רות רבה ב יב

<< · רות רבה · ב · יב · >>

יב.    [ עריכה ]

"וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיְתָה שָׁמָּה" ותצא וכי לא יצאתה משם אלא היא והלא כמה גמלים יצאו כמה חמרים יצאו ואת אמרת ותצא ר' עזריה בשם ר' יהודה בר' סימון גדול שבעיר הוא זיוה והוא הודה והוא הדרה והוא שבחה פנה משם פנה זיוה פנה הודה פנה הדרה פנה שבחה.
וכן את מוצא ביעקב אבינו כשיצא מבאר שבע וכי לא יצא משם אלא הוא והלא כמה גמלים יצאו כמה חמרים יצאו ואת אמרת ויצא אלא כשהצדיק בעיר הוא זיוה והוא הודה והוא הדרה יצא משם פנה זיוה פנה הודה פנה הדרה פנה שבחה ניחא תמן דלא הות אלא אותה הצדקת ברם הכא לא הוה יצחק תמן אלא אמר ר' עזריה בשם ר' עזריה בר' סימון לא דומה זכות צדיק אחד לזכות ב' צדיקים.
"וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה" אמר ר' יהודה א"ר יוחנן עברו על שורת הדין והלכו בי"ט.
ד"א "וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ" הוצרה עליהם הדרך שהלכו בייחף.
"וַתֵּלַכְנָה" היו עסוקות בהלכות גרים: