פתיחת התפריט הראשי

שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ט


שם הגדולים (מהדורת קרענגיל, 1958) - להרב חיד"א

חלק א - מערכת סופרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

חלק ב - מערכת ספרים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | סדר תו"א | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הסכמות הקדמות ושונות דקדוקי סופרים תו חיים (תולדות החיד"א) רשימת ספרי החיד"א

מערכת ט'עריכה

(א) טבלא של שיש - (עיין מראה צדק).(א)

(ב) טהרות - פי' סדר טהרות למהר"ם מרוטנברג ז"ל. היה לו להרב תי"ט ומזכירו בתוך פירושו. וכן פי' טהרות להר"י מסימפונט ז"ל בכ"י. וכבר כתבתי דכל אחד מהראשונים שנגלה לעינינו איזה תוספות או חידושים על איזה מסכתא מסתמא הרב ז"ל עשה כן בכל התלמוד והגרושין והצרות כלו את הכל וזה חסד עליון אשר נשאר בידינו חלק מתורתן של ראשונים.

(ג) טהרת הקדש - נזכר בספר סדר הדורות.(ב)

(ד) טוב הארץ - מהרב המקובל מה' נתן שפירא בעל מצת שמורים שבח ארץ ישראל ופירוש משניות עשר קדושות ע"פ הסוד.

(ה) טוב וחסד - דרושים על סדר הפרשיות בהקדמות על פי הדין חיבר הרב הכולל כמהר"ר שם טוב גבאי זלה"ה והיה תלמיד מהרב המופלא ח"ק מה' חיים ן' עטר זצ"ל והם בכ"י.

(ו) טוב טעם - לרבי אליהו הלוי המדקדק על הטעמים נדפס שנת רצ"ח. ובילדותי ראיתי שאומר שם ובמסורת המסורת שהטעמים והנקודות עשו אותם אחר התלמוד חכמי טבריא(ג) ועמו הסליחה כי הם הלכה למשה מסיני והוא בכלל מ"ש בנדרים דף ל"ז. וכבר ידוע שרשב"י רבו של רבי מחבר המשנה בתקוני הזהר מדבר נפלאות על הטעמים והנקודות. והאר"י ז"ל בדרושי טנת"א. ועיין בזהר ח"ב סוף דף ר"ה ודוק ואין להאריך.

(ז) טוב לכת - (עיין באר היטב).(ד)

(ח) טוב רואי - מהרב המדקדק והמקובל מה' דוד גרין הוט פי' על שחיטת ובדיקות מהר"י ווייל דרך שאלה ותשובה ע"פ דעת רוב הפוסקים והוא מחובר לס' מגדול דוד שלו דרושים על ס' בראשית.(ה)

(ט) טובה תוכחת - שיר גדול בתוכחות מוסר בספר שתי ידות להרב מהר"ם די לונזאנו ז"ל.

(י) הטוטפות - (עיין הרמ"ע מפאנו בח"א).

(יא) טור אדם פטדה - חבר הרב החסיד המקובל מהר"ח הכהן ז"ל תלמיד מהרח"ו ז"ל על ש"ע הלכות שבת ונדפס כידוע.

(יב) טור ובית יוסף - אשר היו להרב כנה"ג שעליהם רושם הדפין היו דפוסים חלוקים כל טור הי' מדפוס אחר וכמדומה שכלם ד' ויניציא. ובספרי אשר בעה"ק יש לי הד' טורים וב"י מדפוסים שהיו לפני הרב כנה"ג ואיני זוכר שנת הדפוס מכל אחד. ולפי מה שראיתי נדפסו ד' טורים וב"י למעלה מעשרה פעמים. כמו ששה פעמים בוויניציא וסביוניטה ונדפס עוד בקראקא ונדפס בברלין שני פעמים וילמרשדארף עם פרישה בי"ד. ועתה בדיהרנפורט בדרישה א"ה ואמרו שבח"מ ידפיסו ס' ההוספה שחיבר הסמ"ע על ד"מ ועדיין לא נראה בעליל. ואני ראיתי ב"י א"ח שנדפס בשנת ש"י(ו) ואל יהי קל בעיניך לדעת זמן דפוס הספרים דזמנין כמה תמיהות יתורצו כאשר תראה בשם הגדולים ראשון ושני בכמה דוכתי. והדפסת ש"ע רבו מאד מהרבה.(ז)

וכבר הודיע רבינו האר"י ז"ל כי נשמת מרן ז"ל משרש רבי יהודה בר אלעאי ובחינת אצילות כמ"ש בח"א (עיין רבינו האר"י בח"א). ואפשר דכמו שר"י בר אלעאי ראש המדברים בכל מקום כן תחלה וראש בכל דין רואים בבית יוסף ודעתו בש"ע והדר שקלו וטרו להעמיד ההלכה על בוריה.

ודע דבש"ע שנדפס בימי מרן ז"ל בלי הגה"ה כתוב בסופו שהשלים לחברו אור [ליום] הששי י"ז אדר הראשון ש' שכ"ג. ובח"א דף ע"ד הבאתי מש"ע דפוס ישן שכתב שם דחלק א"ח השלימו מרן בכפר ביריא שבגליל העליון שנת שט"ו ונמצא דבב' חלקים אשתהויי אשתהי ח' שנים מ"מ. ובש"ע י"ד סי' של"א דין י"ט כתב "ושנת השמיטה האמיתית היתה שנת השי"ג", ע"ש. ועלה בדפוס ס' ש"ע ונשלם בשנת שכ"ה. ולפי סדר זמנים שרמ"א היתה מנוחתו שנת של"ג. נמצא דבששה שני' מעלה מטה חיבר ההגהות על כל ד' ש"ע. וכמדומה לי שראיתי ש"ע עם הגהות שנדפס בחיי מור"ם ז"ל. ובשו"ת מור"ם סי' קל"ב הקשו לו קושיות על מ"ש בהגהות ש"ע והשיב עליהם. ואין להשגיח בשפתי ישנים כי כמה פעמים ראיתי דאפילו במנין השנים לא דק.

וכבר ידוע דבארץ הצבי וארץ מצרים וערי ביסתא"ן דמשק וארם צובה וערי פרס וגלילות טורקיא"ה וערי המערב קבלו עליהם הוראות מרן ז"ל וכמ"ש מהראנ"ח בשתובה ושאר אחרונים. זולתי בדיני ממונות שנהגו בטורקיא"ה לומר קים לי. ועיין תשובת מהר"י צאייח בס' אבקת רוכל סי' יו"ד ותשובת מרן שם סי' ל"ב ובכללים שבסוף גט פשוט ואכמ"ל.

ובארץ הצבי נהגו איזה חומרות להחמיר כמור"ם אך אין מוחין במי שנוהג כמרן. ומכללן של דברים אתה תשמע דבעיר שנהגו כמרן אם א' תופס כקולת מור"ם גוערין בו ולא יפה עשה לפרוץ גדר. ומהר"ם בפנים מאירות ח"ב סי' ק"כ כתב דאשכנזי שהורה כקולת מרן צריך תשובה וכפרה ע"ש. וכן הוא באתריה דמר מרן מי שהורה כקולת מור"ם צריך תשובה וכפרה. ואם תופס כקולי' דמר וכקולי דמר עליו נאמר "הכסיל בחשך הולך". והאיש הירא ישמור עצמו שלא להקל כקולת מור"ם במקום שנהגו כמרן. ודוק היטב כי קצרתי מאד.

(יג) טור ברקת - להרב המקובל מהר"ח הכהן על ש"ע מהל' פסח עד הסוף ונדפס (ועיין מ' חיים הכהן בח"א).

(יד) טור יהלום - ראיתי שנדפס על סוף י"ד ומזה נראה שנדפס נפך ספיר על י"ד אך לא ראיתיו. וכפי הנראה מהקדמת הרב ז"ל לס' מקור חיים שהוא על תחלת א"ח מוכח שחיבר על כל הד' טורים ויקרא שמות לכל חלק מש"ע ג' טורים. אך ס' מקור חיים עצמו לא נשלם ויש בו בסוף בלבול. ומלבד מ"ש בח"ב (עיין מ' חיים הכהן בח"א) מספרי הרב. עוד ראיתי שני פירושים על מגילת אסתר ע"ד הפשט וע"ד האמת מלמד הפירוש שכתבתי שיש לו על מגילת אסתר.

(טו) טורי אבן - להגאון מה' ליב אב"ד דק"ק מיץ זלה"ה שיטות על ראש השנה חגיגה מגילה בפלפול עצום ובקיאות נפלא הוא הרב המחבר שאגת אריה שו"ת והיו לו הרבה חבורים על הש"ס ושו"ת והיתה מנוחתו כבוד ולא נדפסו.(ח)

(טז) טורי זהב -(ט) באור על הש"ע ד' חלקים. על י"ד הדפיסו הרב בחייו ובסוף יש דף א' משיג על הרב שפתי כהן שנדפס באותו פעם שנת בקד"ש ואינו מזכיר שמו רק סתם אומר נדפס ס' ומשיג עליו. ודף זה אינו נמצא ואני ראיתי אותו בט"ז דפוס ראשון ישן והרב פר"ח אומר שלא הגיע לידו. ומסבת דף זה נתעורר הרב ש"ך לעשו' נקודות הכסף כמ"ש הוא ז"ל. ואחר זמן סביב לשנת תמ"ג נדפס בדיהרנפורט ט"ז א"ח וצירפו עם מגן אברהם וקרא לט"ז "מגן דוד" וקרא שם הספר בכלל מגיני ארץ וגם חברו המדפיסים ט"ז וש"ך על י"ד וקראוהו "אשלי רברבי". ואחר כמה שנים בשנת תקי"ד נדפס טורי זהב לא"ה בעיר זאלקווא ולפני כמה שנים סביב לשנת תס"ז נדפס על ח"מ ולא על הכל והדפיסו הגאון מה' צבי ויש לו בו כמה הגהות(י) והג' טורים חוץ מאה"ע נדפסו כמה פעמים.

(יז) טורים - חיבר רבינו יעקב בן הרא"ש ופסל ליה ארבעה טורי. וגדולי הדורות עשו פירוש עליו כמ"ש בשם הגדולים ח"א מערכת יו"ד אות כ"ה (עיין רבינו יעקב בן הרא"ש בח"א). ולגודל קדושת נשמתו ונשמת מרן זכו שכל מורה הוראה בריש כל מראי"ן לקוחים הם בידו טור ובית יוסף ומבלעדם לא ירים איש את ידו בהוראה. והרב ברכת הזבח בתשובתו הובאה בספר נחלת שבעה שו"ת סי' נ' כתב לו שימכור ספרי האחרונים ויקנה טורים ובית יוסף וכבר כת' הבית יוסף בתשובה לטא"ה כי כל דיין שפוסק ואין ספרו ב"י לפניו בודאי ישגה בהוראה, עכ"ל הרב ברכת הזבח שם ועמ"ש בהקדמת סמ"ע. וכמה גדולים עשו קביעות ללמוד טור וב"י עם חברים מקשיבים.

(יח) טירת כסף - (עיין מ' אברהם גאטינייו בח"א).

(יט) טל אורות - הוא ספר מרב אשכנזי על ט"ל מלאכות ותולדותיהן בפלפול דברי ראשונים ואינו מצוי כל כך. וכתב בסדר הדורות שחיברו הרב שאול בר דוד ונדפס שנת שע"ח.(יא)

(כ) טל אורות - חדש נדפס מחדש להרב יוסף ן' גוייא? ז"ל על קצת לשונות המרדכי ובסופו קצת שו"ת וקצת דרושים ויש בו פלפול וחדושי דינים על ט"ל מלאכות שבת.(יב)

(כא) טעמי הטעמים - אזן וחקר מה' שלמה די אוליוירא אחד מרבני אמשטרדם בק"ק ספרדים.

(כב) טעמי מנחם - (עיין צנצנת מנחם).

(כג) טעמי מצות - הראשון מגדולי הרבנים שידענו שנתעורר לעשות הטעמים למצות ה' הוא אבי התעודה הרמב"ם בספר המורה. אך על קצת טעמיו יצאו עוררין כידוע. והריטב"א חיבר ספר הזכרון ומזכירו מהרימ"ט בדרושותיו ד' ק"ה להליץ על הרמב"ם כמה שהשיגו הרמב"ן בפ' התורה ואחריו יאיר נתיב הרב המחבר ס' החינוך נותן טעם לשבח על פי השכל דברים מתוקים. ונדפס ס' טעמי המצות להרב מהר"ר מנחם בכמה"ר משה הבבלי תושב עה"ק חברון ונדפס שנית באמ"ד(יג). והם טעמים בקצור וקצתם הביאם הרב הגאון החסיד של"ה. ומבואר בהקדמת הרב המחבר שחיבר טעמי המצות ארוכים ואלו הם בקצרה.

(כד) טעמי המצות - להרב מה' אליהו הכהן ז"ל בעל שבט מוסר וכו' כ"י.

(כה) טעמי המצות - להאר"י ז"ל עם לקוטי תורה מקרוב נדפס בעיר זאלקווא שנת תקל"ה. ונראה שזה הנדפס היא אשר סידר הרב המקובל מה' מאיר פאפירש והם נוף ב' ונוף ג' מס' נוף עץ החיים אשר ידר הרב הנזכר כמ"ש שם בדפוס שהם נוף ב' ונוף ג' עץ החיים ע"ש. ובאשר קדמה לנו ידיעה מסדרי מהר"ם הנזכר ניכר שזהו סדרו והמדפיס כתב למהרח"ו והוא לא ידע דכמה סדרים שונים יש וכלם הם תורת מהרח"ו שקיבל מרבינו האר"י זצ"ל. וזה הסדר הוא ממהר"ם פאפירש כ"ץ הנזכר. ואל תתמה ביום הראות שחסר מזה כמה דברים מסדר שער הפסוקים ושער המצות שסידר מהר"ש ויטאל בנו של רבינו מהרח"ו(יד) כי הרב המסדר הרמ"פ סידר אותם הענינים בס' דרך עץ החיים מהקדמות כי ראה בעיניו היות הדברים שרשים להקדמות החכמה וכיוצא בשאר חלקים. באופן כי זה הנדפס הוא סדר מהר"ם הנזכר. ועל הרוב יהיה בו איזה חידוש ממהדורא בתרא שלא היתה ביד מהר"ש ויטאל כמ"ש כמה פעמים אך בזה הנדפס יש טעיות.

(כו) טעמי המצות - בדרך דרש נפלא חיבר הרב מהר"ר בנימן אב"ד דמדינת מרק ונדפס באמשטרדם שנת תמ"ב עד מצוה קמ"ז הכי קרא שמו נחלת בנימן. ומספר זה נראה כי גדול כח בקיאותו והשערתו. ושם כתב דחיבר שדה יער על י"ב מסכתות דרך דרש וכמה מסכתות דרך פלפול עצום ודרושים על כל התורה. ודע דמרגלא בפומייהו דרבנן קשישאי דהקדמות הרב הנז' צריכים חקירה דזמנין דמשכחת דאין דמיונו עולה יפה כל כך. והמעיין ישפוט בצדק.

(כז) טעמי המצות - להרדב"ז נקרא מצודת דוד כ"י כמ"ש מהר"ם חאגיז בספריו.(טו)

(כח) טעמי המצות - טעם כל מצוה ועונש העובר עליה ותיקנו בספר עיר מקלט להרב מה' דוד לידא זלה"ה אב"ד מק"ק אשכנזים באמ"ד יע"א.

(כט) טעמי המצות - לרב יצחק ן' פתיחה הזכיר הרב המקובל מהר"ש בן אלקבץ הלוי כך כתב בסדר הדורות. ואני ראיתי בס' מהר"ש אלקאביץ שמזכיר הרב יצחק ן' פרחי בטעמי המצות. ועיין במערכת מ"ם אות קס"ב (עיין מאה שערים יצ"ע). גם הזכירו הרב ראשית חכמה שער היראה פרק י"ד. וראיתי להרמ"ע במאמר חקור דין ח"ג פ"כ שכתב הר"י ן' פרחי רבו ותלמידו של הר"ר שלמה מולכו.

(ל) טעמי המצות - הרב דון מנואל בדורו חיבר טעמי המצות ובטעם העבודה וק"פ‏[1] כתב דברים נפלאים. כ"כ שבט יהודה ריש דף נ"ג דפוס אמשטרדם.

(לא) טעמי המצות - כתב סדר הדורות מה' משה חאגיז נדפס שנית מה שהוסיף שנת תפ"ז. וזה שנים רבות שראיתי אלה המצות שהדפיס הרב משה חאגיז ז"ל לשון המצוה באשורית ולפעמים איזה דין או הערה באותיות רש"י וזה נדפס באמשטרדם שנת תע"ג ושוב הדפיסו באלטונא או בוו"ב והוסיף בו תוספות ועל זה כוון הרב סדר הדורות. ולפי הרשום בזכרוני אין עיקרו לטעמי המצות רק כותב המצות ולפעמים איזה(??) פירוש ומוסר.

(לב) טעמי המצות - ע"ד אמת חיבר הר"ם קורדווירו ראיתים בכ"י כמ"ש לעיל מערכת האל"ף (עיין אלימה).

(לג) טעמי המצות - למהר"ם ריקאנטי על דרך האמת.

(לד) טעמי המצות - ע"פ פרד"ס בספר הולך תמים עיין בסוף מערכת ח"א (עיין הולך תמים).

(לה) ס' הטעמים - (עיין סדר הדורות).

הג"ה מנחם ציוןעריכה

הערה (א): והוא קיצור ספר מראה הצדק ועבודת הלוי למו"ה ירמי' ברלין נדפס בס"ס של"ה (א"ד נח"ת).

הערה (ב): ספר נחמד מאוד (א"ד תצ"ג) כולל מוסר הנהגת קדושה ויראת שמים למו"ה בנימן וואלף במו"ה מתתי' מא"ד וח"ב הוא פי' ארוך לווידוי הגדול וראוי לכל יר"ש להתמיד לקרות בו ובפרט להרגיל ולחנך בניו לעיין בו בכ"י ולחלקם לימות החודש, ואין זה ספר טהרת הקודש שמיחס אותו בסדר הדורות לר"ש צרצא ע"ש.

גם נמצא ספר טהרת הקודש על מס' זבחים (לבוב תקנ"ב) להג"מ יצחק אשכנזי אבד"ק חודרוב ומו"ץ דק"ק לבוב (ושמ"ך ז"ך ניסן תקס"ז ומ"ש בשם הגדולים החדש תקע"א -- הוא טעות). וזה לא כביר נדפס גם על מנחות.

הערה (ג): ובזה מצאו בעלי השגות מקום לספקתם נגד הזוהר הקדוש, עד שנמצא בש' תר"ם ב' דפים מס' החשמונאים, הראשון כתובה בלשון הארמי ומנוקדת, וקמ"ץ משם הוא רקיע ע"ג נקודה כזה: [ציור של קמץ] וכמ"ש בתיקונים וע' אגרת הטעמים, וגם ידוע דהכותים חמסו התורה, וזו תחלת שליטת יד האומות בתורה שבכתב ואח"כ תרגום יוני עד שנתפשט הביבל בש"ן לשון.

