ראש יוסף. ויש ערבוב בסדר הדורות ומ"ש דראש יוסף שכתוב במשא מלך טעות סופר וצ"ל עצמות יוסף, עמש"ל מערכת מ"ם דאינו ט"ס (עיין משא מלך).
(ג) ראש יוסף - שיטה על חולין מהגאון הרב פרי מגדים בא לידי מקרוב, וכתב הרב ז"ל בהקדמתו בספר פרי מגדים שיש לו חי' הלכות על פסחים ביצה קדושין ב"ק. (ב)
(ד) ראש משביר - (עיין משביר).
(ה) ראשון לציון - מהרב המופלא חסידא קדישא מהר"ח ן' עטר שיטות על קצת מס' לברר דעת הרמב"ם וקונטרס על י"ד מסי' ר"מ ואילך ולקוטים.(ג)
(ו) ראשית בכורים - מחובר עם ספר חינוך בית יהודה.(ד)
(ז) ראשית חכמה - הוא ספר קדוש ונורא המפורסם בכל ישראל חיברו רבינו אליהו די וידאש תלמיד רבינו מהר"א קורדובירו. ואשרי אדם שילמוד בו כל יום ויעשה קבע שיעור אחד ודאי יתנוצץ בו קדושה וטהרה. והרב עצמו חיבר ספר תוצאות חיים סלת נקיה מס' ראשית חכמה(ה). גם נדפסו קצור מהר"י פוייטו ותפוחי זהב וכיוצא. (ו)
והכל לפי מה שהוא אדם ילמוד בקיצור שמרגיש שמעוררו לתשובה. ועיין בנדפס מערכת האל"ף אות ל"ז (עיין מ' אליהו די וידאש בח"א). והמגיד אמר למרן ז"ל שכל יום ילמוד מוסר. וכתב מהר"ח הכהן שעתה שזכינו לספר הקדוש ראשית חכמה בו יהגה תדיר. ושמעתי מרב א' שקבל דהגאון מהרש"ל בשבתו על כסא ההוראה לרב ואב"ד צוה למוכיח אחד שיבא בכל יום שעה אחת ויוכיחנו ויזהירנו כאלו הוא אחד מהמון כי כך רצונו והרשות נתונה לו. ובעת בא המוכיח תיכף מהרש"ל מתעטף ויושב לשמוע תוכחות מוסר ביראה ורעד לפני ה'. אשריו ואשרי חלקו ואשרי העם שככה לו רב חסיד וקדוש זי"ע.
(ח) רב ברכות - (עיין ארבעה חרשים).
(ט) רב יוסף - שו"ת למהר"י קצבי וקצת דרושים בסוף. וכמדומה שהיה רב בעיר רבתי עם קושטנדינא אחר הרב פני משה.
(י) רב פנינים - ביאור רבינו מהר"ם אלשיך למשלי. אך חילק המוסרים למספר ר"ב כמבואר במפתחות ולכן קראו ר"ב פנינים. ונדפס בקיצור בוואנזבעק שנת תצ"א. אך הוא אחד ממאה ונפל ממנו ר"ב ושם לקוטי מגדים מהמפרשים.
(יא) רבבות אפרים - מהגאון מהר"ר שלמה אפרים דרושים וענינים רבים ולא נדפס.
(יב) רבה או רבות - כן קורין המדרש על התורה ועל ה' מגילות. והטעם שחיברו ר' הושעיא רבה וי"א רבה בר נחמני. ורבינו הרקח בריש ספרו כתב שהמדרש מתחיל בפסוק "ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים" ותיבות "ואהיה שעשועים" גימטריא רבי הושעיא רבה (ונראה שהוא עם י"ב אותיות רבי הושעיה רבה). ושוב מצאתי שכתבו כי ואהיה שעשועים גימטריא זה רבי הושעיא רבה והוא אגדת א"י.
וכפי האמור נראה שהאמת שהמדרש רבות שבידינו הוא לרבי הושעיא רבה, חדא שהרקח מרבוואתא קמאי והוא כתב כך כמש"ל. ותו שהוא אגדת ארץ ישראל ורבי הושעיא בא"י קאי. ותו שהוא קורא לרבינו הקדוש בלשון "רבינו" סתם לפי שהוא תלמידו וגם בא"י היו כולם קורין לו "רבינו".
וראיתי במפרשים דמה שכתב משנה "רבי אומר" סתם היה מענותנותו, כי הנשיאים היו קורין אותם "רבן" והוא היה נשיא והיה צריך לכתוב עליו "רבן", ולפי שהוא סידר המשניות לכך מענותנותו כתב "רבי" ולא "רבן". וגם ר' חייא ור' הושעיא בברייתות שעשו לפרש המשנה וכיוצא והיו גורסים אותם התלמידים כתבו "רבי" כמו במשנה כי כך רצונו. אמנם במדרש שהוא דרשות על הפסוקים לענין דרש כתב רבי הושעיא "רבינו".
עוד זאת אדרש שראיתי בס' סדר הדורות דף ע"ג ע"ב שהביא מהקדמת זית רענן בראשית רבה מתחיל ואהיה שעשועים גי' וכו' זה רבי הושעיא רבה וכו', ע"ש. ובהקדמת זית רענן דפוס ויניציא לא מצאתי(ז) אך הוא בריש סי' רקח ויש שם ט"ס. איברא דהראב"ד בס' הקבלה כתב דחיברו רבה בר נחמני, אך הרמב"ם וס' הרקח כתבו רבי הושעיא(ח), ויש פנים לדבריהם ממ"ש ואהיה (אצלו) שעשועים גי' הנזכר. וגם דקורא לרבינו הקדוש "רבינו" סתם כמ"ש לעיל ובסמוך אות ג' (עיין רבי בח"א בקו"א), ועוד דהוא אגדת ארץ ישראל וכל זה סמוכות להרמב"ם והרקח. והרמב"ם כתב לבאר(ט) התורה, לא לבאר המשנה כמ"ש ספר יוחסין. ונראה דרבינו הקדוש צוה לרבי חייא ור' אושעיא ור' נחמיה שבברייתות לא יכתבו כ"א "רבי" אך במדרש שהוא אגדה לא חש שיכתבו "רבינו" אבל לא רצה שיכתבו "רבינו הקדוש" אלא "רבינו" סתם(י).
ונדפסו כמה פירושים (על המדרש):
- א) רש"י על ס' בראשית עם פ' מ' אברהם ן' אשר ונקרא אור השכל.
- ב) מתנות כהונה להרב מ' יששכר בער כ"ץ ונקבר הרב הנזכר בעה"ק חברון ת"ו.
- ג) יפה תואר על התורה, וספר במדבר דברים לא נדפס ועל ד' מגילות נדפס יפה קול יפה ענף.(יא)
- ד) ידי משה, משנת רבי אליעזר, זרע אברהם, נחמד למראה, סביב למדרש רבה, והכל תמצא בדפוס חדש של אמשטרדם מר' קאשמן עם חי' אחרים.
- ה) נזר הקדש על ס' בראשית חיבור גדול באריכות.
- ו) תולדות נח, וכ' סדר הדורות שהוא על ס' שמות ואני ראיתיו זה שנים רבות כמו רגע.(יב)
- ז) כללים למדרש רבה למהר"ר אברהם ן' עקר נדפסו בס' מהררי נמרים, וכל זה נדפס.(יג)
(יג) רגל ישרה - (עיין הגהות אבות דר"נ).
(יד) רוח אליהו - מהר"ר אליהו חאקו שיטה על קצת מס' ולשונות הרמב"ם וקצת דרושים(יד).
(טו) רוח חן - (עיין ארבעה חרשים).
(טז) רוח שמואל - (עיין שמע שלמה).
(יז) רוממות אל - ביאור רבינו מהר"ם אלשיך לספר תהלים.
(יח) ספר הרזיאל - (עיין חכמתא רבתי).
(יט) רחבה - (עיין ספר הבתים).
(כ) רחובות הנהר - (עיין מ' שלום שרעבי בח"א).(טו)
(כא) ריב לשונות - (עי' מ' משה בנבנשת בח"א).
(כב) ריח שדה - לכמהר"ש דוויך הכהן קצת על העטור ושיטה על ע"א ושו"ת ודרושים על סדר בראשית.(טז)
(כג) רך וטוב - שו"ת ולקוטים כ"י להחכם השלם החסיד המלומד בנסים זקן מופלג יותר מתשעים מ' כליפה מלכה מק"ק אגאדיר.
(כד) רמז הרומז - חיבר מהר"ם זכות עד"ה על דרך האמת על המספר מאה עד כמה אלפים וכל פרט סך מהספר הוא רומז גימטריא של שמות הקדש והוא ספר נפלא ומועיל לחדש כמה חידושים על דרך האמת.(יז)
(כה) רמזי ההפטרות - לרבינו בעל הרקח(יח) כ"י הביאו סדר הדורות. ובספר צמח דוד להרב הגדול מהר"י דוד אחר ביאור הפרשה יש עוד רמזים על הפרשה ועל ההפטרה.
(כו) רמזי נדה - (עיין הרשב"ץ בח"א).(יט)
(כז) רמת שמואל - שיטות על כמה מסכתות מרב אשכנזי.(כ)
(כח) רנו ליעקב - חיבר הרב המקובל מהר"י צמח ממה ששמע מהרב מהר"ש ויטאל בדמשק שהיו לומדים אצלו כל יום הששי ויום ש"ק בערב והרב מהר"ש אומר להם מס' עץ חיים וס' עץ הדעת טוב והוא כותב מה ששמע ממנו. ואני ראיתי ס' זה כ"י ויש בו חידושים רבים וגם ממהר"י צמח עצמו.
(כט) רפדוני בתפוחים - פי' על אגדות רב בר בר חנה, חיברו הרב מ' אליקים געץ שנת תל"ט ונדפס שנת תע"ב. והרב הנזכר חיבר כמה ספרים -- אבן השהם שו"ת ועל הש"ס כאשר יתנו עדיהם גאוני ארץ, והיה הרב אבד"ק הילדסהיים. ונדפס ס' רפדוני הנזכר בעיר ברלין.(כא)
(ל) ס' הרפואות - -- (עיין חכמתא רבתי)
(לא) ספר הרצון - -- עיין (חכמתא רבתי)
(לב) רצוף אהבה - מהרב המפורסם מהר"ש אלגאזי על מאמרים מהש"ס ודבורי תוס' בחורפא אמיתית.(כב)
(לג) רקח - חיברו רבינו אלעזר (גי' רקח) בן רבינו יהודה מגרמיזא(כג). עיין לעיל מערכת אל"ף (ע' ר' אלעזר בע"ס הרקח בח"א). וחיבר הרבה ספרים והזכירם ספר נובלות חכמה דף קצ"ה ושם הזכיר כמה וכמה ספרי קבלה מהראשונים שהיו נמצאים אצל הרב יש"ר.
רקח, ראיתי בשלשלת הקבלה דף ל"ט ע"ב שכתב וראיתי בכלבו שזה ר' אלעזר מחבר הרקח היה ממשפחת ורדון שבאשכנז. וראיתי בהגהה פ"ג דמילה בהרמב"ם כי ראבי"ה חיבר ספר הרקח ולא ידעתי להכריע. ואלו דברי תימא כי מ"ש מהגהות מיימוניות פ"ג דמילה אינו כלום, דשם מזכיר ראבי"ה ומזכיר רקח, והאי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי, ואגב שיטפיה לא דק. ובכלבו לא הור"ה גבר איה מקום. דלפום ריהטא אי אפשר, כי ר"א מורדון הוא בר שמואל, (כד)ורבינו אלעזר בעל הרקח הוא בר יהודה, ולפי מ"ש הרב המבי"ט בח"א סי' קפ"ז דף פ"ט ע"ב דמ"ש בס' הרקח סי' שע"ז הוא ר"א מורדון כמ"ש המרדכי בדין ההוא, אם כן שם מבואר דרבינו הרקח משיב על דבריו של ר"א ורדון וגם ר"א ורדון תלמיד ר"י כמ"ש בתשובתו שם בס' הרקח, ורבינו הרקח תלמיד רבי יהודה החסיד כמ"ש הוא עצמו בכמה דוכתי, וכן מבואר בספר הרקח סימן ער"ה וסי' שס"ג. ולא יכולתי לחפש בכלבו לראות במה נתלה לומר דרקח חיברו ר"א מורדון ואין להאריך בזה.
ודע דהרבה רבנים מזכיר בספר הרקח בשם רבותיו. כמו סי' קפ"ב קבלתי ממורי רבינו משה כהן, ממורי רבינו יהודה, בסי' רפ"ג מורי ה"ר יהודה בר יצחקי, סי' קע"ה וסי' רס"ז וסי' שמ"ו מורי ר' אליעזר ממיץ. בסי' ר"ן מורי הישיש רבינו שמריה. מורי רבינו אשל. סי' (שע"ח) [שע"ט](כה) מורי רבינו שמחה. סי' רנ"ז רבותי רבינו שמריה ר' אברהם ורבינו יהודה. סי' שט"ו מורי רבינו יהודה בר קלונימוס בר (משה) [מאיר](כו). סי' תי"ח מרבי רבינו משה. סי' שי"ו מורי ה"ר אלעזר בן רבי יב"ק ע"ש. ואם אינו ט"ס צ"ל דהרב אלעזר בר יב"ק היו"ד היא יעקב או יצחק וכיוצא. כי הרב הרקח הוא ר' אלעזר בן יהודה בן קלונימוס ואפשר שהוא מר שניו ודו"ק(כז). (ש'צ קה)
(לד) רקיעים - הוא מכלל המאמרות להרמ"ע שלא נדפסו והוא בכ"י.
(לה) רקמה - ס' קדמון בכ"י בתשו' הרשב"א בסי' תי"ט בכתב רבי ידעיה הזכירו שחיברו רבי יונה בן גאנח המדקדק(כח). ועיין שם כמה ספרים שזכר שהיה להם.
(לו) רשפי אש - מהרב מ' יעקב אור שרגא אב"ד דק"ק זלאטאווי פשטים ופלפול בגפ"ת והר"מ על סדר הפרשיות(כט).
קונטרס אחרון
עריכה(קו"א א) רמזים וגימטריאות - ראיתי לרבינו בעל הרקח בכ"י ולרבינו אפרים בכ"י שמרבים לעשות רמזים וגימטריאות וכמעט רוב דרשות רז"ל רומזים מגימט' של הפסוקים. ומעין דוגמא בפרפאות רבינו יעקב בעל הטורים ובספר פענח רזא. והרב המקובל עיר וקדיש מהר"ש בן אלקבץ הלוי בס' הנחמד מנות הלוי מביא משם רבינו מהר"א מגרמיזא בעל הרקח בספר שערי בינה רבה גימטריאות על דרך זה. ונותן לו את השבח כי משתדל לרמוז דרשות רז"ל בפסוק. וכיוצא בזה היה עושה הרב הגדול מאריה דארעא דישראל הרב המג"ן לרמוז דרשות רז"ל בגימטריא של הפסוק. ונדפס להרב ז"ל קונטרס בזה בסוף ס' קרבן חגיגה אשר בלי בלוי זמן וטורח כמעט היה שורה עליו רוח חכמה לכוון דרשות רז"ל בגימטריא של הפסוק כמו שהעיד עליו נכדו הרב המני"ח שם. והביא בס' כנפי יונה שאם יעלה רמז בפסוק בר"ת וס"ת וגימט' בכיון למספר שמות הקדש וענינים עליונים מה טוב ומה נעים ע"ש. וכבר ידעת שמ"ק הרחיקו האר"י ז"ל להשתמש בו ואכמ"ל.
(קו"א ב) רעיא מהימנא - אשר בזוהר הקדוש(ל) . ראיתי בספר חסד לאברהם למז"ה עין יעקב נהר ל"ב שכתב דרשב"י ע"ה נכנס לעולם הנפשות אל הזכוך ההוא בחסידותו. ושם עסק בתורה עם נפש רעיא מהימנא וחיבר שם ס' רעיא מהימנא לצורך הדור כמ"ש בתקונים וכו', ע"ש(לא).
(ש'צ קו)
הג"ה מנחם ציון
עריכההערה (א): נדפס עוד בשנת רס"ה בקושטא בחיים חיותו.
הערה (ב): וכעת הדפיסו גם על מס' ברכות שבת מגילה פסחים וביצה.
הערה (ג): קושטא תק"י ועל מס' ברכות אדעסא תרכ"ז וליקוטי תנ"ך קושטא תקי"א ופולנאה תקס"ט וכנראה משם שהי' תחת ידו עוד ספרים בכתב והוא הראשון שנדפס אחר בואו לציון.
הערה (ד): והוא דרשות לזמנים לר"י ליב אבד"ק פפערשי בהמ"ס חב"י (פפ"ד תס"ח).
הערה (ה): באתי להעיר כאן דבר אחד דפ' גידול בנים (בתוך ס' ר"ח) כלו מועתק מספר מנורת זהב כולה (קראקא גש"ן) למו"ה ישראל בר"י אלנקווה הי"ד שנשרף על קד"ה בטלטולא קנ"א בהמ"ס מנורת המאור כ"י וספר מנורת זהב הוא חלק ממנו, וע"כ התחיל בעל ר"ח בזה"ל ואני המעתיק הצעיר אליהו וכו' ונדפס עם מלואים לבעל ספר תפוחי זהב א"ד תס"ח ועם חי בן מקיץ קושטא תצ"ז ועם ביאור קצר לדעת חכמה א"ד תקל"ו לר' מנחם הלוי.
הערה (ו): וע"ל אות ק' פ"ט בהג"ה מ"צ שם.
הערה (ז): ונ"ל דצ"ל בהקדמת ספר מתנת כהונה שהביא כן מהקדמת ספר הרוקח.
הערה (ח): וז"ל הרמב"ם בהקדמתו לספר היד וחכמי המשנה חברו חבורים לפרש התורה כמו ר' אושעיא תלמידו של רבינו הקדוש חבר ביאור לספר בראשית ור"י לספר שמות וכן רבי עקיבא מכלתין ע"ש (ועמש"ל סדר תנאים ואמוראים בהג"ה מ"צ שם), נראה מזה קצת דל"ה נמצא אצלו רק בראשית רבה ולא יותר ואולם פרש"י סנהדרין דף כ' ול"ח ע"א ורשב"ם בבא בתרא קלד ופסחים קי"ב ע"א וכן בערוך נזכר גם ויקרא רבה ומדרש חזית ואיכה הובא ברש"י וברשב"ם בבא בתרא קנ"ב ורמב"ם במורה וקהלת רבה נמצא בח' פרקים להרמב"ם.
הערה (ט): וראה זה חדש דהרמב"ם ניחא ליה יותר להביא דבר בשם הב"ר אף שהוא נמצא בש"ס בבלי משום דנסדר לפני חכמי התלמוד ועיין מל"מ פ"ה מהל' כלי המקדש דהרמב"ם סומך אמ"ש במדבר רבה. והיטב חרה לי על בעל מבוא המדרש דבשביל השערה קל"ה כמות שהוא עלה ונסתפק על קדמות המדרש רבה והחליט מדעתו דרק הבראשית רבה ישן נושן הוא וראייתו על שרש"י עה"ת לא הביא רק מבראשית רבה ולענ"ד כל אדם יכול לקעקע ולסתור בנינו זה דידוע דיותר חביבא ליה לרש"י עה"ת להביא דברים בשם המכילתא ת"כ ספרא וספרי אף דהוא נגד הלכה שבש"ס על שהמה מחוברים ומוסדרים ביחוד עה"ת בפשטי הכתובים וגם מנחל קדומי"ם המה יהלכון, משא"כ ספר בראשית דלא נמצא רק המדרש הזה וכן הדברים אמורים במ"ר ה' מגלות (וע' חי' הרד"ל נשא אות מ"ח).
הערה (י): ואולם שמות רבה ומדבר רבה ודברים רבה לקוחים המה גם משני התלמודים ותנחומא (וח"א רוצה להחליט שנסדרו על ידי ר"מ הדרשן) ובפרט דברים רבה רובו הולך ואור ע"ד התנחומא וגם פתח לה פתחא בכל פרשתא ילמדנו רבינו כפתיחת התנחומא, וה' מגילות נראה קצת דלא ממעיין אחד יהלכון וגם הלשון לא קרב זה אל זה ומגילת רות הוא הקדום לכלהון ורוב דבריו מקורם בבבלי ומדרש אסתר מצינו ממנו הרבה ביוסיפון, ובס"ס שתי ידות למהר"ם די לונזאנו נדפס ספר תשלומין כולל כל מה שחסרו במ"ר תנחומא ספרא וכו'.
הערה (יא): נדפס קיצור יפ"ת עם המ"ר ר"פ והג"ה שבתוכו המה להר"ם הגר וצ"ע על המח' שלא חשב גם הפי' והג"ה אות אמת להג"מ מאיר בר' שמואל בן באן (שאלוניקו שכ"ה) ובעל מ"כ לא זז מחבבו וכן פי' הקצר אילה שלוחה לקוטים להג"מ נפתלי הירש במו"ה שמשון לנגלזי ממגורשי ווינא מק"ק שווערזענץ נדפס עם הרבות (פפד"א תנ"ב) וכן פי' נחמד למראה לא נודע מקדושים ואת שמו לא הגיד לנו והמדפיסים דאמשטרדם כללו בתוכו גם חי' רבים למהר"ש שלם אבד"ק א"ד ודברים הרבה למהרש"ז הענא המדקדק (ד"א תקל"ז).
