קטגוריה:משלי י ל

"צדיק לעולם בל ימוט - כשהוא מט, אין מוטתו מוטת עולם, כי ייפול וקם" (רש"י, מצודות, מלבי"ם, הגר"א).

רעיון דומה נזכר בנבואת (ירמיהו מו כח): "אַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה' כִּי אִתְּךָ אָנִי, כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָׁמָּה וְאֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה; וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט, וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ": ה' מייסר את עם ישראל, אבל עם ישראל לא יכלה והייסורים לא יימשכו לעולם (ע"פ רמ"ד ואלי).

וכן בכמה פסוקים בספר משלי: (משלי ב כא): "כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ, וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ; וּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ, וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה"*, (משלי כד טז): "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם, וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה"*, (משלי כה כו): "מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת, צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע"*.