קטגוריה:בראשית מא נג
ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַתִּכְלֶ֕ינָה שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/תִּכְלֶ֕ינָה שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַ/שָּׂבָ֑ע אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בְּ/אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וּשְׁלִימָא שְׁבַע שְׁנֵי סִבְעָא דַּהֲוַאָה בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּשְׁלִימָן שְׁבַע שְׁנֵי שׁוּבְעָא דְהַוָאָה בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם: |
מלבי"ם (כל הפרק)
(נג - נה) ותכלינה. ששבע שני השבע היה רק בארץ מצרים לבד כנ"ל, ומיד שכלו שני השבע תיכף ותחלינה שבע שני הרעב לבא, והיה "כאשר אמר יוסף "שתכף בהחל הרעב ישכח השובע, וזה היה על שהיה הרעב בכל הארצות, ולכן הגם שתחלה בארץ מצרים היה לחם, בכ"ז ע"י שהיה רעב בכל הארצות מכרו המצריים את תבואתם לחוץ, ועי"כ "ותרעב כל ארץ מצרים," שהאוכל שהיה אצל יחידים נמכר לחוץ והתחיל הרעב למשמש בקצת מקומות ממצרים עד שצעקו אל פרעה ופרעה שלחם אל יוסף:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע
שבע שנים טובות עברו. נגמר הקיץ. היבול נאסף. פקידי יוסף לקחו את העודפים לממגורות המלך.
החקלאים התכוננו לזרוע פחות, ולהשתמש בזרעים למאכל במקום לבזבז בזריעה שלא תביא יבול.
יוטף פיטר את בוני הממגורות, מובילי התבואה ומהאכסנים.
פקידי המלך חיכו לרעב והתארגנו לחלוקת התבואה.
נוצרה אבטלה חמורה. אנשים שלא חסכו אוכל וכסף בשנות השפע עמדו להפגע קשות.
כולם חיכו בהתרגשות לראות האם יוסף צדק. לבטח הרבה בכירים בממשלה המצרית חיכו לצחוק עליו ועל פרעה שהאמין לשטות הזאת.
מצרים נהנת מהיאור הרחב וקשה שיהיה להם חוסר מים ובצורת. אולם אם לא ירד הרבה גשם באפריקה השטפונות השנתיים יהיו נמוכים, שדות רחוקים מהיאור לא יוצפו ולא יקבלו מים וזבל. מערכת תעלות המים תשאר יבשה, וכך תרד תפוקת התבואה במידה מסוימת.
בנוסף, רוח קדים מהמדבר, רוח חמה ומיבשת מהמזרח, תגרום לתבואה לגדול "צְנֻמוֹת דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִים" (ביאור:בראשית מא כג). גידול כזה יהיה מספיק טוב למאכל לצאן, אבל לא מתאים לבני אדם כמקור למזון. בנוסף, רוח הקדים, תאפשר לאכסן את החיטה בממגורות ותמנע רקבון.
שְׁנֵי הַשָּׂבָע
היבול היה גדול מהרגיל בשבע השנים הראשונות, אולם אנו רואים שיוסף לא אגר וחסך כמות כה גדולה ששנות השבע גם הם הפכו לשנות צימצום. האנשים אכלו לשובע, ועדיין נשאר ליוסף "בָּר כְּחוֹל הַיָּם" (ביאור:בראשית מג מט). כלומר בשנות השובע היבול היה רב מהרגיל, כפול ומשולש מהרגיל, כדי לאזן את שנות הרעב בהם היבול יהיה רק חלק מהרגיל, ועוד הרבה עמים זרים יבאו למצרים לבקש לחם.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית מא נג"
קטגוריה זו מכילה את הדף הבא בלבד.