קטגוריה:בראשית כט ד
נוסח המקרא
ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו
וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם וַיֹּאמְרוּ מֵחָרָן אֲנָחְנוּ.
וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יַעֲקֹ֔ב אַחַ֖י מֵאַ֣יִן אַתֶּ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵחָרָ֖ן אֲנָֽחְנוּ׃
וַ/יֹּ֤אמֶר לָ/הֶם֙ יַעֲקֹ֔ב אַחַ֖/י מֵ/אַ֣יִן אַתֶּ֑ם וַ/יֹּ֣אמְר֔וּ מֵ/חָרָ֖ן אֲנָֽחְנוּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר לְהוֹן יַעֲקֹב אַחַי מְנָן אַתּוּן וַאֲמַרוּ מֵחָרָן אֲנַחְנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר לְהוֹם יַעֲקב אַחַי מְנָן אַתּוּן וְאָמְרוּ מֵחָרָן אֲנָחְנָא: |
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם. ר' יוסי בר חנינא פתר קריא בגליות: ויאמרו מחרן אנחנו, מחרונו של מקום אנו בורחין. "הידעתם את לבן בן נחור" (פס' ה), הידעתם את מי שהוא עתיד ללבן עוונותיהם כשלג? ויאמרו ידענו. "ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום" (פס' ו), באיזה זכות? "והנה רחל בתו באה עם הצאן"; הדא הוא דכתיב: "כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים" וגו', "כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאם ה' ושבו מארץ אויב ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם".
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כט ד.
אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם
מכאן אנחנו לומדים:
- הרועים באמת היו בני עמו, הרי רבקה אמו באה לכנען מחרן.
- יעקב דיבר בשפתם של הרועים.
- פתיחה חברותית: "אַחַי". יעקב, האיש הזר שפתאום הופיע, הראה שאין לו כוונות רעות כמו לתקוף או לגנוב.
- המילה "אַחַי" היא רחבה וכוללת כל אדם, אפילו זר. השימוש הזה קיים גם בימינו וגם בשפות אחרות.
- הבאר היתה מרכז פעילות וזה היה מקום טוב לעצור ולקבל מידע. בגלל שהיו מספר אנשים במקום, היה להם קשה יותר לשקר ולהטעות את הזר.
אין ספק שיעקב שאל לאורך כל הדרך את אותה שאלה: "אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם", וכאשר הם ענו את שם העיר, הוא שאל איך ממשיכים לחרן. כך, לבסוף, יעקב נקלע לבאר הזאת. יעקב בא לבד בלי חיילים או רכוש והוא לא נראה מאיים או מסוכן.
וַיֹּאמְרוּ מֵחָרָן אֲנָחְנוּ
"וַיֹּאמְרוּ"– ברבים. הרועים ישבו יחד וענו ביחד. הרועים לא נבהלו וברחו מהזר. הם לא התחילו לשאול אותו מי הוא ולמה הוא בא. הם ענו לשאלה בפשטות, ללא תוספות וללא גינוני כבוד. ייתכן שבהמשך הרועים האלה או חבריהם, יעבדו עבור יעקב, מנהל העבודה של לבן.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כט ד"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.