מפרשי רש"י על שמות א יז


<< | מפרשי רש"י על שמותפרק א' • פסוק י"ז |
א • ה • ז • ח • י • יא • יב • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות א', י"ז:

וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃


רש"י

"ותחיין את הילדים" - מספקות להם מים ומזון (בבלי סוטה יא:).

תרגום הראשון "וקיימא" והשני "וקיימתון" - לפי שלשון עבר לנקבות רבות תיבה זו, וכיוצא בה משמשת לשון "פעלו" ולשון "פעלתם",
  • כגון (שמות ב יט): "ותאמרנה איש מצרי" - לשון עבר,
  • כמו (ירמיהו מד): "ותדברנה בפיכם" - לשון "דברתם", כמו "ותדברו" לזכרים,
  • וכן (יחזקאל יג יט): "ותחללנה אותי אל עמי" - לשון עבר, "חללתם" כמו "ותחללו" לזכרים.


רש"י מנוקד ומעוצב

וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים – מְסַפְּקוֹת לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן (שמות רבה א,טו; סוטה י"א ע"ב). תַּרְגּוּם הָרִאשׁוֹן "וְקַיִּימָא" וְהַשֵּׁנִי "וְקַיֵּימְתִּין" (פסוק הבא), לְפִי שֶׁלָּשׁוֹן עִבְרִית לִנְקֵבוֹת רַבּוֹת, תֵּיבָה זוֹ וְכַיּוֹצֵא בָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לְשׁוֹן "פָּעֲלוּ" וּלְשׁוֹן "פְּעַלְתֶּם". כְּגוֹן (להלן ב,יט): "וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי", לְשׁוֹן עָבַר כְּמוֹ "וַיֹּאמְרוּ" לִזְכָרִים; "וַתְּדַבֵּרְנָה בְּפִיכֶם" (ירמיהו מד,כה), לְשׁוֹן "דִּבַּרְתֶּם" כְּמוֹ "וַתְּדַבְּרוּ" לִזְכָרִים. וְכֵן (יחזקאל יג,יט): "וַתְּחַלְּלֶנָה אוֹתִי אֶל עַמִּי", לְשׁוֹן עָבַר "חִלַּלְתֶּם" כְּמוֹ "וַתְּחַלְּלוּ" לִזְכָרִים.

מפרשי רש"י

[כב] מספקות להם מים ומזון. במסכת סוטה (דף יא:), מדלא כתיב 'וחיו הילדים', אלא שהיו מחיים את הילדים שהיו מספיקים [להם מזון). ורש"י פירש בגמרא (שם ד"ה ותחיין) דהוי למכתב 'ולא המיתו את הילדים', מאי "ותחיינה את הילדים":

[כג] לפי שלשון עבריש חילוק. שהרי 'פעלו' הוא לנסתרות, ו'פעלתם' לנוכחות, 'ובלשון עתיד אין הפרש, "ותחיינה את הילדים" הוא לשון עתיד, רק שהוי"ו מהפך לעבר, אבל המלה בעצמה לשון עתיד בלא וי"ו ההפוך. וכך יש להיות, לפי שתיבה זו וכיוצא בה משמשת לשון פעלו ופעלתם: