פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




שופט ומלך לעומת כהן ונביאעריכה

על-פי התורה ישנם שני מוסדות שלטון:

  • השופט הגדול,
  • והכהן הגדול.

זאת על-פי הדברים המופיעים בפרשת שופטים:

"ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם,

ודרשת והגידו לך את דבר המשפט" (דברים יז ט).

על-פי פשט המקרא מלך ושופט הם בעלי אותו תפקיד; עד ייסודה של המלכות בישראל, בידי שאול, השופט היה זה שמנהיג את העם (גם אם לא תמיד היה זה כל העם). אבל מהרגע שהחלה המלכות, המלך החליף את תפקידו. המלך הוא השופט העליון, הוא אב בית הדין הגדול.

אם כך, נראה שהמשפט מגיע גם מבית הדין הגדול - השופטים (והמלך), וגם מהמקדש - הכהנים והלוים. נשאלת השאלה מה ההבדל בניהם? למה צריך שני סוגי מוסדות לאותו תפקיד?

1. ייתכן שההבדל הוא בין שאלות גדולות אשר מגיעות לסנהדרין, לעומת שאלות הלכתיות פשוטות אשר הכהנים הלוים מורים לעם, כפי שנאמר "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל". (ע"פ הר"ן) .

2. ייתכן שההבדל הוא בין עניינים שבין אדם למקום, שהם באחריות הכהן, לבין עניינים שבין אדם לחברו, שהם באחריות השופט (ע"פ מלבי"ם?) .

3. ייתכן שההבדל הוא בין תורה שבכתב, שהיא באחריות הכהנים שהתמנו לשמור על ספר התורה המקורי בקודש הקודשים, לבין תורה שבעל פה, שהיא באחריות השופטים בסנהדרין (נפתלי בר-אילן, משטר ומדינה בישראל על-פי התורה , כרך א, הערת שוליים באחד הפרקים הראשונים)

4. וייתכן שההבדל הוא בין הוראה לבין שפיטה (צחי צויג)

  • הכהנים והלויים היו אחראים על חינוך העם. הם גם היו מלמדים תורה, והיו הגוף היחידי האחראי לשמירתה והעברתה מדור לדור. הדבר בא לידי ביטוי סמלי בכך שהתורה האותנטית ביותר מוחזקת בבית המקדש, וכך גם העדות.
  • לעומתם, השופטים אחראים לשפוט את העם על-פי התורה שאותה מורים הכהנים-הלויים. יתכן שלשופטים יש גם את התפקיד של הפירוש הסופי של התורה עם המציאות של אותו דור. המלך - השופט העליון - הוא זה שאמור ליישם את התורה שאותה הוא מקבל מהכהן הגדול בהנהגת המדינה. למלך יש את הסמכות לפרש אותה הלכה למעשה על-פי התנאים הפוליטים שמולם הוא מתמודד. הכהן אינו אחראי לבקר אותו אם המלך אינו ממש הולך בדרך התורה, אלא זהו תפקידו של הנביא.

לסיכום, עיקר ההפרדה בין השופטים לכהנים, הוא בין הוראה לבין שפיטה.

תוספת:

  • ראשית מופיע לנו בפרשת יתרו עניין השופטים, אשר חוזר גם בפרשת דברים. השופטים מטרתם היא לשפוט את העם, בין איש ובין רעהו. אין זה מתפקידם לפסוק הלכות, אלא לשפוט על-פי ההלכה.
  • הכהנים הלווים שומרים על התורה, ומורים אותה לעם. הם גם מורים מה היא ההלכה, כאשר השופטים אינם יודעים אותה.
  • הנביא מנהיג את העם. צריך איש אשר רוח בו כדי להנהיג את העם. רואים זאת בשופטים, בשמואל, ובשאול ודוד. אצל המלכים היו נביאים גדולים מהם, אצל השופטים זה לא כל כך ברור. אבל נראה שאין בעיה שהמנהיג - השופט או המלך - יהיו גם נביאים, ואולי זה אף רצוי.
  • יתכן ששבעים הזקנים בפרשת בהעלתך הם אותם שופטים שמונו בפרשת יתרו. יש הרבה קשרים בין שתי הפרשות (החזרת ציפורה והדיבורים אודות האשה הכושית, יתרו בא וחובב בן רעואל עוזב. יתכן שסיפור יתרו קרה שנה לאחר מעמד הר סיני). אבל בעניין השופטים אנחנו יודעים שזו היתה מערכת הירארכית, של שרי עשרות, חמישים, מאות ואלפים, ולא כתוב שבראשם עמדו 70 שופטים.

