מ"ג שמות א יח
<< · מ"ג שמות א · יח · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְרָא מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וַיֹּאמֶר לָהֶן מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֙יִם֙ לַֽמְיַלְּדֹ֔ת וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ן מַדּ֥וּעַ עֲשִׂיתֶ֖ן הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃
תרגום
| אונקלוס: | וּקְרָא מַלְכָּא דְּמִצְרַיִם לְחָיָתָא וַאֲמַר לְהוֹן מָא דֵין עֲבַדְתִּין פִּתְגָמָא הָדֵין וְקַיֵּימְתִּין יָת בְּנַיָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּקְרָא מַלְכָּא דְמִצְרַיִם לְחַיָיתָא וַאֲמַר לְהוֹן לְמָה דֵין עֲבַדְתּוּן יַת פִּתְגָמָא הָדֵין וּקְיַימְתּוּן יַת בְּנַיָא: |
אבן עזרא (כל הפרק)
ויקרא — הנכון, בנות מות כי הפכתן מצותי.
ואין הפרש בין ותאמרנה עבר, כמו "ותאכלנה הפרות", ובין כשידבר עליהן לנוכח עצמן, בהכנס הוי"ו הפתוח. וככה מדוע עשיתן; ותחייןָ:ספורנו (כל הפרק)
"מדוע עשיתן" שבגדתן בי, כי הנה כשצויתי לא מאנתם לעשות מצותי, ובטחתי בכן שתמיתו הילדים, ותוחלתי נכזבה:
" ותחיין את הילדים" ולא די שלא עשיתן מצותי להמיתן כי גם נתתם עצות להחיותם:מלבי"ם (כל הפרק)
"ויקרא וגו' ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה". לא שאל להן מדוע לא עשו מה שא"ל להמית את הילדים, אחר שהי"ל שאלה יותר גדולה שחוץ ממה שלא עשו
להמית עשו עוד בהפך להחיות את הילדים שע"ז אין להם שום תירוץ: