התורה והמצוה על דברים יז טו


פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יז טו:

כט.

שום תשים עליך מלך . כשכפל המקור על הפעל (=שום תשים) , בא להורות שיעשה הפעל בכל אופן, ואפי' כ"פ ( איילת השחר לח ). וא"כ ממ"ש שום תשים , פי' שאם מת ישימו אחר תחתיו.

ומה שחזר שנית שם " מלך ", שהיה לו לומר "שום תשים אשר יבחר ה' וכו’", בא לדייק שם "מלך” ולא מלכה.

ומ"ש אשר יבחר ה' , ואיך ידעו זאת, אם לא ע"פ נביא. וכמו שהיה בימי שמואל.

ומ"ש " אחיך - ולא אחרים", ואמר " מקרב אחיך " ולא אמר "מאחיך", היינו שיהיה מארץ ישראל, וישב בקרבם. לא בחוץ לארץ.

ל.

מקרב אחיך תשים עליך מלך . כפל שנית " תשים עליך מלך ", להורות שבא במובן המדויק. שמלת "עליך" הבא אחר פעל "שימה", מורה שיהיה מושל עליו והוא נכנע תחתיו. מכאן אמרו אין רוכבים על סוסו.

ועוד פירשו, שנכפל ללמד שאינו הרשאה - שום תשים , שאתה רשאי לשום. רק (=אלא) צווי ומצות עשה.

לא. תוכל לתת עליך איש נכרי . הוא לא תעשה. וחז"ל הוציאו, שגם בשאר התמנות צריך שיהיה אמו מישראל. ודייקו זה שפה לא אמר “לתת עליך מלך”, רק - " לתת עליך ". כל שאתה נותן עליך, שיהיה לו איזה שררה עליך.

ויש הבדל בין "לשום" ובין "לתת". ש"שימה" מציין הסדר והקביעות, יותר מ"נתינה". וע"כ אמר פה " לתת ", ר"ל כל נתינה.

ובמ"ש איש נכרי , מציין שהוא נכרי לגמרי. משא"כ אם אמו מישראל, זה קרוי אחיך.

ומ"ש " אשר לא אחיך - ההוא למעט העבד”, אע"פ שאינו נכרי, שחייב במצות כאשה - אינו אחיך.

(כן גריס הגר"א.) ובזה נכון מעשה דאגריפס, ועי' בתוס' יבמות מה ע"ב, ועי' ברמב"ם (הל' מלכים פ"א ה"ד).



קיצור דרך: mlbim-dm-17-15