ט"ז על יורה דעה רפח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף ג
עריכהואצ"ל אם הקדים פרשה כו'. תימה לי דאפכא מסתברא דיותר יש פסול בכותב שלא כסדר בההיא פרשה גופה מבהקדים פרשה לפרשה שהרי מצינו בא"ח סי' ס"ד קראה למפרע לא יצא בד"א בסדר הפסוקים אבל הקדים פרשה לחברתה אע"פ שאינו רשאי יצא לפי שאינה סמוכה לה בתורה והכא נמי אינה סמוכה לה וכן מוכח ברמב"ם שהרי בפרק א' כ' שאם הקדים אות אחת שלא כסדר לא יצא ובפ' ה' הוצרך לכתוב הקדים פרשה ובסי' ר"ץ הוכחתי שלדעת התוס' כשר באמת בהקדים פרשה וע"ש:
סעיף ה
עריכהאבל במקום כו'. כ' כן לפי שהרמב"ם לא מצריך עיבוד לשמה גבי מזוזה כלל לפי שאינה חובת הגוף כמו תפילין וס"ת ושאר הפוסקים לא סוברים כן אלא הוה כמותן וממילא אפי' בדיעבד פסולה בלא עיבוד לשמה וסמך בעל הש"ע על הרמב"ם בשעת הדחק ופשוט הוא שלא יברך על אותה מזוזה. ובכ"מ הקשה על הרמב"ם מהא דתנן אין בין ס"ת לתפילין ומזוזה כו' ובמס' מנחו' (ד' ל"ב) מקשים התוס' על כתיבת התפילין ומזוזה דשניהם בגויל [פסולי'] ומה שתירצו שם שייך לתרץ גם כאן ע"ש. וכ' מו"ח ז"ל שאע"פ שאין לו מזוזה כשרה יניח כך בלא מזוזה הפסולה הזאת שנעשית מקלף שלא עובד לשמה דשמא יתעצל אח"כ מלבקש אחר כשרה ומביא ראיה מירושלמי מביאו ב"י בא"ח סי' קמ"ג דאין קורין בחומשין בצבור מגו דנפשין עגומין זבין להו תורה פי' כל עוד שנפשינו עגומה שנאסר לקרות בחומש יקנו תורה וה"נ כן הוא:
סעיף ז
עריכהכמו בס"ת. בטור סיים אלא שנכתבה שלא מן הכתב הטעם דשכיחי בפי כל אדם כדאמרינן בגמרא הנהו פי' תפילין ומזוזות מיגרס גריסין ואף על פי שבהלכות תפילין כ' הטור דמ"מ לכתחלה יכתוב מן הכתב נראה דהני שכיחי טפי דפרשת שמע והיה אם שמוע אנו אומרים בכל יום פעמים כנ"ל לדעת הטור אבל מכל מקום יש לכתוב מתוך הכתב דהיינו מתוך הספר מוגה דשמא ישכח בחסרות ויתרות ומש"ה לא זכרו כאן בשולחן ערוך:
סעיף ט
עריכהולפני פניה כשרה. פי' אע"ג דאם השורה הזאת שהיא קצרה ביותר אם היתה עומדת למעלה מהשטה שלפני הארוכה היה פסול דהוה כקובה שזכר אח"כ דהיינו כאוהל שהוא הולך ומתרחב מ"מ כאן כשר:
סעיף י
עריכהבראש השיטה כו'. הטעם דשיטה שלפניה מסיימת השמים ורחוקה מהתחלת שיטה אחרונה דכתיב שם על הארץ והוא רמז כי היכי דמרחקי שמים מארץ כן ירבו ימיכם וימי בניכם:
סעיף טו
עריכהכוז"ו כו'. שהם אותיות הסמוכות באלפ"א בי"ת לאותיות ידו"ד אלהינו ידו"ד אחד:
אבל בפנים אין להוסיף. הרמב"ם כ' כן לפי שראה שהיו כותבין שמות מלאכים בפנים לשמירה וכעס עליהם אלא צריך שיעשה כפי מה שהיא בתורה והשמירה תבוא ממילא ע"י עשיית המצוה שצוה הוא יתברך עלינו כן פירש בעל כסף משנה: