(דברים יז טו): "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ , מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא".

- מותר לך לשים (למנות) עליך בתחילה רק מלך שה' בחר בו ;   ובדורות הבאים, מותר לך לשים עליך רק מלך מקרב אחיך - אסור לך לתת עליך מלך נכרי שאינו מאחיך.

הבחירות בתורה מתחלקות לשניים - יש בחירות שהן באחריות האדם (ראו בחירות השופטים, השרים והמנהיגים המקומיים - שלב א , שלב ב ) אבל יש בחירות שרק ה' רשאי לעשות. אחת מהן היא בחירת המלך .

מינוי מלך תלוי בהחלטת העם (ראו פסוק יד ), אבל אם הוחלט למנות מלך, חייבים למנות מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו . הבחירה נעשית בפועל "על פי נביא" (ספרי, תלמוד בבלי סנהדרין כ,  רמב"ם, הלכות מלכים א ד ) .

מלך הוא אדון, שליט שכל האזרחים הם עבדים שלו . סמכותו של מלך היא גדולה במיוחד ביחס לסמכותם של בעלי תפקידים אחרים בעולם התורה, ולכן רק ה' רשאי לבחור מי יקבל סמכויות אלו:

" "והנה, לא ראה ה' יתברך למסור בחירת המלכים בימיהם ביד ההמון, לשלוש סיבות:"

• "האחת - לפי שהמלך היה עניין מזיק מאד להמון העם כמו שזכרתי, ולכן אין ראוי שיובחר כי אם להכרח גדול. ולפי שהעם לא יבחין זמן ההכרח הזה כי אם ה' יתברך, לכן לא היה ראוי להם לבחור מלך כי אם ה' יתברך."
• "והסיבה השניה - שאף על פי שהמון העם יבחר הזמן הראוי אל המלכת המלך, הנה אין ראוי שהעם יבחר בו, לפי שהדבר קשה ועמוק להכיר את יצר לב האדם, ואף על פי שנגלהו נקי, וזך וישר פעלו, אולי בקרבו ישים ארבו, וכמאמר הנביא (ירמיהו טז יב) "עקוב הלב מכל ואנוש הוא מי ידענו". ולפי שהיה ראוי למלוך מי שיהיה נקי המחשבות, טהור הרעיונים, ירא חטא, שפל רוח, כמו שאמר "ולא ירבה לו סוסים" "ולא ירבה לו נשים", "לבלתי רום לבבו", לכן לא היה ראוי לעם שהם יבחרו בו, כי הם לא ידעו ולא יבינו, הזה יכשר?, וכמאמר ה' לנביא (שמואל א טו) "אל תבט אל מראהו... כי לא אשר יראה האדם, כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב". אבל אל ה' יתברך היא הבחירה, שהוא חוקר לב ובוחן כליות."
• "והסיבה השלישית, שאף על פי שהעם ידעו הכרח הזמן וצורך השעה להמליך עליהם מלך, ויספיק שכלם לבחור בטוב ולמאוס ברע, הנה עם כל זה אין ראוי להם לבחור המלך, לפי שתהיה בחירתם אותו מחייבת דברי ריבות וקטטות עצומות ביניהם, באמור כל אחד ואחד "אני אמלוך". אבל בהיות הבוחר הוא יתעלה, מי יאמר לו מה תעשה?"
• "והנה, מפני הסיבות האלה, ציוותה התורה "אשר יבחר ה' אלהיך בו" " ( אברבנאל ) .

