ביאור:שמות א י

שמות א י: "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ, פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ, וְעָלָה מִן הָאָרֶץ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות א י.


ראו פסוק ט

כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ עריכה

הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ עריכה

"נִתְחַכְּמָה" - פעל בדרך ערמומית ולא צפויה, פעל בסתר בהיפוך ובעקיפין (מילוג), כעצה -"בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה" (ביאור:משלי כד ו).

נראה שפרעה פחד מעוצמת בני ישראל והיה חייב למצוא דרך סתרים כדי לא להרגיז את בני ישראל להצטרף לשונאיו, מבחוץ או מבפנים. ייתכן שכבר בשלב הזה בני ישראל היו רבים, עשירים (בעלי הזכיון הבלעדי לספק בשר וחלב לפרעה וצבאו (ביאור:בראשית מז ו)), ותקיפים ויכלו להיות אויב מסוכן ביותר, בעיקר שהם גרו בביצות הדלתה והיו מוגנים מסביב בביצות טובעניות שורצות תנינים. הדרכים להתקדם לבתי בני ישראל היו בתעלות, או לאורך חומות של האזורים המיובשים ולחצות את התעלות על גשרים. היה קל לבני ישראל להרוס את הגשרים ולהציף את האזורים שיובשו, ולהצית ולהתקיף בחיצים סירה שהתקדמה בתעלות המים.

התוכנית של פרעה היתה לדכא, להשפיל, ולענות את בני ישראל כדי שהם יחדלו לשמור את "מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" של אלוהים (ביאור:בראשית כו ה), יכירו בפרעה כאל עליון ויהפכו למצרים לכל דבר. הוא רצה להכחיד את תרבות עם ישראל, אולם לא כל כך רצה להרוג את האנשים. הוא ראה באנשים רכוש פרטי שלו לעשות בו כרצונו. המלחמה שלו היא למעשה עם אלוהים.

פֶּן יִרְבֶּה עריכה

פן ירבה בייחודו ובתרבותו.

בתקופת האבות, לדור האבות, מלבד לוט ובתואל, נולדו רק בנים (מלבד דינה בת יעקב, שרח בת אשר, ומחלת בת ישמעאל), וכך בני ישראל המתישבים במצרים היו 68 גברים ורק שתי נשים. כיוון שנולדו רק בנים, הם התחתנו עם מצריות במצרים והתרבו במהירות רבה, כי לא היה אובדן נשים שהתחתנו עם מצרים ואבדו לעם ישראל.

פרעה ראה את קצב הגידול שהיה הכפלה בחמש כל דור (בערך 20 שנה). כבר בחייו פרעה ראה את הגידול המדהים הזה, ואת חריצותם של בני ישראל ביבוש הדלתה והגדלת נחלתם ללא גבול.

לפרעה לא הפריע אם בני ישראל יהפכו למצרים וימשיכו להתרבות. הפריע לו שהם נפרדים, שומרים את תרבותם, נעשים חזקים ולא מכבדים אותו כאלוהים.

שֹׂנְאֵינוּ עריכה

"שֹׂנְאֵינוּ" - כל אויב אפשרי, אדם שמחפש להרע לפרעה.
פרעה דואג שיש לו שונאים, ובני ישראל, לצרכם, יצטרפו לשונא כזה ויגרמו לו צרות.

באמת בסוף כך קרה, משה שגודל בבית פרעה נהפך לאויב לפרעה, וככל שפרעה התנגד לבקשותיו, כך אלוהים העניש את פרעה מכות קשות יותר עד מותו, ועלית בני ישראל ממצרים.

וְעָלָה מִן הָאָרֶץ עריכה

רש"י מסביר - על כרחנו. ורבותינו דרשו: כאדם שמקלל עצמו ותולה קללתו באחרים. והרי הוא כאלו כתב 'ועלינו מן הארץ והם יירשוה'.

ניתן לראות כפילות בדברי פרעה:

  1. יתקיפו - 'ועלה על הארץ' - בני ישראל הרבים יתקיפו מארץ גושן, בביצות הדלתה, ויעלו על פרעה בבירתו ויכבשו אותו, כפי שפרעה רומז בדבריו "וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ".
  2. יברחו - 'ועלה מן הארץ' - יקומו ויברחו ממצרים, ויעלו לארץ המובטחת, וזה באמת מה שקרה בסוף, ופרעה רצה להשיבם, כדברי המצרים: "מַה זֹּאת עָשִׂינוּ, כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ" (שמות יד ה).

סביר שפרעה השתמש בצרוף לא ברור, כי שני הפרושים הם נכונים ביחד: פרעה פחד שהם חזקים, והם יתקיפו או יברחו לו.