מ"ג ויקרא כה כו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֕ישׁ כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ גֹּאֵ֑ל וְהִשִּׂ֣יגָה יָד֔וֹ וּמָצָ֖א כְּדֵ֥י גְאֻלָּתֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּגְבַר אֲרֵי לָא יְהֵי לֵיהּ פָּרִיק וְתַדְבֵּיק יְדֵיהּ וְיַשְׁכַּח כְּמִסַּת פּוּרְקָנֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּגְבַר אֲרוּם לָא יְהֵי לֵיהּ מַאן דְחָמֵי לְמִפְרוֹק זְבִינוֹהִי וּתְאַרַע יְדֵיהּ וְיִשְׁכַּח הֵי כְמֵיסַת פּוּרְקָנֵיהּ: |
רש"י
ונראה לומר, כי רש"י סבירא ליה דליכא לפרש הכתוב "ואם אין לאיש גואל" שלא ירצה לגאול, דאם כן לכתוב קרא 'ואם לא יגאל', מאי "ואם אין לאיש גואל", דמשמע שאין לו גואל, ולפיכך צריך לומר שאין ידו משגת לגאול, דהשתא הוי שפיר שאין לו גואל, דכיון שלא יוכל לגאול, הרי אין לו גואל לגמרי. ומה שדרשו בגמרא (קידושין דף כא.) "ואם אין לאיש גואל" זה שיש לו ואינו רוצה לגאול, מפני שקשה, שאם אתה אומר ש"אין לו גואל" שאין ידו משגת לגאול, הרי אותו שלא יוכל לגאול הוא כבעל השדה עצמו, שהוא גם כן קרוב לעצמו (סנהדרין סוף ט ע"ב), וכיון שאין ידו משגת - גואל הקרוב, השתא שהקרוב אין ידו משגת - גואל קרוב אחר. וכן מקשה; וכי יש אדם בישראל שאין לו גואל שיוכל לגאול, אלא שיש לו גואלים ואינם רוצים לגאול, ומזה למדנו שרשות הוא לגאול אם ירצה לגאול:
ואם תאמר, כיון שהכתוב מדבר שהגואל הקרוב אין ידו משגת, והגואלים האחרים אינם רוצים לגאול, דאם לא כן, וכי יש אדם בישראל שאין לו גואלים, למה הוצרך לכתוב "ואם אין לאיש גואל" לומר שאין ידו משגת, לכתוב 'ואם לא יגאל' שכלם אינם רוצים לגאול, ונראה שדבר הכתוב בהוה, כי גואל הקרוב דרך לגאול אם יש לו, שלא ירצה שיהיה ששדה של אחיו או דודו ביד אחר, ולפיכך כתב אצל גואל הקרוב "ואם אין לאיש גואל", כלומר שאין ידו משגת, אבל מי שאינו קרוב כל כך לא ירצה לגאול:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בהר פרק ה (עריכה)
[ב] "ואיש כי לא יהיה לו גואל"-- וכי יש אדם בישראל שאין לו גואלים?! אם כן למה נאמר "גואל"? שהוא יכול לגאול.
"והשיגה ידו"-- יד עצמו. "ומצא"-- שלא ימכור ברחוק ויגאל בקרוב, ברעה ויגאל ביפה, ולא ילוה ויגאול.
"כדי גאולתו"-- ולא יגאל חציים.