קטגוריה:ויקרא כה כה

עריכה

דון יצחק אברבנאל

• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

וכי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו וגו' עד וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך. אחרי שצוה יתברך על מצות השמיטה ועל מצות היובל צוה על הגאולה והיא כאשר ימכור אדם את שדהו או כרמו האחוזה שלו אם כלה ואם מקצתה לא בלבד תשוב אחוזתו אליו בשנת היובל אבל קודם היובל יוכל גואלו הקרוב אליו רוצה לומר אחד מקרוביו שיהיה עשיר לגאול גאולתו ויפרע לקונה מה שנתן בעד האחוזה ההיא ויוציאה מתחת ידו להשיבה אל המוכר והקרוב ההוא העשיר בעשותו זה יקרא גואלו. לפי שהוא גואל אחוזתו ומוציאה מיד הקונה. ועל זה אמר כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו רוצה לומר שמתוך צרכו ודלותו ימכור מאחוזתו שהנה אז יוכל לבא גואלו הקרוב אליו מדמו כי לו משפט הגאולה והגואל הקרוב ההוא העשיר יגאל את ממכר אחיו ויוציאנו מיד הקונה. והאיש אשר לא יהיה לו גואל עשיר שיוכל לגאול או שאין גואלו חפץ לגאול את שדהו הנה המוכר עצמו אחר זמן הממכר אם השיגה ידו יוכל לגאול את אחוזתו בעצמו כי הנה עם היותו עני בעת הממכר אולי ירויח אחר כך או יירש ירושה והשיג לגאול אחוזתו. כי הנה לא יוכל הקונה לומר אתה מכרת האחוזה הזאת לא תוכל להוציאה עד היובל שהתורה לא נתנה מקום אלא לגואל לא למוכר עצמו אין הדבר כן כי גם המוכר יוכל לגאול אחוזתו וחשב עם קונהו שקנה אחוזתו את שני ממכרו. וחכמינו זכרונם לברכה למדו מכאן שלא יוכל האדם המוכר לגאול ולהוציא אחוזתו מיד הקונה אותה עד תום שתי שנים ביד הקונה אותה ואז יחלק סכום הממכר על השנים שהיו משעת הממכר עד היובל כמה יבא חלק מכל שנה כך ישיב מכל מספר מהשנים הנשארים עד היובל ושב לאחוזתו כי מספר שני תבואות הוא מוכר. ולא יוכל הקונה לעכב ולומר אתה מכרת על תנאי שלא ליגאל אך ישוב לאחוזתו. ואם המוכר לא היה לו גואל ולא מצא ידו די לגאול אז יהיה ממכרו ביד הקונה עד שנת היובל וביובל יצא רוצה לומר יצא הקונה מהאחוזה ושב המוכר לאחוזתו חנם אין כסף. וביארה התורה שהדין הזה מהגאולה ינהג בשדה ובכרם שהוא האחוזה שיש לאדם חוץ מחומת העיר. ואין הדין כן כשימכור בית מושב עיר חומה שהם שלש מלות סמוכות זו לזו כמו זאת תורת נגע צרעת בגד צמר. וענין בית מושב בית לשבת שלא יוכל להעתיקו כאהל והוא בעיר מוקפת חומה. ואמרה התורה שלא יהיה משפטה כאחוזת השדה שלא יוכל לגאלה עד עבור שתי שנים ומשם ואילך יגאלנה כרצונו אין כן הבית כי הוא עד תם שנה תמימה יוכל המוכר לגאלו והם שס"ה ימים ומאשר אמר שנה תמימה יש לפרש שעל שנת הלבנה יאמר שנה ומספר ימים שנ"ה ימים כי שנה שמה. אך שנה תמימה היא שס"ה יום ורביע. ופי' ימים תהיה גאולתו שבימים האלו בכל יום שירצה יוכל אדם לגאול את ביתו ואם לא יגאל את הבית עד מלאת לו שנה תמימה הנה משם והלאה לא יגאל עוד. וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתות בהחלט לקונה אותו. ולא די שלא יגאל אבל גם ביובל לא יצא ולא ישוב למוכר אותו. וטעם המשפט הזה הוא כי קרקע הבית מעט הוא. והנה לא יקנה אדם בית אלא למסתור ומחסה מהקור והמטר בזמן החורף ומחום השמש בקיץ ודומה לקנין בגד או יריעת האהל. והיה מהדין שלא תנתן לו גאולה. כי המוכר לא יוכל לעמוד בלא בית בקיץ ובחורף ועכ"פ ישתדל בתוך שנתו או לעשות בית אחר לדירתו או להכין לו ממון לגאול את ביתו. ולכך היה מהראוי שלא תהיה גאולה לבית. אך מפני הקרקע שלו שא"א להעתיקו והארץ לעולם עומדת ויש לו גאולה עד תום שנת ממכרו. והנה לא יצא הבית ביובל לפי שעל הרוב הבתים שהיו שמה לא היו מתקיימים יותר מחמשים שנה. ואתה תמצא וקם הבית אשר לא חומה בא"לף בכת' ובוא"ו בקרי. והיה נכתב באל"ף ללמד שאם נסתרה החומה ונפלה אחר כן שהיתה מוקפת כשנכנסו לארץ הנה עיר חומה תקרא. והיתה בקרי בוא"ו לפי שענינה בבתי החומה בעצם ואמתי. ובתי החצרות והם כפרים שיש בהם בתים רבים בחצר אחר בשדה ויושביה עובדי' אדמה שמה לצורך עבודתם כי ירחק להם הדרך להאסף העירה על שדה הארץ יחשב רוצה לומר עם שדה הארץ יחשבו הבתים ההמה שיהיה דינם כדין השדה עצמו. ויהיה על במקום הזה כמו עם ודומה לו ויבואו האנשים על הנשים. לכן גאולה תהיה לבתים האלה וביובל יצאו ולא יהיה משפטם כבית מושב עיר חומה. ואמנם הבתים שהיו ללוים בערי אחוזתם אין דינם כדין בתי ערי ישראל בעריהם מאשר ישראל ימכור בית בעיר אחת ישב לו בעיר אחרת אך הלוים אם ימכרו בתי עריהם לישראל יחסרו מאחוזתם שהם מ"ח עיר ומפני זה לבתי אחוזתם ראוי שתהיה להם גאולת עולם שאחרי תום השנה התמימה יוכל הלוי לגאול את ביתו עד היובל שיצא בו. ואמר ואשר יגאל מן הלוים פרש"י והוא הנכון לפי שדבר הכתוב בלוקח ישראל שקנה מהלוי אבל לוי שקנה מלוי יהיה חלוט ת"ל ואשר יגאל מן הלוים אף הגואל מיד לוי תהיה גאולתו גאולת עולם וכן יצא אחוזתו וממכר בתיהם ביובל ולא כבתי עיר חומה שמוכר ישראל ונתן הטעם בזה כי בתי ער הלוים היא אחוזתם בתוך בני ישראל ולכך לא ימכרו לצמיתות ושדה מגרש עריהם לא ימכר והמגרש הם אלפים אמה לכל רוח שכיון שאין להם אחוזה אחרת יגאל וביובל יצא: