קטגוריה:בראשית כח ט
וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֵּ֥לֶךְ עֵשָׂ֖ו אֶל־יִשְׁמָעֵ֑אל וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת ׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם אֲח֧וֹת נְבָי֛וֹת עַל־נָשָׁ֖יו ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֵּ֥לֶךְ עֵשָׂ֖ו אֶל־יִשְׁמָעֵ֑אל וַ/יִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם אֲח֧וֹת נְבָי֛וֹת עַל־נָשָׁ֖י/ו ל֥/וֹ לְ/אִשָּֽׁה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲזַל עֵשָׂו לְוָת יִשְׁמָעֵאל וּנְסֵיב יָת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בַּר אַבְרָהָם אֲחָתֵיהּ דִּנְבָיוֹת עַל נְשׁוֹהִי לֵיהּ לְאִתּוּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲזַל עֵשָו לְוַת יִשְׁמָעֵאל וּנְסֵיב יַת מָחֲלַת הִיא בָּשְמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בַּר אַבְרָהָם אַחֲתֵיהּ דִנְבָיוֹת מִן אִמֵיהּ עַל נְשׁוֹי לֵיהּ לְאִנְתּוּ: |
רש"י (כל הפרק)
"אחות נביות" - ממשמע שנאמר בת ישמעאל איני יודע שהיא אחות נביות אלא למדנו שמת ישמעאל משיעדה לעשו קודם נשואיה והשיאה נביות אחיה ולמדנו שהיה יעקב באותו הפרק בן ס"ג שנים שהרי ישמעאל בן ע"ד שנים היה כשנולד יעקב שי"ד שנה היה גדול ישמעאל מיצחק ויצחק בן ס' שנה בלדת אותם הרי ע"ד ושנותיו היו קל"ז שנאמר ואלה שני חיי ישמעאל וגו' נמצא יעקב כשמת ישמעאל בן ס"ג שנים היה ולמדנו מכאן שנטמן בבית עבר י"ד שנה ואח"כ הלך לחרן שהרי לא שהה בבית לבן לפני לידתו של יוסף אלא י"ד שנה שנאמר עבדתיך י"ד שנה בשתי בנותיך ושש שנים בצאנך ושכר הצאן משנולד יוסף היה שנ' ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו' ויוסף בן ל' שנה היה כשמלך ומשם עד שירד יעקב למצרים ט' שנים ז' של שובע וב' של רעב ויעקב אמר לפרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה צא וחשוב י"ד שלפני לידת יוסף ושלשים של יוסף ותשע משמלך עד שבא יעקב הרי נ"ג וכשפירש מאביו היה בן ס"ג הרי קי"ו והוא אומר שלשים ומאת שנה הרי חסרים י"ד שנים הא למדת שאחר שקבל הברכות נטמן בבית עבר י"ד שנים (אבל לא נענש עליהם בזכות התורה שהרי לא פירש יוסף מאביו אלא כ"ב שנה דהיינו מי"ז עד ל"ט כנגד כ"ב שפירש יעקב מאביו ולא כבדו והם כ' שנים בבית לבן ושתי שנים ששהה בדרך כדכתיב ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות ופי' רז"ל מזה הפסוק ששהה י"ח חדשים בדרך דבית הוה בימות הגשמים וסכות הוה בימות החמה ולחשבון הפסוקים שחשבנו לעיל משפירש מאביו עד שירד למצרים שהיה בן ק"ל שנים שם אנו מוצאים עוד י"ד שנים אלא ודאי נטמן בבית עבר בהליכתו לבית לבן ללמוד תורה ממנו ובשביל זכות התורה לא נענש עליהם ולא פירש יוסף ממנו אלא כ"ב שנה מדה כנגד מדה ע"כ מצאתי ברש"י ישן)
"על נשיו" - הוסיף רשעה על רשעתו (ר"ל מרשעת על מרשעיות שהיו לו כבר וק"ל) שלא גירש את הראשונות חסלת פרשת תולדותאבן עזרא (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(ח - ט)" וירא. "והגם שמזה ראה ביחוד "שרעות בנות כנען בעיני יצחק אביו," היה מרשעתו שלא לשמוע המצות ל"ת כי לא גרש בנות כנען, ולא לקיים המצות עשה לקחת מבנות לבן, כי תחת זה "הלך אל ישמעאל," ובאר כי במה שהלך אל ישמעאל "לקח אחות נביות," שהיה רשע והבנים הולכים אחר אחי האם, ולא קיים הלא תעשה כי "לקח על נשיו", ולא גרש בנות כנען מאתו:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
עַל נָשָׁיו
מה עשו שמע
עשו שמע שיצחק אמר ליעקב:
- "קוםּ לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם" (ביאור:בראשית כח ב).
- "וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן" (ביאור:בראשית כח ב).
עשו שמע שיצחק שולח את יעקב ללבן שבחרן כדי לשאת את אחת מבנותיו כי בנות כנען אינן טובות בעיניו. לכן עשו חשב "כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן, בְּעֵינֵי, יִצְחָק אָבִיו" (ביאור:בראשית כח ז), הרי שתי נשותיו היו חיתיות. עשו חשב שישמעאל בן אברהם יהיה ייחוס מספיק טוב בשבילו.
חוקי נישואין
בחוקי חמורבי שהיו מקובלים בתקופת האבות בארצות בני קדם היתה נטייה להגביל אישה אחת לכל גבר.
- אדם היה רשאי לשאת אישה אחרת במקרים הבאים: אם אשתו מתה או חלתה, עזבה אותו, או אם היא גורשה על ידו בהתאם לחוק, לאחר תשלום מלא של נדונייתה.
- אישה רשאית לתת את שפחתה כפילגש לבעלה אם היא לא ילדה לבעלה ילדים.
- האישה הראשונה שאדם נושא תמיד נשארת האישה הראשית.
- המטרה של חוקי חמורבי היתה להביא שלום בית ושלווה לעם, משום שכאשר לגבר יש רק אישה אחת, אז כל איש יכול למצוא לעצמו אישה. כך נמנע מצב שבו אוכלוסייה של לוחמים צעירים וכועסים חוטפים ילדות או נשים והורגים את בעליהם.
- נישואין לאישה אחת מביא להגבלת מספר הילדים, ולכן הילדים ירשו חלקת אדמה גדולה יותר בנחלת אביהם ולא יסבלו עוני או נישול. הבעיה הזאת לא קיימת בין רועי צאן כי כל עוד יש הרים ונחלים, ביצות ומדבריות שאין עליהם בעלות או שאינם בשימוש חקלאי, ניתן להגדיל את הרכוש ככל שיהיו יותר בנים.
אולם, עשו לא דבק בתרבות הוריו. עשו לקח לעצמו שתי נשים כמנהג אנשי כנען, וכאשר הוא שמע את דברי יצחק, הוא נשא אישה נוספת, את מחלת בת ישמעאל, כאילו שזה היה הפתרון.
עַל נָשָׁיו
עַל: מעל, בנוסף, (להיות עליון)
בחירת המילה "עַל", ביחד עם ציון ייחוסה כבתו של ישמעאל וכ"אֲחוֹת נְבָיוֹת", מעיד על הכבוד שלו זכתה מחלת בת ישמעאל.
סביר להניח שישמעאל או נבות אמרו לעשו שמחלת חייבת להיות האישה הראשית, כפי שלבן אמר ליעקב: "וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי" (ביאור:בראשית לא נ). כלומר מחלת בת-ישמעאל היתה בנוסף לשתי נשותיו הראשונות של עשו ומעליהן במעמדה, היינו, היא נעשתה לאישה הראשית.
בהמשך מופיעה רשימה שונה של נשותיו של עשו: עָדָה, בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי, אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה, בַּת צִבְעוֹן הַחִוִיּ, בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל, אֲחוֹת נְבָיוֹת (בראשית לו ג). ניתן לראות ששלושת הנשים ברשימה הראשונה לא ילדו לעשו ילדים, ושביוצאו מכנען היו לעשו 5 בנים מהנשים שצוינו ברשימה השנייה.
ניתן להבין שהיו שני נוסחים ושהעורך הביא שתי רשימות שונות של שמות. סביר שלעשו היו בסך הכל רק שלוש נשים, והשלישית היתה מָחֲלַת או בָּשְׂמַת בת ישמעאל, אבל לא שתיהן. לא נראה שיצחק ורבקה התרגשו מאשתו החדשה של עשו. שניהם כנראה התעלמו מהן ומילדיהן כי יצחק היה חולה ורבקה חיכתה לראות מה יהיה עם יעקב בחרן.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כח ט"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.