מ"ג דברים יז טז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וַיהוָה אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רַק֮ לֹא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ סוּסִים֒ וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב אֶת־הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבּ֣וֹת ס֑וּס וַֽיהֹוָה֙ אָמַ֣ר לָכֶ֔ם לֹ֣א תֹסִפ֗וּן לָשׁ֛וּב בַּדֶּ֥רֶךְ הַזֶּ֖ה עֽוֹד׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | לְחוֹד לָא יַסְגֵּי לֵיהּ סוּסָוָן וְלָא יָתִיב יָת עַמָּא לְמִצְרַיִם בְּדִיל לְאַסְגָּאָה סוּסָוָן וַייָ אֲמַר לְכוֹן לָא תֵיסְפוּן לִמְתָּב בְּאוֹרְחָא הָדָא עוֹד׃ |
ירושלמי (יונתן): | לְחוֹד לָא יִסְגוּן לֵיהּ עַל תְּרֵין סוּסְוָון דִּלְמָא יִרְכְּבוּן רַבְרְבָנוֹי עֲלֵיהוֹן וְיִתְגָאוּן וְיִתְבַּטְלוּן מִפִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא וִיחוֹבוּן חוֹבַת גָּלוּתָא לְמִצְרַיִם וַיְיָ אָמַר לְכוֹן לָא תוֹסְפוּן לְמֵתוּב בְּאָרְחָא הָדֵין תּוּב: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד. זו מצוה לשעה כדי שלא ילמדו ישראל מעשיהם, ולפי שהיו המצריים נודעים ומפורסמים בכל תועבה כענין שכתוב (ויקרא יח) כמעשה ארץ מצרים וגו', לכך צוה להם כן, ואינה מצוה לדורות שיאסור הכתוב הדירה במצרים לעולם, והרי אנו רואין כמה קהלות דרות שם מאז ועד היום, ואילו היתה מצוה לדורות לא היו ישראל קדושים מקילין בזה לדור שם, ואילו עשו כן היו החכמים שבכל דור ודור מוחים בידם.
ויש שסוברין שמצות דורות היה, אבל לא אסר הכתוב הדירה במצרים אלא לאותן שבאים שם מא"י, וכן יורה לשון בדרך הזה שאתם הולכים שמגמת פניכם לארץ לא תשובון ממנו למצרים.מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
רק לא ירבה לו סוסים . (סנהדרין כא) יכול לא ירבה למרכבתו ולא לפרשיו? תלמוד לומר לא ירבה לו , לו אין מרבה, אבל מרבה הוא למרכבתו ולפרשיו.
אם כן למה נאמר ( למען הרבות סוס ) [ סוסים ]? סוסים בטלים.
מנין אפילו סוס אחד והוא בטל? [תלמוד לומר סוס . ומנין כי] כדאי הוא שיחזיר את העם למצרים? תלמוד לומר לא ירבה לו סוסים ולא ישיב .
והלא דברים קל וחומר - ומה (מצוה) [מצרים] שהברית כרותה עליה (שלא יוסיפו לראותה עוד עד עולם) - עבירה מחזירתם לשם; שאר ארצות שאין הברית כרותה עליהם, על אחת כמה וכמה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
לב.
רק לא ירבה לו סוסים . ממ"ש לא ירבה לו היינו לעצמו. שהם סוסים בטלים, שאין בהם צורך. אבל סוסים הצריכים לרכבי המלך ופרשיו, שהם לצורך המלחמה, שיהיה להם חיל רוכבי סוסים, ופרשים מוכנים למלחמה, ע"ז אין מוזהר. רק על סוס בטל מוזהר, ועובר אף בסוס א', דכתיב למען הרבות סוס .
ומ"ש ולא ישיב את העם מצרימה , פי' רש"י, שלא ישיב את העם מצרימה, שהסוסים באים משם. והרמב"ן הקשה עליו, שאמרו בירשלמי סוף סנהדרין, לישיבה אי אתה חוזר, אבל אתה חוזר לסחורה ולפרגמטיא. ואם ישלח המלך ויקנה סוסים ממצרים, הוא דרך מסחר!
ופי’ הרמב"ן, שהזהיר ש לא ירבה לו סוסים , אפי' מארץ שנער או מארצו. שלא יבטח על רכב כי רב, ומן ה' יסור לבו. והזהיר שנית - ולא ישיב את העם מצרימה , שיהיה לו שם מעבדי (ו) ומעמו שרי מקנה, יושבים בערי הרכב, למען הרבות סוס. כענין שנאמר בשלמה (מ"א י), ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים וכו' . שהם קנו את המכס ממלך מצרים, ואת מוצא הסוסים. והזהיר ע"ז, באשר ה' אמר לכם, לא תוסיפון לשוב וכו' . וכ"ז דוחק.
וחז"ל בספרי פירשו, כמו שתרגם יונתן בן עוזיאל, "לא יסגון ליה סוסון, דלמא ירכבון רברבניה עליהון, ויסגאון, ויתבטלו מפתגמי אורייתא, ויחובון חובת גלותא למצרים. ה' אמר לכון, לא תוספון למיתב בארחא הדין תוב". שר"ל שע"י עבירה זו, יגרום להשיב העם למצרים בגלות. ומ"ש למען הרבות סוס , פי' בעבור עברה של הרבות סוס. ומ"ש וה' אמר לכם , פי' והדברים ק"ו, הלא אל מצרים אמר ה' והבטיח לכם, שלא תוסיפו לשוב בדרך הזה, ובכ"ז תגרום העברה שתגלו לשם; וכ"ש שתגלו עי"ז לשאר ארצות, שאין ברית כרותה.