רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/א

(א) וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – אַף עַל פִּי שֶׁמְּנָאָן בְּחַיֵּיהֶם בִּשְׁמוֹתָם, חָזַר וּמְנָאָם בְּמִיתָתָם, לְהוֹדִיעַ חִבָּתָם שֶׁנִּמְשְׁלוּ לַכּוֹכָבִים, שֶׁמּוֹצִיאָם וּמַכְנִיסָם בְּמִסְפָּר וּבִשְׁמוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מ,כו): "הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא" (שמות רבה א,ג).

(ה) וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם – וַהֲלֹא הוּא וּבָנָיו הָיוּ בִּכְלַל שִׁבְעִים, וּמַה בָּא לְלַמְּדֵנוּ? וְכִי לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים שֶׁהוּא הָיָה בְמִצְרָיִם? אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ צִדְקָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף: הוּא יוֹסֵף הָרוֹעֶה אֶת צֹאן אָבִיו, הוּא יוֹסֵף שֶׁהָיָה בְמִצְרַיִם, וְנַעֲשָׂה מֶלֶךְ, וְעוֹמֵד בְּצִדְקוֹ (שמות רבה א,ז).

(ז) וַיִּשְׁרְצוּ – שֶׁהָיוּ יוֹלְדוֹת שִׁשָּׁה בְכֶרֶס אֶחָד (שמות רבה א,ח).

(ח) וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ – רַב וּשְׁמוּאֵל: חַד אָמַר חָדָשׁ מַמָּשׁ, וְחַד אָמַר שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְּזֵרוֹתָיו.
אֲשֶׁר לֹא יָדַע – עָשָׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ לֹא יְדָעוֹ (שמות רבה א,ח; סוטה י"א ע"א).

(י) הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ – כָּל "הָבָה" לְשׁוֹן הֲכָנָה וְהַזְמָנָה לְדָבָר הוּא, כְּלוֹמַר: הַזְמִינוּ עַצְמְכֶם לְכָךְ.
נִתְחַכְּמָה לוֹ – לָעָם; נִתְחַכְּמָה מַה לַּעֲשׂוֹת לוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ: נִתְחַכֵּם לְמוֹשִׁיעָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְדוּנָם בַּמַּיִם, שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יָבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם. [וְהֵם לֹא הֵבִינוּ שֶׁעַל כָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל הוּא מֵבִיא עַל אֻמָּה אַחַת] (שמות רבה א,ט; סוטה י"א ע"א).
וְעָלָה מִן הָאָרֶץ – עַל כָּרְחֵנוּ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ: כְּאָדָם שֶׁמְּקַלֵּל עַצְמוֹ וְתוֹלֶה קִלְלָתוֹ בַאֲחֵרִים, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ כָּתַב "וְעָלִינוּ מִן הָאָרֶץ" וְהֵם יִירָשׁוּהָ (שמות רבה א,ט; סוטה י"א ע"א).

(יא) עָלָיו – עַל הָעָם.
מִסִּים – לְשׁוֹן מַס, שָׂרִים שֶׁגּוֹבִין מֵהֶם הַמַּס. וּמַהוּ הַמַּס? שֶׁיִּבְנוּ "עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה".
לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם – שֶׁל מִצְרַיִם.
עָרֵי מִסְכְּנוֹת – כְּתַרְגּוּמוֹ ("קִרְוֵי בֵּית אוֹצְרֵי"). וְכֵן (ישעיהו כב,טו): "לֶךְ בֹּא אֶל הַסּוֹכֵן הַזֶּה" – גִּזְבָּר הַמְּמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת (שמות רבה א,י).
אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס – שֶׁלֹּא הָיוּ רְאוּיוֹת מִתְּחִלָּה לְכָךְ, וַעֲשָׂאוּם חֲזָקוֹת וּבְצוּרוֹת לָאוֹצָר (שמות רבה א,י; סוטה י"א ע"א).

