קטגוריה:רות א ז
ותצא מן המקום אשר היתה שמה ושתי כלתיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיְתָה שָׁמָּה וּשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ עִמָּהּ וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַתֵּצֵ֗א מִן־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר הָֽיְתָה־שָּׁ֔מָּה וּשְׁתֵּ֥י כַלּוֹתֶ֖יהָ עִמָּ֑הּ וַתֵּלַ֣כְנָה בַדֶּ֔רֶךְ לָשׁ֖וּב אֶל־אֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/תֵּצֵ֗א מִן־הַ/מָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר הָיְתָה־שָׁ֔מָּ/ה וּ/שְׁתֵּ֥י כַלֹּתֶ֖י/הָ עִמָּ֑/הּ וַ/תֵּלַ֣כְנָה בַ/דֶּ֔רֶךְ לָ/שׁ֖וּב אֶל־אֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום (כל הפרק)
רש"י
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות א ז.
וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה
וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיְתָה שָּׁמָּה
נעמי יצאה מהמקום שהיא היתה שם. שם המקום לא מצויין. סביר שזה לא מקום חשוב או בעל ערך לסיפור.
כך גם יצאו בני ישראל מגושן, בלי לפרט את המיקום המדויק. הם פשוט קמו ויצאו.
לא נאמר שהיא מכרה רכוש, בית או אדמה. לא נאמר שהיא קנתה עגלה או חיות משא. לא נאמר שהם העמיסו דברים.
לא נאמר שהיא לקחה את עצמות בעלה או בניה. היא עזבה אותם במקומם.
היא פשוט קמה ויצאה, והשאירה הכל מאחוריה. קיימת אפשרות שניתן היה להבין שהיא עוזבת לצמיתות בלי כוונה לחזור לשדה מואב.
וּשְׁתֵּי כַלּוֹתֶיהָ עִמָּהּ
לא נאמר שהיא הסבירה לכלות לאן היא הולכת. היא קמה ויצאה, ושתי כלותיה הצטרפו אליה. לא היה רכוש להשאר איתו. יעקב ביקש מרחל ולאה לבוא איתו, אבל כאן אין בקשה. מרצונן הן הולכות אחריה, כאילו שהיא אימן.
וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה
נעמי הלכה מערבה, שזה הכיון לארץ יהודה. סביר שהיה מרחק מה לפני חצית הירדן והיציאה ממואב.
העורך מביע דעה שהיא הולכת לארץ יהודה, אבל לא נאמר שהכלות ידעו זאת.
אולם כאשר הכלות אומרות: "כִּי אִתָּךְ נָשׁוּב, לְעַמֵּךְ" (ביאור:רות א י) ניתן להבין שהן ניחשו או ידעו שהיא עוזבת לצמיתות וחוזרת ליהודה.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "רות א ז"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.