לכן גם הנהגת העם וגם שפיטת העם לא תלויות במקום כמו שהוראת התורה תלויה בו. גם שופט תלוי בו כאשר הוא צריך לתת פסק דין תקדימי, ולשם כך הוא חייב להתייעץ עם הכהן הגדול.

לעיין הניסוח של *או*, כלומר או שופט או כהן, אפשר להציע פתרון כזה:

  • ישנן בעיות בין נגע לנגע , שבעניין זה רק הכהנים פוסקים,
  • ישנן בעיות בין דם לדם , שיתכן שהכוונה לעניין שבין אדם לחבירו, ואז מספיק שהשופט הגדול יפסוק,
  • וישנן עניינים בין דין לדין , כאשר לא ברור מה בדיוק הדין, ולכן צריך שיתוף פעולה בין הכהנים הלווים ולבין השופט הגדול.

אגב, ישנן דעות שונות בפירוש הפסוקים של 'כי יפלא ממך', החל מחז"ל ועד לימינו. בסנהדרין נ"ב כתוב: "בזמן שיש כהן – יש משפט, בזמן שאין כהן – אין משפט" . המסקנה של אלו שגורסים שבית הדין הגדול תלוי במקום, היא שהחיוב בימינו לשמוע לבתי הדין הוא מתוקף המצווה " אחרי רבים להטות ". אוסף מקורות לנושא זה ניתן לקרוא ב: www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/samhut-2.htm

ראו גם: ממי צריך לבקש הדרכה?

מקורותעריכה

על-פי מאמר של ע"פ יצחק צויג שפורסם לראשונה בפורום נח"ת אלול ה'תשס"ג וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-09-04.


תגובותעריכה

מאת: כהנוהי

לצחי צויג קרא נא את ספר מצוות [צוואת] השבטים בספרים החיצוניים

http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/tsavaot3-2.htm

יז) ומהם יהיו כוהנים ושופטים וסופרים ועל פיהם ישמר הקודש. כאשר היה עלי הכהן גם שופט

ההנהגה הרוחנית במקום הראשון

1.נביא [הנביא שואל ומקבל הוראות ישירות מהאלהים יוצרו]

2.כהן לוי [יודע תורה להורותה ברוח הקודש ושואל באלהים דרך האפוד]

3.מלך [השולט מקיים ומוציא לפועל את דברי הנביא והכהן]

דוד משיח אלהים היה גם מלך ואחרי כן כהן [על דברתי מלכיצדק] ולבסוף גם נביא

ואין זה מצב נכון שמלך [המדורג 3] ישלוט בכהן הלוי [מדורג 2] שמעליו וכי זה יתכן רק אם המלך קיבל הוראה לעשות זאת מנביא איש האלהים [כאשר גרש שלמה את אביתר הכהן מכהן ליהוה

וכי בניגוד לדבריך צחי צויג עליך לדעת כי הכהן הלוי יכול לגעור במלך אם זה אינו הולך בדרך התורה כאשר בספר דברי הימים ב פרק כו כתוב על המלך עוזיהו:

טז) וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית וַיִּמְעַל בַּיהֹוָה אֱלֹהָיו וַיָּבֹא אֶל הֵיכַל יְהֹוָה לְהַקְטִיר עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת:

(יז) וַיָּבֹא אַחֲרָיו עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן וְעִמּוֹ כֹּהֲנִים לַיהֹוָה שְׁמוֹנִים בְּנֵי חָיִל:

(יח) וַיַּעַמְדוּ עַל עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא לְךָ עֻזִּיָּהוּ לְהַקְטִיר לַיהֹוָה כִּי לַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן הַמְקֻדָּשִׁים לְהַקְטִיר צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ וְלֹא לְךָ לְכָבוֹד מֵיְהֹוָה אֱלֹהִים:


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שופט ומלך לעומת כהן ונביא

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/jft_khn