הערה (יב): נדפס בקראקא שצ"ד והוא להג"מ נח במו"ה פסח ז"ל גם אנכי הדל חברתי בעזרת מוציא אורה ואזכה להוציאם לאורה ביאור ופירוש על מד"ר ובשם פני רבה יכונה, אלקי"ם יכוננה, ועל ה' מגילות בית מנחם, וה' יעזור לי להביאו לבית הדפוס.
הערה (יג): נדפס בשל"ה חלק תורה שבפע"פ וצ"ע על המחבר אשר מקורו לא הערה ורבים רוצים ליחסהו בשביל זה להשנ"ה וזה טעות וגם נדפס בספר ארזי הלבנון (וע"ל א' קל"ז) ולפי זה ל"ק קושי' בעל שואל ומשיב בהסכמתו למדרש רבה ד' לבוב שמתמה על הגאון בעל חמדת שלמה עי"ש.
הערה (יד): גם עם קונטרס תוך כדי דיבור (שאליניקו תקל"ב) ובסופו בית המדרש עה"ת.
הערה (טו): נדפס בשם הכולל אמת ושלום וג' ספרים נפתחים: אמת ושלום ביאור והג"ה על ספר עץ חיים, נהר שלום על ספר כונת האר"י, רחובות הנהר על הקדמת האר"י (שאלוניקו תקס"ו).
הערה (טז): קושטא שנת מנח"ת.
הערה (יז): הנה המחבר במחילת כבודו בנ"ס רק מפי השמועה כתב כן (וכמש"ל מ' קכ"א) ואמנם אני עני זכיתי לראותו בכ"י תח"י ש"ב הרב המנוח מהרצ"ה ליפשיץ ז"ל ונמצא בו יותר מב' אלפים מספרים ולאו דוקא על שמות הקדושים המה ערוכים, ואך ערוכה בכל היא ושמורה, ולכל דבר טוב ומועיל המה נוחים, ונראה גם כן דאיננה להרמ"ז ורק לבעל מג"ע שהרי נמצא בו דברים הרבה שהמה מובאים בספר מג"ע וכמעט דומין זל"ז בלשון וכ"נ קצת מהקדמת ספר מג"ע לבנו הג"מ שלמה ז"ל ע"ש, וכן מעיד עליו גם כתב ידו היוצאת ממקום אחר ובפרט דהלין כתבא דנא אשכנזית היא ולא ספרדית, וגם נמצא בו הוספות מא' מרבני אשכנז ועל שער הספר נכתב מבוא שערים ורמז הרומז.
הערה (יח): ועיין מש"ל בח"א ובהג"ה מ"ץ שם סי' קכ"ד וכן הרב המחבר לקט ממנו מלא האומ"ר בפי' נחל קדומים עה"ת.
הערה (יט): וגם על מס' ר"ה ומס' קנים (ד' ליווארנא תק"ה).
הערה (כ): למו"ה שמואל במו"ה בועז מליסא (א"ד תע"ד).
הערה (כא): נדפס מחדש עם איזה הוספות בק' פאדגורזע.
הערה (כב): ומיוסדים על אגדות הש"ס.
הערה (כג): נדפס בראשונה בפאנו רס"ה על ידי המגיה מו"ה יהודה יעלה והוא עולה על כל הדפוסים.
הערה (כד): ודבריו צע"ק וכי מחליט בעל הש"ק דר"א בעל הרוקח הוא ר"א מורדון בעצמו ורק שהרוקח הי' ממשפחת ורדון שבאשכנז וז"ל בעל ספר חכ"א סוף הל' אבילות וידוע דכ"ד הרוקח הם מוקבלים בידו וזכה לגלוי אליהו ואין לשנות.
הערה (כה): צ"ל שע"ט.
הערה (כו): צ"ל מאיר.
הערה (כז): וכן אולי הוא רבינו יב"ק בר' מאיר הנ"ל הנזכר בסי' שט"ו או כונתו לרבינו יב"ק ממגנצא הנזכר בסי' שכ"ט ע"ש ובסי' שכ"ט משמע דג' ריב"ק הי' ע"ש.