אם ממילא ה' בוחר את המלך, מדוע יש צורך להגיד שהמלך יהיה "מקרב אחיך", ולאסור למנות "איש נכרי אשר לא אחיך הוא"? והרי ממילא ה' ממנה את המלך, והוא יבחר את מי שירצה: "על דעת המפרשים, שיהיה נבחר על פי נביא או במשפט האורים, יצוה הכתוב "תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו", כי הוא יבחר ולא אתה... אם כן מה טעם להזהיר מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ - לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא , והשם לא יבחר בנכרי?!" ( רמב"ן ) ?    כמה תשובות:

1. בפרק הבא נאמר פסוק דומה על הנביא: (דברים יח טו): "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן": למרות שה' בוחר את הנביא, משה מבשר לנו מראש שהנביא יהיה מאחינו, כאמצעי הגנה מפני נביאי שקר - אם יבוא איש נכרי ויגיד לנו שה' שלח אותו לנבא לנו, נדע שהוא נביא שקר. כך גם לגבי המלך: למרות שה' יבחר את המלך (על-ידי נביא), משה מבשר לנו מראש שה' יבחר מלך מאחינו, כאמצעי הגנה מפני מנהיגי שקר - אם יבוא נביא ויגיד לנו שה' שלח אותו למשוח איש נכרי, נדע שהוא נביא שקר ולא נאמין לו. אמצעי ההגנה הזה חשוב במיוחד כאשר מדובר בנבאים ומלכים, שהם בעלי הסמכויות הנרחבות ביותר. איש נכרי שיצליח "להסתנן" לאחד מתפקידים אלה עלול לגרור את כל עם ישראל לעבודה זרה.

2. ספר שמואל מתאר את אופן הבחירה של שאול, מלך ישראל הראשון: (שמואל א י כ): "וַיַּקְרֵב שְׁמוּאֵל אֶת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּלָּכֵד שֵׁבֶט בִּנְיָמִן. וַיַּקְרֵב אֵת שֵׁבֶט בִּנְיָמִן למִשְׁפַּחַתו, וַתִּלָּכֵד מִשְׁפַּחַת הַמַּטְרִי, וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל בֶּן קִישׁ... וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל הָעָם: הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה' כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם וַיָּרִעוּ כָל הָעָם וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ"- ה' ביטא את בחירתו בשאול על-ידי גורל שהופל בין כל ישראל ( פירוט ). לפי זה, משמעות הפסוק שלנו היא, שיש לבחור את המלך על-ידי הפלת גורל בין בני ישראל, ולא להכליל נכרים בגורל זה. נראה לנו מוזר ומשוגע לבחור מנהיג על-פי גורל, אבל לנוכח המנהיגים שנבחרו בשנים האחרונות במדינת ישראל, ייתכן שהגרלה היתה נותנת תוצאות טובות יותר...

3. המצוה למנות מלך "אשר יבחר ה'" מתייחסת לבחירה של המלך הראשון בשושלת: "אין מעמידין מלך תחילה אלא... על פי נביא..." (רמב"ם) ; אבל מכאן והלאה, כל מלך יכול למנות את המלך הבא אחריו לפי בחירתו; בדרך כלל המלך ממנה את אחד מבניו, והתורה קובעת שהוא חייב למנות בן מישראל, למשל, אם המלך נשא אשה נכריה והוליד ממנה בן, אותו בן הוא נכרי ולא יהיה רשאי להתמנות אחרי אביו.

4. המצוה "לא תוכל לתת עליך איש נכרי" מתייחסת לא רק למלך אלא לכל מינוי אחר של שררה: "אין ממנים פרנס על הצבור [עד שתהא אמו מישראל]" (ספרי, תלמוד בבלי יבמות מה) .

• אולם, מינויים אחרים של שררה נזכרו כבר בתחילת הפרשה - שופטים טז; הפרשה שלנו עוסקת בפרט במלך. אולי אפשר להסיק ממנה מסקנות לגבי מינויים אחרים, אך אין זה הנושא העיקרי שלה.

5. המילים " לא תוכל... " אינן איסור אלא אזהרה - שאם ינסו למנות איש נכרי בניגוד לרצון ה', לא יצליחו: "‏והנה, אמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי ‏להגיד, שאם יעלה על רוחם להיות ממליך עליהם איש נכרי, הנה לא יספיק השם יתברך בידם, ולא יצליחו בו, ולכן לא יעשו כן, אבל יהיה מקרב אחיהם אשר יבחר השם יתברך" ( אברבנאל ) .