הערה (ד): והוא לר' משה פ"פ (א"ד תק"ו).

הערה (ה): גם הי' מגיה תהלים עם פי' הרד"ק (פפד"מ תס"ב).

הערה (ו): טור או"ח פייביא די'שקו רל"ה, וי"ד פירארא רל"ד וד' טורים שונצין ר"ן, ועם ב"י דו"ו שי"א, ועם דו"פ לובלין שצ"ה, ועם ב"ח קראקא שצ"א, ועם ד"מ וב"ה ברלין תע"ב.

הערה (ז): וצ"ע על בעלי המדפיסים שהשמיטו ציוני הסעיפים מספרי הטורים שהי' מסומנים בטורי הראשונים ולא נשאר עד אחד שהוא טור חו"מ, ואך עם הב"ח עדיין עומדים בצביונם, ומצויינים המה בסימנים וסעיפים בכל ד"ח ש"ע.

הערה (ח): ונדפס אח"כ גם על מס' תענית.

הערה (ט): וע"פ עדותו של הגאון מלבוב בעשו"ת שואל ומשיב קרה מקרה בימיו שנפתח קבר הטו"ז ומצאו אותו שלם בגופו ולבושו ולא שלט בו תולעה ורימה, וכאיש אלקי"ם דמה, (וע"ל באות למ"ד י"ב) וזה פלא.

הערה (י): ובספר טיב גיטין למהרא"ז מרגליות שמות אנשים אות ב' סק"ט כ' דהטו"ז על אה"ע נעשה ב' מהדורות ומדו"ב הי' נמצא תת"י הבית שמואל והנדפס על ידי נכדו מו"ה יואל (בהמ"ס חי' הלכות על סדר נזיקין) עם הגהותיו רק מהדו"ק ולפי זה לק"מ כל הקושיות של בעל המגיה עי"ש. וגם בל נעלם מאתנו דסי' א' ור"ס ב' הי' חסר בראשו ונשלם מנכדו הנ"ל ואינו להטו"ז כלל וכמש"ש בנו הרב מו"ה גד בהקדמה עי"ש.

וגם צריך למנדע דטו"ז חו"מ ח"ב היה מתחלה ס' בפ"ע ונקרא בשם ערך לחם ונ"ה נמצא תחת ידי הגאון ח"צ רק ח"א לבד הנדפס בהמבורג עם הגהותיו היקרות בלי פנים מש"ע ונכללו בתוכם גם חי' מהגאונים בעל ברה"ז והקיקיון דיונה וח"ב הי' מונח תח"י הג"מ משה בהרא"ש אבד"ק שינאווי חתן הג"מ ישעיה בן הטו"ז ונדפס אח"כ על ידי בנו הג"מ שמואל אבד"ק שטערליטץ בשלימות עם ח"א (ברלין תקכ"א) ויו"ד נכתב בקראקא כמש"ש סק"ח סק"ד והי' נראה להמג"א מה שאין כן טו"ז או"ח דהרי בסי' של"ט הביא בשם הטו"ז יו"ד מש"ש באו"ח במקומו.

ובשנת תפ"ה נדפס ס' זהב מזוקק כולל הגהות והשמטות אשר נעתקו מכת"י הטו"ז, וגם הגהות ליו"ד ונכד הטו"ז חי' ספר מגיני זהב לישב השגות נקודות הכסף על הטו"ז.

הערה (יא): ועח"א ה' ז'.

הערה (יב): נדפס בשאלוניקו תק"ס ובש"ס ווילנא נדפס עם הרי"ף.

הערה (יג): ומ"ש נדפס שנית לא דק דהרי נדפס זה ה' פעמים: לובלין ש"ד, קושטא של"א, בזיל שמ"א, המבורג תס"ז וא"ד תס"ח. וכעת נדפס מחדש עם ביאור והג"ה לח"א ומ"ש בשער הס' טעמי מצות לר"מ הבבלי ריקנטי צ"ע שנראה כאילו מרועה אחד נתנו ולא קרב זה אל זה -- טעמי מצות לר"ם הבבלי לחוד שהיה בזמן הב"י, וטעמי מצות לר"ם ריקנטי לחוד שהי' בזמן הרשב"א ומחובר על דרך האמת (וע"ל סל"ג) ונדפס (בסיליאה שמ"א). וגם על הרבנים בהסכמתם שם צ"ע. ואולי משום דבכל מצוה טעמא טעים גם ע"פ הרקנטי עה"ת ע"ש.

הערה (יד): ועד היום נדפס גם שער המצות והוא שער החמשית(?) לספר פרי עץ חיים (שאלוניקו תרי"ב).

הערה (טו): נדפס בזאלקאווי ש' תרכ"ב.

פליטת ספריםעריכה

א) - טבור הארץ, להגאון המחבר ז"ל נזכר בספר תולדות גדולי ישראל.

ב) - טהרת אהרן, סדר הניקור לבעל העטור על פי הערכת הרב מו"ה אהרן בר מאיר פערלש מפראג אופיבאך תפ"ב.

ג) - טהרת הקודש, חי' זבחים למו"ה יצחק בר"ץ אשכנזי אבד"ק חאדארוב ומו"צ דלבוב ושמ"ך ז"ך ניסן תקס"ז ומ"ש בשם הגדולים תקע"א הוא טעות, ובהקדמה שם כתב שחי' גם ספר אור הנר על האגדות עי"ש.

ד) - טוב טעם, ביאורים על רבינו בחיי עה"ת לבעל תיו"ט.

ה) - טור עה"ת, זאלקאווי תקס"ו, ונמצא בכת"י בארכיות יותר בק"ק מנטובה ונכתב בירושת"ו שנת קמ"ט.

ו) - טוב עין, שו"ת הערות ודינים להגאון המחבר ז"ל הובא בס"ס ועד לחכמים ח"א. טו"ב עי"ן ראשי תיבות ט'עמים דינים בקצת ענינים נראו נצנים.

ז) - טוב הארץ להנ"ל, נזכר ובא בספר תולדות גדולי ישראל.

ח) - טעם דבש, לבעל אוצר הכבוד נמצא בכ"י בעיר פאריז וז"ל בראש הספר: טעם דבש רזי ויסוד ספרי הלוחמים לחמי וצוף יערי מה תשאלוני למי אלה זה שמי רשום וזה זכרי כי הר"ת טדרוס הלוי.

ט) - טעמי אמ"ת, למוהר"י לומברוזי עסה"ד אות ת' תנ"ך ועיין ח"א יו"ד תל"ד ונדפס במקראות (דו"ו שצ"ט).

י) - טעמי המסורה, לר"י אבד"ק צויזמר בעשו"ת בית יעקב עם הוספות לבנו מו"ה יצחק (א"ד ת"י).

יא) - טעמי המצות, לר"מ ריקאנטי ע"ד האמת (באסיליאה שמ"א) ומ"ש בשער הספר טעמי מצות לר"מ הבבלי ריקאנטי -- צ"ע שמרכיב ב' שמות כאחד כאילו מרועה אחד ניתנו ולא קרב זה אל זה. טעמי המצות לריקאנטי לחוד שהיו בזמן הרשב"א וע"ל סל"ג. והר"ם הבבלי לחוד שהיה בזמן הבית יוסף וצע"ק גם על הרבנים בהסכמתם שם שלא דקדקו על זה (ולדבר הזה הערנו כמחו' הה"ג המקובל מוהרי"ק מו"צ דק"ק דאמבראווא שלי"ט).

הגהות וויקיעורכיםעריכה

  1. ^ קרבן פסח? - ויקיעורך