באר היטב על יורה דעה רפח
סעיף א
עריכה(א) כלל: רק מעט כדי שיהיו האותיות שבסוף השטות מוקפות גויל. ש"ך.
סעיף ג
עריכה(ב) תקנה: לפי שאין תולין בה כמו שתולין בס"ת משום דבעינן שתהא נכתבת כסדרן ולפ"ז יכול לגרוד ממטה למעלה עד מקום החסרון ויכתוב שם החסרון ואח"כ יכתוב מה שגרד על מקום הגרד דבכה"ג הוי כסדרן ועיין באורח חיים סימן ל"ב סכ"ג וכ"ד עכ"ל הש"ך וכ' הט"ז דיש לתמוה על המחבר שכ' ואצ"ל בהקדים פרשה ואיפכא מסתברא דיותר יש לפסול בכותב שלא כסדר בפרשה עצמה מבהקדים פרשה לפרשה וכן מצינו באורח חיים סימן ס"ד קראה למפרע בד"א בסדר הפסוקים אבל הקדים פרשה וכו' ע"ש.
סעיף ד
עריכה(ג) עורות: כלומר בשני קלפין מחולקין.
סעיף ה
עריכה(ד) לכתחלה: ודעת רוב הפוסקים נראה דאפי' דיעבד פסולה בעור שאינו מעובד לשמה. כ"כ הט"ז וש"ך.
(ה) ויקיים: כתב הש"ך דיקבענה בלא ברכה דכדאי הם הרמב"ם וסייעתו לסמוך עליהם בשעת הדחק דלא כמ"ש הב"ח דלא יקבענה כלל אלא יקבענה שם וישתדל להמציא אחרת כשירה עכ"ל.
סעיף ז
עריכה(ו) לענין: כ' הש"ך ושאר דיני כתיבתה בחסרות ויתרות הוא כמו שכותבין אותן הפרשיות בתפילין ונתבאר באורח חיים סימן ל"ב וכ' הטור שנכתבה שלא מן הכתב והרב לא כתבו שסמך אמ"ש באורח חיים גבי תפילין וה"ה למזוזה עכ"ל והט"ז כ' דמ"מ יש לכתוב מתוך הכתב דהיינו מתוך ספר מוגה דשמא ישכח החסרות ויתרות ומש"ה לא זכרו בש"ע.
סעיף י
עריכה(ז) בראש: הטעם דשטה שלפניה מסיימת השמים ורחוקה מהתחלת שטה האחרונה דכתיב שם על הארץ והוא רמז כי היכי דמרחקי שמים מארץ כן ירבו ימיכם. ט"ז.
סעיף יג
עריכה(ח) סתומה: כ' הש"ך ומ"מ אינו יכול לעשות סתומה שכשרה אליבא דכ"ע דהיינו שיהיה חלק באמצע כמ"ש בסי' ער"ה ס"ב שהרי צריך להתחיל שטה שביעית והיה אם שמוע וגו' אלא יעשה סתומה הכשרה לדעת הרמב"ם כמ"ש הרב שם ועיין בתשובת מהרש"ל סי' ל"ז עד כאן לשונו.