מ"ג בראשית מא נה


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּרְעַב֙ כׇּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֛ם אֶל־פַּרְעֹ֖ה לַלָּ֑חֶם וַיֹּ֨אמֶר פַּרְעֹ֤ה לְכׇל־מִצְרַ֙יִם֙ לְכ֣וּ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֲשֶׁר־יֹאמַ֥ר לָכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּכְפֵינַת כָּל אַרְעָא דְּמִצְרַיִם וּצְוַח עַמָּא קֳדָם פַּרְעֹה עַל לַחְמָא וַאֲמַר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרָאֵי אִיזִילוּ לְוָת יוֹסֵף דְּיֵימַר לְכוֹן תַּעְבְּדוּן׃
ירושלמי (יונתן):
וּכְפֵינַת כָּל אַרְעָא דְמִצְרַיִם דְלָא הֲוַת מַפְקָא בַּר זַרְעָא וּצְוַח עַמָא קֳדָם פַּרְעה בְּגִין לַחְמָא וַאֲמַר פַּרְעה לְכָל מִצְרָאֵי אִיזִילוּ לְוַת יוֹסֵף דְיֵימַר לְכוֹן תַּעֲבְדוּן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותרעב כל ארץ מצרים" - (ב"ר) שהרקיבה תבואתם שאצרו חוץ משל יוסף

"אשר יאמר לכם תעשו" - לפי שהי' יוסף אומר להם שימולו וכשבאו אצל פרעה ואומרים כך הוא אומר לנו א"ל למה לא צברתם בר והלא הכריז לכם ששני הרעב באים אמרו לו אספנו הרבה והרקיבה אמר להם א"כ כל אשר יאמר לכם תעשו הרי גזר על התבואה והרקיבה מה אם יגזור עלינו ונמות 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם – שֶׁהִרְקִיבָה תְבוּאָתָם שֶׁאָצְרוּ, חוּץ מִשֶּׁל יוֹסֵף.
אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ – לְפִי שֶׁהָיָה יוֹסֵף אוֹמֵר לָהֶם שֶׁיִּמּוֹלוּ. וּכְשֶׁבָּאוּ אֵצֶל פַּרְעֹה וְאוֹמְרִים "כָּךְ הוּא אוֹמֵר לָנוּ", אָמַר לָהֶם: "וְלָמָּה לֹא צְבַרְתֶּם בָּר, וַהֲלֹא הִכְרִיז לָכֶם שֶׁשְּׁנֵי הָרָעָב בָּאִים?" אָמְרוּ לוֹ: "אָסַפְנוּ הַרְבֵּה וְהִרְקִיבָה." אָמַר לָהֶם: "אִם כֵּן, כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ – הֲרֵי גָּזַר עַל הַתְּבוּאָה וְהִרְקִיבָה, מָה אִם יִגְזוֹר עָלֵינוּ וְנָמוּת?" (בראשית רבה צא,ה).

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ותרעב כל ארץ מצרים:    בשנה השנית, למד שקרא הקב"ה לרעב כענין שכתוב (מלכים ב ח, א): "כי קרא ה' לרעב", וכתוב (תהלים קה, טז): "ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר", ומפני הרעב "ויצעק העם אל פרעה ללחם" כן דרך הרעבים לקרוא ולצעוק אל מי שבידו להשביעם, כענין שכתוב (תהלים קז, ה): "רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף", וכתיב "ויצעקו אל ה' בצר להם": לכו אל יוסף:    שהרי הוא במקומי לכל דבר ואין לי רק הכסא ועל כן יש לכם לעשות כל מה שיאמר: ובמדרש לכו אל יוסף הלכו המצריים אצל יוסף אמרו לו תנה לנו לחם אמר להם לכו ומולו עצמכם ואתן לכם לחם. הלכו אצל פרעה ובכו לפניו אמרו לו הלכנו אל יוסף והוא מדבר לנו דברים ריקים ואומר לנו מולו עצמכם, אמר להם פרעה שוטים מה תצעקו אלי מפני מה לא הנחתם תבואה של ג' שנים ושל ד' שנים, אמרו לו כל תבואה שבבתינו הרקיבה, אמר להם לא נשתייר פת לכם פת מאתמול, אמרו לו אף פת שהיתה מונחת בסל הרקיבה, אמר להם "לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו", זהו שאומר הכתוב (משלי יא, כו): "מונע בר יקבוהו לאם וברכה לראש משביר", מונע בר זה פרעה וברכה לראש משביר זה יוסף שנאמר (בראשית מט, כו): "ברכות אביך גברו על ברכת הורי וגו' תבואתה לראש יוסף":

כלי יקר

לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו". פירש"י בקש מהם שימולו, טעמו של דבר הוא לפי שמצינו שהערלה נקראת חרפה, כמ"ש (בראשית לד.יד) כי חרפה היא לנו לתת אחותנו לאיש אשר לו ערלה, והרעב נקרא ג"כ חרפה שנאמר (יחזקאל לו.ל) ולא תקחו עוד חרפת רעב בגוים, ע"כ חשב שבהסרת חרפת הערלה יוסר מהם חרפת הרעב, כי הסרת הערלה היא הסרת מותרות הדמים המסבבים העיפוש, ורקיבת התבואה באה ג"כ מצד המותרות והפסולת שבתבואה הגורם הריקוב והעיפוש, וזכות ברית המילה הועיל גם לנח שנאמר (בראשית ו.יח) והקימותי את בריתי אתך פירש רש"י על התבואה והפירות של ירקבו, וכן השיב להם יוסף שימולו, על מה שאמרו אספנו תבואה והרקיבה, וזה מדה כנגד מדה שאם האדם מסיר מתוכו הפסולת שבו, גם ה' יתן הטוב ויסיר הפסולת שבתוך התבואה ממש, שא"א לאדם להסירו, ורז"ל אמרו (סוטה ד:) כל הבא על אשה זונה לסוף מבקש ככר לחם ואינו מוצא שנאמר (משלי ו.כו) כי בעד אשה זונה עד ככר לחם כי הבועל ארמית משכה ערלתיה ועוד שהמילה תיקון האבר שלא ירבה במשגל, והמצרים היו שטופי זימה ע"כ היו צריכין תיקון זה בשנת הרעב, ומטעם זה נאמר ביוסף (בראשית מט.כד) ותשב באיתן קשתו, שכבש יצרו באשת פוטיפר ע"כ משם רועה אבן ישראל, כי זכה משם שתבואתו לא הרקיבה והיה רועה וזן אבן ישראל בזכות שלא היה רועה זונות.

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כתיב: "מונע בר יקבוהו לאום", זה פרעה הרשע, שגנז התבואה בשני רעבון ולא ביקש למכור. "וברכה לראש משביר" זה יוסף הצדיק, שזן את כל העולם כולו בשני רעבון, ונהג את כל העולם כולו כרועה שמנהיג צאנו במרעה טוב ובמישור; ועליו אמר דוד: "רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף". כשבא רעב בימי דוד היה מבקש רחמים לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, נהוג את צאנך כיוסף שנהג את העולם וזן אותן בשני רעבון, שכיון שחזק הרעב באו המצרים אצלו. אמרו לו: תן לנו לחם. אמר להם: אלוה שלי אינו זן את המצרים; אלא לכו ומולו את עצמכם. הלכו אצל פרעה והיו צועקים לפניו, שנאמר: ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם, אמר להם: לכו אל יוסף. אמרו לו: כבר הלכנו אצלו והוא מדבר עמנו דברים יתרים. ומה מדבר עמכם? דברים שאין לספרן. אמר להו: אף על פי כן מהו מדבר עמכם? אמר, לכו מולו את עצמכם, ולא כך אמרנו לך מתחילה: עבד הוא, ואין דרכו של עבד לנהוג מלכות עלינו? אמר להם: שוטים! לא כרוז יוצא מלפניו כל אותן שנים של שובע, רעב בא, ולמה לא הנחתם תבואה של שנה ושל שתים ושל שלש? באותה שעה היו בוכים ואומרים לו: אף התבואה הרקיבה. אמר להם: ולא נשתייר קמח מאתמול? אמרו לו: אף לחם שהיה לנו בסל הרקיב. אמר להם: שוטים! אם על התבואה הוא גוזר ומרקבת, שמא יגזור עלינו ויהרגנו? אמר להם: אפילו אומר לכם חתכו מבשרכם והאכילו לנעמיות תשמעו לו, כל אשר יאמר לכם תעשו.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לכם תעשו. בגימטריא המילה תעשו. שצוה אותם למול:

רבי עובדיה מברטנורא

לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ותרעב כל ארץ מצרים מפני שהרקיבה תבואתן קשה מנא לו י"ל לפי שאמ' למעלה ובכל ארץ מצרים היה לחם והדר כתיב ותרעב ואם היה שם לחם היאך אומ' ותרעב כל ארץ מצרים לכך אמ' שהרקיבה תבואתן:

אשר יאמר לכם תעשו לפי שהיה יוסף אומר להם שימולו וכו' דבר זה אין בו הוכחה ברורה מן המקרא אלא שאיפשר שרואה זה מייתור המקרא שאמ' אשר יאמר לכם תעשו דמשמע שהיה אומ' להם דבר שלא חפצו לעשות בה: