פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צדיק לעולם בל ימוט ורשעים לא ישכנו ארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צַדִּיק לְעוֹלָם בַּל יִמּוֹט וּרְשָׁעִים לֹא יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צַ֭דִּיק לְעוֹלָ֣ם בַּל־יִמּ֑וֹט
  וּ֝רְשָׁעִ֗ים לֹ֣א יִשְׁכְּנוּ־אָֽרֶץ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צדיק לעולם בל ימוט" - כשהוא מט אין מוטתו מוטת עול' כי יפול וקם

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"צדיק לעולם בל ימוט". הנה, לעוצם השגחת השם יתברך על הצדיק, לא ימוט לעולם, ר"ל רוצה לומר, כלומר, כל ימיו, ולא ימעדו קרסוליו, אך יתקיים במקום שהוא בו מהארץ, לא יגלה משם למקום אחר.

ואולם "הרשעים לא ישכנו ארץ" כי אם זמן מועט, כי מפני רוע פעולותיהם, יהיו להם שונאים רבים.

או ירצה באמרו "לא ימוט לעולם" - תוך הזמן הנגזר לו לחיות לא ימות, כטעם אמרו: את מספר ימיך אמלא.

ואולם "הרשעים לא ישכנו ארץ", הזמן המוגבל להם, כי שנותם תקצורנה.

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"צדיק לעולם בל ימוט", ההתמוטטות בא ע"י סבה, ר"ל ע"י חולשת הרגלים או מקום מדרון, והצדיק גם כשימוט ע"י שלא עמד על מצב טוב בכ"ז לא ימוט לעולם, כי שבע יפול צדיק וקם, "ורשעים לא ישכנו ארץ", גם בעת ששוכנים עלי ארץ לא על מדרון רק בשכינה קבוע עלי ארץ, בכל זה לא ישארו שוכנים שם כי ינערו רשעים ממנה:


ביאור המילות

"ימוט". עמ"ש ישעיה (נ"ד י') על והגבעות תמוטינה

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לעולם" - אף אם הוא מט, לא לעולם ימוט, כי יחזור ויקום.

"לא ישכנו" - לזמן מרובה, אף אם שעתם מצלחת היא לפי שעה.

מצודת ציון

"ימוט" - לשון נטיה.

"ישכנו" - ענינו חניה בהשקט.

<< · מ"ג משלי · י · ל · >>