(יב) וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ – בְּכָל מַה שֶּׁהֵם נוֹתְנִין לֵב לְעַנּוֹת, כֵּן לֵב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַרְבּוֹת וּלְהַפְרִיץ.
כֵּן יִרְבֶּה – כֵּן רָבָה וְכֵן פָּרַץ. וּמִדְרָשׁוֹ, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת כֵּן: אַתֶּם אוֹמְרִים "פֶּן יִרְבֶּה" וַאֲנִי אוֹמֵר "כֵּן יִרְבֶּה" (סוטה י"א ע"א).
וַיָּקֻצוּ – קָצוּ בְחַיֵּיהֶם. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ: כְּקוֹצִים הָיוּ בְעֵינֵיהֶם (שמות רבה א,י; סוטה י"א ע"א).

(יג) בְּפָרֶךְ – בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, הַמְפָרֶכֶת אֶת הַגּוּף וּמְשַׁבַּרְתּוֹ (שמות רבה א,י; סוטה י"א ע"א).

(טו) לַמְיַלְּדֹת – הוּא לְשׁוֹן "מוֹלִידוֹת", אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָשׁוֹן קַל וְיֵשׁ לָשׁוֹן כָּבֵד, כְּמוֹ: שׁוֹבֵר וּמְשַׁבֵּר, דּוֹבֵר וּמְדַבֵּר. כָּךְ: מוֹלִיד וּמְיַלֵּד.
שִׁפְרָה – זוֹ יוֹכֶבֶד, עַל שֵׁם שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד.
פּוּעָה – זוֹ מִרְיָם, עַל שֵׁם שֶׁפּוֹעָה וּמְדַבֶּרֶת וְהוֹגָה לַוָּלָד, כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים הַמְּפַיְּסוֹת תִּינוֹק הַבּוֹכֶה. פּוּעָה לְשׁוֹן צְעָקָה, כְּמוֹ (ישעיהו מב,יד): "כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה" (שמות רבה א,יג; סוטה י"א ע"א).

(טז) בְּיַלֶדְּכֶן – כְּמוֹ: "בְּהוֹלִידְכֶן".
עַל הָאָבְנָיִם – מוֹשַׁב הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת. בְּמָקוֹם אַחֵר קוֹרְאוֹ "מַשְׁבֵּר" (ישעיהו לז,ג), וְכָמוֹהוּ (ירמיהו יח,ג): "עוֹשֶׂה מְלָאכָה עַל הָאָבְנָיִם" – מוֹשַב כְּלִי אֻמָּנוּת יוֹצֵר חֶרֶשׂ (שמות רבה א,יד; סוטה י"א ע"א).
אִם בֵּן הוּא וְגוֹמֵר – לֹא הָיָה מַקְפִּיד אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, שֶׁאָמְרוּ לוֹ אִצְטַגְנִינָיו שֶׁעָתִיד לְהִוָּלֵד בֵּן הַמּוֹשִׁיעַ אוֹתָם (שמות רבה א,יח).
וָחָיָה – וְתִחְיֶה.

(יז) וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים – מְסַפְּקוֹת לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן (שמות רבה א,טו; סוטה י"א ע"ב). תַּרְגּוּם הָרִאשׁוֹן "וְקַיִּימָא" וְהַשֵּׁנִי "וְקַיֵּימְתִּין" (פסוק הבא), לְפִי שֶׁלָּשׁוֹן עִבְרִית לִנְקֵבוֹת רַבּוֹת, תֵּיבָה זוֹ וְכַיּוֹצֵא בָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לְשׁוֹן "פָּעֲלוּ" וּלְשׁוֹן "פְּעַלְתֶּם". כְּגוֹן (להלן ב,יט): "וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי", לְשׁוֹן עָבַר כְּמוֹ "וַיֹּאמְרוּ" לִזְכָרִים; "וַתְּדַבֵּרְנָה בְּפִיכֶם" (ירמיהו מד,כה), לְשׁוֹן "דִּבַּרְתֶּם" כְּמוֹ "וַתְּדַבְּרוּ" לִזְכָרִים. וְכֵן (יחזקאל יג,יט): "וַתְּחַלְּלֶנָה אוֹתִי אֶל עַמִּי", לְשׁוֹן עָבַר "חִלַּלְתֶּם" כְּמוֹ "וַתְּחַלְּלוּ" לִזְכָרִים.

(יט) כִּי חָיוֹת הֵנָּה – בְּקִיאוֹת כִּמְיַלְּדוֹת, תַּרְגּוּם מְיַלְּדוֹת "חָיָתָא". וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: הֲרֵי הֵן מְשׁוּלוֹת לְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה, שֶׁאֵינָן צְרִיכוֹת מְיַלְּדוֹת. וְהֵיכָן מְשׁוּלוֹת לְחַיּוֹת? "גּוּר אַרְיֵה" (בראשית מט,ט), "זְאֵב יִטְרָף" (בראשית מט,כז), "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ" (דברים לג,יז), "אַיָּלָה שְׁלוּחָה" (בראשית מט,כא). וּמִי שֶׁלֹּא נִכְתַּב בּוֹ, הֲרֵי הַכָּתוּב כְּלָלָן: "וַיְבָרֶךְ אוֹתָם" (בראשית מט כט); וְעוֹד כְּתִיב (יחזקאל יט,ב): "מָה אִמְּךָ לְבִיָּא".

(כ-כא) וַיֵּיטֶב – הֵטִיב לָהֶן. וְזֶה חִלּוּק בְּתֵיבָה שֶׁיְּסוֹדָהּ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת וְנָתַן לָהּ וָי"ו יוּ"ד בְּרֹאשָׁהּ, כְּשֶׁהִיא בָּאָה לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן "וַיַּפְעֵל" הוּא נָקוּד הַיּוּ"ד בְּצֵירֵ"י שֶׁהוּא קָמַץ קָטָן, [אוֹ בְּסֶגּוֹל שֶׁהוּא פַּתָּח קָטָן,] כְּגוֹן: "וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת", "וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה" (איכה ב,ה) – הִרְבָּה תַּאֲנִיָּה. וְכֵן (דה"ב לו,כ): "וַיֶּגֶל הַשְּׁאֵרִית" דִנְבוּזַרְאֲדָן – הֶגְלָה אֶת הַשְּׁאֵרִית; "וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב" (שופטים טו,ה) – הִפְנָה הַזְּנָבוֹת זוֹ לָזוֹ. כָּל אֵלּוּ לְשׁוֹן הִפְעִיל אֶת אֲחֵרִים. וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן "וַיִּפְעַל" הוּא נָקוּד הַיּוּ"ד בְּחִירִ"ק, כְּגוֹן (ויקרא י,כ): "וַיִּיטַב בְּעֵינָיו", לְשׁוֹן הוּטַב. וְכֵן: "וַיִּרֶב הָעָם", נִתְרַבָּה הָעָם; "וַיִּגֶל יְהוּדָה" (מל"ב כה,כא), הָגְלָה יְהוּדָה; "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה" (להלן ב,יב), פָּנָה לְכַאן וּלְכַאן. וְאַל תְּשִׁיבֵנִי "וַיֵּלֶךְ", "וַיֵּשֶׁב", "וַיֵּרֶד", "וַיֵּצֵא", לְפִי שֶׁאֵינָן מִגִּזְרָתָן שֶׁל אֵלּוּ, שֶׁהֲרֵי הַיּוּ"ד יְסוֹד בָּהֶן: יָלֹךְ, יָשֹׁב, יָרֹד, יָצֹא – יוּ"ד אוֹת שְׁלִישִׁית בּוֹ.
וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת – מַהוּ הַטּוֹבָה? וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים – בָּתֵּי כְהֻנָּה וּלְוִיָּה וּמַלְכוּת שֶׁקְּרוּיִין "בָּתִּים", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מל"א ט,י): "לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ". כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה מִיּוֹכֶבֶד, וּמַלְכוּת מִמִּרְיָם, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (י"א ע"ב).

(כב) לְכָל עַמּוֹ – אַף עֲלֵיהֶם גָּזַר. יוֹם שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה אָמְרוּ לוֹ אִצְטַגְנִינָיו: הַיּוֹם נוֹלָד מוֹשִׁיעָן, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם מִמִּצְרַיִם אִם מִיִּשְׂרָאֵל, וְרוֹאִין אָנוּ שֶׁסּוֹפוֹ לִלְקוֹת בַּמַּיִם. לְפִיכָךְ גָּזַר אוֹתוֹ הַיּוֹם אַף עַל הַמִּצְרִיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד", וְלֹא נֶאֱמַר "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד לָעִבְרִים". וְהֵם לֹא הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁסּוֹפוֹ לִלְקוֹת עַל מֵי מְרִיבָה (שמות רבה א,יח; סוטה י"ב ע"א).

הערותעריכה