הערה (כח): הובא גם כן בהקדמת ספר חובת הלבבות דהוא לבאר עניני הלשון והדקדוק והשמוש לכל עבריו וצדדיו לתקון המלות ע"ש, ואברבנאל עה"ת פ' וירא ע"ש והר' יעקב רומא העתיקו ללה"ק וכמו כן ס' הקירוב והישר על דקדוק להר"י ב"ג (ועסה"ד), ובפפד"מ נדפס כעת ספר הרקמה מלשון ערבי מתורגם עברית על ידי ר"י אבן תבון ועם הוספות תיקונים וביאורים לח"א.
הערה (כט): גם חיבר ספר בית יעקב אש.
הערה (ל): ומיוסד רק על טעמי מצות התורה ע"פ קבלה.
הערה (לא): ולפי זה מ"ש בפר' בהעלותך וז"ל: ועוד בפ' הרואה הרואה תמרים בחלום וכו' ע"ש יש למחוק וכ"כ שם הגר"א בפירושו ע"ש, ובעקד הספרים אשר בפאריז נמצא ספר רעיא מהימנא בכ"י ישן נושן ויש שם כו"כ שינויים ומצוה להעתיקו.
שארית ציון
עריכההערה (ש'צ קה): סי' ל"ג. רקח. חיברו רבינו אלעזר בן רבינו יהודה מגרמיזא. הנה בח"א כתב הגאון המחבר מערכת א' סי' רי"ט דרבינו אלעזר רקח היה בשנת תתקצ"ח, עי"ש. לא אדע כונתו, והלא עוד הרבה שנים קודם זה מצינו אותו שם בתקנת גרמייזא כ' דבשנת תתקנ"ז (או תתקנ"א) נהרג שם זוגתו הרבנית מרת דולצא וב' בנותיו ובנו והמלמד שלו, עי"ש. ואולי כונתו דנפטר בשנת תתקצ"ח. וכ"כ שם בהגה מנחם ציון עי"ש.
הערה (ש'צ קו): רבנית. כבר הארכתי בענין זה בשארית ציון חלק א' מערכת רי"ש סי' פ"ו, וקנאתי לציון קנאה גדולה, לבנות ציו"ן, נשים המצוינות צדקניות חכמניות דרשניות בעלת שם יגן בעדנו זכותן ומדוע יגרע נחלתן. ולטוב בית הנשים באתי כעת עוד להוסיף עליהם, וליתן שכר למביאיהם:
- א) הרבנית מרת בילא בת הג"מ יצחק אבד"ק אה"ו, אשת הג"מ מענדל אבד"ק ללינסק, אמו של הרה"ק מו"ה נפתלי אבד"ק ראפשיץ. ובספר אהל נפתלי הביא ממנה דברי תורה.
- ב) מ' וויטשי בת הג"מ צ"ה צדיק הדור(?) מאפאטשנא אבד"ק הילדסהיים בהג"מ אביגדור אבד"ק חנטשין חתל הקצין מו"ה צ"ה צדיק הדור(?) וויטיש מאפטא, זקנו של הגאון על נו"ב ז"ל מלומדת ומופלגה בש"ס ופוסקים עד להפליא, והיתה אשת הגאון מו"ה העשל הו"ו אבד"ק יוזעפאוו ונתגרשה ממנו בגט בעל כרחה על ידי שליח שסדר לו הגאון בעל פני אריה ע"י פעולת צדיק דודו הג"מ יצחק מהמבורג (דהג"מ העשל היה בהג"מ מנחם מאניש אחי הג"מ יצחק מהמבורג), והגאון בעשו"ת נו"ב היה מתנגד לגט זה (ע"ש נו"ב אה"ע סי' ע"ה) עד שהוכרח לגרשה שנית מדעתה ונשאת בזווג שני להג"מ צ"ה צדיק הדור(?) אבד"ק שוועדן בהמ"ס מספר צבאם והוא נשא בת הג"מ אריה ליב בהפרנס דד"א מו"ה אברהם ב"ר חיימ'ש זכר כלם לברכה.
- ג) מרת לאטא בת הג"מ לב אריה. והביא שם כמה דברים וחידושי תורה ממנה.
- ד) מרת מרים. החזיקה ישיבה עם תלמידים מופלגים והיה ווילון מפסיק בינה ובינם והיתה בת הג"מ שלמה שפירא אמו של הג"מ שמעון לוריא אבד"ק ערינפורט.
- ה) מרת שרה רבקה רחל לאה בת הג"מ יוקל אבד"ק גלוגא, אשת הגאון מו"ה שבתי הכהן ראפאפורט אבד"ק קראסני בהמ"ס תחנה אמהות.
- ו) מרת שפרינצא אשת הג"מ מרדכי קמפנר (שנת ת"ן) לא היתה קריאה אשר שגבה ממנה, בקיאה בחסרות ויתרות והמסורה שבכל תנ"ך, לא הניחה משנה ואגדה בב' התלמודים שלא ידעה בעל פה. (ועיין הקדמת ספר בן יוחאי לנכד אחותה).
- ז) מרת אידל, אשה חשובה ומלומדת המפו' בת הג' ר' משה ר' מענדלש (י"ז אייר תל"ה).
פליטת ספרים
עריכהא) - הרא"ש על הש"ס (דפוס יושטינאן) ועם ביאור עליו כמו לחם חמודות ומעדיו"ט תפארת שמואל וקרבן נתנאל נדפסו הרבה פעמים ושער אשר וגבול אשר על מסכת פסחים.
ב) - ראשית ביכורים, דרשות ג' חלקים, לבעל חינוך בית יהודה, ולאביו מוהר"י ליב אבד"ק פפערשי, ולזקנו מוהר"ח הענוך בר"א דיין מפוזנא.
ג) - רב פנינים, למו"ה מאיר תאומים מ"מ דק"ק לבוב, כולל ג' ספרים: נופת צופים, וספר תיבת גומא לבנו בעל פמ"ג, וכן שושנת העמקים כללי ש"ס (פפד"א תקמ"ב).
ד) - רוח חן, לר"י אבן תבון, עם פירוש (קרימונא שכ"ו), ועם פירוש ר"י זאמושטש (יעסניץ תק"ד).
ה) - ספר רזיאל, וכנראה הוא מיסוד רבינו ר"א הרוקח ובעל המגי' כ' שם בהקדמה שמצא בספר ראשון שהיה חתום אליעזר בן א"א ה"ר יהודה שקבל מרי"ח שקבל מאביו רבינו שמעון (ואולי צ"ל שמואל) החסיד, וכלשון הזה מצינו בפירושו לספר יצירה, וכן מש"ס בענין נעלם משם שד"י גי' ת"ק -- כן הוא בספר יצירה, וכן מה שכתב שם בד"ה הוא לשון הרוקח בריש ספרו ובריש ספר חסידים למורו (מהר"ש ל"ש).
ו) - ספר ראומה, לרב נחשון גאון בר מר רב צדוק גאון בדיני שו"ב. נדפס (קושטא שנת ממרו"ם) עם פירוש צפנת פענח לר"י ענקנירה וע"ל פליטת ספרים מערכת א' ס' איומה כנדגלות.
ז) - רינ(ג?)ת דודים, על שיר השירים, להגאון המקובל ר' אליהו בעל שם יכונה לואנץ (באזיל ש"ס) בהמ"ס מכלל יופי. והיה בן השר והטפסר מו"ה יוזלמן מראסהיים בהגאון המקובל מו"ה יוקל לואנץ מוואלרשטיין בהמ"ס אוצר החכמה כולל כל החכמות והיה נמצא בכת"י מש' ש"י תח"י הגאון בעשו"ת חת"ס.
ח) - ראש דוד, לחיד"א, דרשות עה"ת והשמטותיו בשם עזר הראש (מנטובה תקל"ו). וכן בס"ס דברים אחדים ומח"ב ונקרא בשם פאת הראש וכן בס"ס שה"ג ב' וכסא דוד ופתח עינים.
ט) - ראש יוסף, נזכר בספר אגרות חיד"א בהקדמת רב אחא"י עי"ש.
י) - רוח דוד, נזכר גם כן שם עי"ש.
יא) - רוח חיים, לחיד"א, נזכר כ"פ בספר חומת אנ"ך, וז"ל בעל תהלה לדוד על תהלים קפיטל ל"ח: ראיתי באנקונא (תר"ד) אצל נכדו הר"ם אזולאי ספר רוח חיים כת"י להרב מופ"ה חיד"א זצ"ל והמה דרושים מעין ספר כסא דוד ע"ש, ובאגרות חיד"א דנדפסו קצת מהם אחר פטירתו עי"ש.