לפי כל הפירושים הללו, בימינו, כאשר אין נביא, אסור למנות מלך, כלומר, אסור לבחור שלטון שיש לו כוח מוחלט לגבות מיסים ולגייס לצבא.

אולם, יש אומרים שגם בימינו, כאשר אין נביא, מותר למנות מלך, ולכך מתייחס התנאי מקרב אחיך - כשממנים מלך בלי נביא, יש לוודא שהוא מעם ישראל ושאינו נכרי: "הואיל וסופן לבקש להן מלך בשר ודם, מהן ימליכו עליהן, לא מלך נכרי" ( דברים רבה ה ח ) .

אם כך, מדוע נאמר אשר יבחר ה' אלהיך בו , והרי מותר למנות מלך גם בלי לשאול את נביא ה'?

6. "לדעת רבותינו יש בכתוב הזה תנאי נסתר, יאמר: שום תשים עליך המלך שיבחר השם בו אם תוכל לעשות כן שיענך השם בנביאים, אבל איש נכרי לא תוכל לתת עליך לעולם" (רמב"ן, פירוש ראשון) . כיוצא בזה כתב הרב קוק: כשאין נביא, חוזר כוח הבחירה לאומה, והאומה בכללה רשאית לבחור מלך בבחירות דמוקרטיות.

• אולם, לפי פירוש זה, כל חלק מהפסוק שייך לתקופה אחרת (" אשר יבחר ה' " - אם יש נביא, " מקרב אחיך " - אם אין נביא), כאשר לפי הניסוח נראה שהפסוק הוא אחד ואין מקום להפריד אותו.

7. "ועל דרך הפשט אמרו, שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך ולא "אשר שנא ה' אלהיך", כי הוא בחר בישראל ולהיות המולך מבחוריו, ולא מקרב העמים אשר שנא".

• אולם, לפי זה יש כפילות בין שני חצאי הפסוק, והתנאי הראשון " אשר יבחר ה' אלהיך בו " לא מוסיף כלום על התנאי השני " מקרב אחיך תשים עליך מלך ".

8. "ודעתי בדרך הפשט, כי טעם אשר יבחר , שכל מולך על עמים מאת האלהים היא לו, כענין שכתוב (דניאל ד כט) "די שליט עלאה במלכות אנשא ולמאן די יצבא יתננה", וכך אמרו (ב"ב צא ב) "אפילו ריש גרגותא מן שמיא מוקמי ליה", יאמר שום תשים עליך מלך - כל אשר יהיה נגזר מן השמים שימלוך, ואם הוא מקטני שבטי ישראל ומשפחתו הצעירה. אבל איש נכרי לא תמליך עליך לעולם. וכן על דרך הפשט המקום אשר יבחר ה' אלהיך בו , כל שיבנו שם בית המקדש לה' - הכל מרצון ה'":

• אולם, לפי זה לתנאי אשר יבחר ה' אלהיך בו אין שום משמעות מעשית, ולא ברור מדוע הוא נכתב.

9. המצוה היא למנות מלך אשר ראוי שה' יבחר בו. לא מספיק שהמלך יהיה מקרב אחינו - הוא גם צריך להיות ראוי, על-פי מעשיו, לכך שה' יבחר בו. מסקנה מעשית מכאן היא, שאסור לבחור את "הרע במיעוטו" - אם אין אף אחד שראוי להיות מלך הנבחר לה', אסור לבחור מלך כלל (ראו לא לבחור את הרע במיעוטו ).

• אולם, לפי זה הפסוק אינו נותן קריטריון מדוייק לקבוע מי ראוי שה' יבחר בו, ולכן אי אפשר להשתמש בו כהנחיה מעשית.