פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה

כיצד כותבין את המזוזה?    כותבין שתי פרשיות שמע והיה אם שמוע על דף אחד ביריעה אחת ועושה לה ריוח מלמטה וריוח מלמעלה כמו חצי צפורן. ובתחילתה ישייר כדי לגול אותה אחר שתכרך.  (ובסופה אין צריך להניח כלל) (טור).

סעיף בעריכה

צריך לכתבה בדף אחד, ואם כתבה בב' או בג' דפין -- כשרה.

סעיף געריכה

כתבה שלא על הסדר -- אפילו שכח מלכתוב אות אחת -- פסולה ואין לה תקנה. ואין צריך לומר אם הקדים פרשה לפרשה.

סעיף דעריכה

כתבה בשני עורות אף על פי שתפרן -- פסולה.

סעיף העריכה

צריכה עיבוד לשמה לכתחלה. אבל במקום שאם ימתין לעור מעובד לשמה יתבטל מהמצוה יכתבנה על עור שאינו מעובד הנמצא ויקיים המצוה מיד בעוד שמבקש עור מעובד לשמה.

סעיף ועריכה

כתבה על הקלף או על הגויל -- כשרה. לא אמרו דוכסוסטוס אלא למצוה.   (וקלפים שלנו כשרים לכל) (מרדכי הלכות קטנות).

סעיף זעריכה

דינה לענין הדיו והכתיבה והתגין של שעטנ"ז ג"ץ כמו בספר תורה.

סעיף חעריכה

צריכה שרטוט. ואם כתבה בלא שרטוט -- פסולה.

סעיף טעריכה

כותב כל שיטותיה שוות; שלא תהא אחת ארוכה מחבירתה. ואם האריך בשיטה אחת יותר מבאותה שלפניה ובאותה שתחתיה קיצר יותר מבאותה שלפניה ולפני פניה -- כשרה. ובלבד שלא יעשנה כקובה או כזנב או כעיגול.

סעיף יעריכה

"על הארץ" יכתוב בראש השיטה אחרונה ולא יכתוב בה יותר.

סעיף יאעריכה

נהגו לעשותה כ"ב שיטין.

סעיף יבעריכה

צריך לכתבה בימין כמו בתפילין.

סעיף יגעריכה

ריוח שבין פרשת שמע לפרשת והיה אם שמוע מצוה לעשות פרשה סתומה. ואם עשאה פתוחה -- כשרה לפי שאינה סמוכה לה בתורה.

סעיף ידעריכה

כורכה מסופה לראשה מ"אחד" כלפי "שמע".

סעיף טועריכה

אסור להוסיף בה מאומה. אלא שמבחוץ כותבין "שדי" כנגד תיבת "והיה" שבפנים.  הגה: ויש אומרים נגד הריוח שבין הפרשיות (טור בשם הרא"ש ומרדכי ה"ק ורמב"ם והגה"מ בשם סה"ת), וכן נוהגין. ומניחין נקב בקנה נגד שם "שדי" שיהא נראה מבחוץ (שם במרדכי והגמי"י).

עוד נוהגין לכתוב מבחוץ כוז"ו במוכס"ז נגד "ה' אלהינו ה'", ויהפוך אלה האותיות מכתיבת המזוזה כדי שיגיע כל אות נגד האות שמתחלף בו באלפ"א בית"א (הגהמי"י). אבל בפנים אין להוסיף שום דבר על ב' פרשיות (טור ורמב"ם).