קטגוריה:בראשית מא נד
ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַתְּחִלֶּ֜ינָה שֶׁ֣בַע שְׁנֵ֤י הָרָעָב֙ לָב֔וֹא כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֤י רָעָב֙ בְּכׇל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת וּבְכׇל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/תְּחִלֶּ֜ינָה שֶׁ֣בַע שְׁנֵ֤י הָ/רָעָב֙ לָ/ב֔וֹא כַּ/אֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַ/יְהִ֤י רָעָב֙ בְּ/כָל־הָ֣/אֲרָצ֔וֹת וּ/בְ/כָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְשָׁרִיאָה שְׁבַע שְׁנֵי כַפְנָא לְמֵיתֵי כְּמָא דַּאֲמַר יוֹסֵף וַהֲוָה כַפְנָא בְּכָל אַרְעָתָא וּבְכָל אַרְעָא דְּמִצְרַיִם הֲוָה לַחְמָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּשְׁרִיאָן שְׁבַע שְׁנֵי כַפְנָא לְמֵיתֵי הֵיכְמָא דַאֲמַר יוֹסֵף וַהֲוָה כַפְנָא בְּכָל אַרְעָתָא וּבְכָל אַרְעָא דְמִצְרַיִם הֲוָה לַחְמָא: |
רשב"ם (כל הפרק)
מתוך: רשב"ם על בראשית מא (עריכה)
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מא נד.
וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם
וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב
לרוב זורעים אחרי הגשם הראשון, ואם גשם לא בא החקלאים יחכו ויחכו ולא יזרעו. במצרים זורעים לאחר השטפון של הנילוס. לא נאמר שלא ירד גשם, ולא נאמר שלא היה שטפון. הרעב נגרם מרוח הקדים החמה שיבשה את האדמה ואת הצמחים והיבול היה קטן ודל. הרעב התחיל.
אנשים שהאמינו ליוסף ופתרון חלומו של פרעה, לא זרעו בכלל, כדי לא לבזבז זרעים. יוסף פיטר את האנשים שבנו את הממגורות, ונוצרה אבטלה חמורה במצרים. מהפחד של הרעב הקרב, המצרים לא עשו פעילות כלכלית. חוסר הזריעה וביטול עבודת השדה, יצר משבר כלכלי, מיתון ונסיגה כלכלית.
התהליך שיוסף נקט בו: חסכון מופרז והשקעה בבניה ציבורית, ואחר כך שיתוק מוחלט בהשקעות, הביא את המיתון והרעב למצרים, אפילו אם אלוהים לא היה מביא רוח יבשה לפגוע בשדות.
יש כאן גם משחק מילים: "ותחלינה" (התחלה) עם "ותחלנה" (מחלה), המחלות התחילו לבוא על מצרים.
כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף
יוסף צהל בליבו משמחה: "אמרתי לכם, אמרתי לכם". המשפט "כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף", מראה שנכבדי המלך חיכו לראות אם יוסף יצדק, והנה קרה בדיוק כדבריו.
לָחֶם
לחם במקרא זה כל מאכל: בשר, חלב, ירקות, ולחם אפוי.
וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם
משפט לא ברור.
- בכל הארצות היה רעב, האם מצרים כלולה בכל הארצות? - ההנחה היא שרעב היה גם במצרים.
- אז למה נאמר "וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם"? - רעב היה גם במצרים ככתוב: "וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם" (ביאור:בראשית מא נה), אבל היה למצרים לחם, כי הממגורות בערים היו מלאות "בָּר כְּחוֹל הַיָּם" (ביאור:בראשית מא מט). כלומר היה רעב, והיה לחם שמור, ויוסף חיכה שהרעבים יבאו לבקש אוכל ואז הוא ידרוש תשלום.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית מא נד"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.