קטגוריה:בראשית כח ט
נוסח המקרא
וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה
וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה.
וַיֵּ֥לֶךְ עֵשָׂ֖ו אֶל־יִשְׁמָעֵ֑אל וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת ׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם אֲח֧וֹת נְבָי֛וֹת עַל־נָשָׁ֖יו ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃
וַ/יֵּ֥לֶךְ עֵשָׂ֖ו אֶל־יִשְׁמָעֵ֑אל וַ/יִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם אֲח֧וֹת נְבָי֛וֹת עַל־נָשָׁ֖י/ו ל֥/וֹ לְ/אִשָּֽׁה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲזַל עֵשָׂו לְוָת יִשְׁמָעֵאל וּנְסֵיב יָת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בַּר אַבְרָהָם אֲחָתֵיהּ דִּנְבָיוֹת עַל נְשׁוֹהִי לֵיהּ לְאִתּוּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲזַל עֵשָו לְוַת יִשְׁמָעֵאל וּנְסֵיב יַת מָחֲלַת הִיא בָּשְמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בַּר אַבְרָהָם אַחֲתֵיהּ דִנְבָיוֹת מִן אִמֵיהּ עַל נְשׁוֹי לֵיהּ לְאִנְתּוּ: |
רש"י
"על נשיו" - הוסיף רשעה על רשעתו (ר"ל מרשעת על מרשעיות שהיו לו כבר וק"ל) שלא גירש את הראשונות חסלת פרשת תולדות
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְלָמַדְנוּ מִכַּאן שֶׁנִּטְמַן בְּבֵית עֵבֶר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ לְחָרָן, שֶׁהֲרֵי לֹא שָׁהָה בְּבֵית לָבָן לִפְנֵי לֵידָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף אֶלָּא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן לא,מא): "עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנוֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ", וּשְׂכַר הַצֹּאן מִשֶּׁנּוֹלַד יוֹסֵף הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן ל,כה): "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף...". וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה הָיָה כְּשֶׁמָּלַךְ, וּמִשָּׁם עַד שֶׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם תֵּשַׁע שָׁנִים, שֶׁבַע שֶׁל שָׂבָע וּשְׁתַּיִם שֶׁל רָעָב, וְיַעֲקֹב אָמַר לְפַרְעֹה (להלן מז,ט): "יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלוֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה". צֵא וַחֲשׁוֹב אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁלִּפְנֵי לֵידַת יוֹסֵף, וּשְׁלוֹשִׁים שֶׁל יוֹסֵף, וְתֵשַׁע מִשֶּׁמָּלַךְ עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב – הֲרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ. וּכְשֶׁפֵּרַשׁ מֵאָבִיו הָיָה בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלוֹשׁ – הֲרֵי מֵאָה וְשֵׁש עֶשְׂרֵה. וְהוּא אוֹמֵר "שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה", הֲרֵי חֲסֵרִים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנִים! הָא לָמַדְתָּ שֶׁאַחַר שֶׁקִּבֵּל הַבְּרָכוֹת נִטְמַן בְּבֵית עֵבֶר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנִים.
[אֲבָל לֹא נֶעֱנַשׁ עֲלֵיהֶם בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי לֹא פֵרַשׁ יוֹסֵף מֵאָבִיו אֶלָּא עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, דְּהַיְנוּ מִשְּׁבַע עֶשְׂרֵה עַד שְׁלוֹשִׁים וְתֵשַׁע, כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שֶׁפֵּרַשׁ יַעֲקֹב מֵאָבִיו וְלֹא כִבְּדוֹ. וְהֵם עֶשְׂרִים שָׁנִים בְּבֵית לָבָן וּשְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁשָּׁהָה בַדֶּרֶךְ, כְּדִכְתִיב (להלן לג,יז): "וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכּוֹת". וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִזֶּה הַפָּסוּק שֶׁשָּׁהָה שְׁמוֹנָה עָשָׂר חֳדָשִׁים בַּדֶּרֶךְ, דְּ"בַיִת" הֲוָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וְ"סֻכּוֹת" הֲווּ בִּימוֹת הַחַמָּה (מגילה י"ז ע"א). וּלְחֶשְׁבּוֹן הַפְּסוּקִים שֶׁחִשַּׁבְנוּ לְעֵיל, מִשֶּׁפֵּרַשׁ מֵאָבִיו עַד שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם שֶׁהָיָה בֶּן מֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים שָׁנִים, שֶׁשָּׁם אָנוּ מוֹצְאִים עוֹד אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנִים. אֶלָּא וַדַּאי נִטְמַן בְּבֵית עֵבֶר בַּהֲלִיכָתוֹ לְבֵית לָבָן, לִלְמוֹד תּוֹרָה מִמֶּנּוּ, וּבִשְׁבִיל זְכוּת הַתּוֹרָה לֹא נֶעֱנַשׁ עֲלֵיהֶם. וְלֹא פֵרַשׁ יוֹסֵף מִמֶּנּוּ אֶלָּא עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.]
עַל נָשָׁיו – הוֹסִיף רִשְׁעָה עַל רִשְׁעָתוֹ, שֶׁלֹּא גֵרַשׁ אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת.
רשב"ם
== פרשת ויצא ==
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת. ר' יהושע בן לוי אמר: נתן דעתו להתגייר. מחלת, שנמחלו לו עוונותיו; "בשמת", שנתבשמה דעתו עליו. אמר לו ר' אלעזר: אילו הוציא את הראשונות, יפה היית אומר; אלא על נשיו, כאב על כאב, תוספת על בית מליא. וילך עשו אל ישמעאל (כתוב לעיל בסוף פרשת חיי).
מנא הא מילתא דאמרי אינשי: מטייל ואזיל דיקלא בישתא גבי קינא דשרכי? דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים, תני במתניתין ותניא בברייתא. כתוב בתורה: וילך עשו אל ישמעאל. שנוי בנביאים, "ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים". משולש בכתובים, כל עוף למינו ישכון ובן אדם לדומה לו (בן סירא יג, טו). תני במתניתין, המחובר לטמא טמא, לטהור טהור (משנה כלים יב ב), ותניא בברייתא, ר' אליעזר אומר: לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא מינו.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כח ט.
עַל נָשָׁיו
מה עשו שמע
עשו שמע שיצחק אמר ליעקב:
- "קוםּ לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם" (ביאור:בראשית כח ב).
- "וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן" (ביאור:בראשית כח ב).
עשו שמע שיצחק שולח את יעקב ללבן שבחרן כדי לשאת את אחת מבנותיו כי בנות כנען אינן טובות בעיניו. לכן עשו חשב "כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן, בְּעֵינֵי, יִצְחָק אָבִיו" (ביאור:בראשית כח ז), הרי שתי נשותיו היו חיתיות. עשו חשב שישמעאל בן אברהם יהיה ייחוס מספיק טוב בשבילו.
חוקי נישואין
בחוקי חמורבי שהיו מקובלים בתקופת האבות בארצות בני קדם היתה נטייה להגביל אישה אחת לכל גבר.
- אדם היה רשאי לשאת אישה אחרת במקרים הבאים: אם אשתו מתה או חלתה, עזבה אותו, או אם היא גורשה על ידו בהתאם לחוק, לאחר תשלום מלא של נדונייתה.
- אישה רשאית לתת את שפחתה כפילגש לבעלה אם היא לא ילדה לבעלה ילדים.
- האישה הראשונה שאדם נושא תמיד נשארת האישה הראשית.
- המטרה של חוקי חמורבי היתה להביא שלום בית ושלווה לעם, משום שכאשר לגבר יש רק אישה אחת, אז כל איש יכול למצוא לעצמו אישה. כך נמנע מצב שבו אוכלוסייה של לוחמים צעירים וכועסים חוטפים ילדות או נשים והורגים את בעליהם.
- נישואין לאישה אחת מביא להגבלת מספר הילדים, ולכן הילדים ירשו חלקת אדמה גדולה יותר בנחלת אביהם ולא יסבלו עוני או נישול. הבעיה הזאת לא קיימת בין רועי צאן כי כל עוד יש הרים ונחלים, ביצות ומדבריות שאין עליהם בעלות או שאינם בשימוש חקלאי, ניתן להגדיל את הרכוש ככל שיהיו יותר בנים.
אולם, עשו לא דבק בתרבות הוריו. עשו לקח לעצמו שתי נשים כמנהג אנשי כנען, וכאשר הוא שמע את דברי יצחק, הוא נשא אישה נוספת, את מחלת בת ישמעאל, כאילו שזה היה הפתרון.
עַל נָשָׁיו
עַל: מעל, בנוסף, (להיות עליון)
בחירת המילה "עַל", ביחד עם ציון ייחוסה כבתו של ישמעאל וכ"אֲחוֹת נְבָיוֹת", מעיד על הכבוד שלו זכתה מחלת בת ישמעאל.
סביר להניח שישמעאל או נבות אמרו לעשו שמחלת חייבת להיות האישה הראשית, כפי שלבן אמר ליעקב: "וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי" (ביאור:בראשית לא נ). כלומר מחלת בת-ישמעאל היתה בנוסף לשתי נשותיו הראשונות של עשו ומעליהן במעמדה, היינו, היא נעשתה לאישה הראשית.
בהמשך מופיעה רשימה שונה של נשותיו של עשו: עָדָה, בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי, אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה, בַּת צִבְעוֹן הַחִוִיּ, בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל, אֲחוֹת נְבָיוֹת (בראשית לו ג). ניתן לראות ששלוש הנשים ברשימה הראשונה לא ילדו לעשו ילדים, ושביוצאו מכנען היו לעשו 5 בנים מהנשים שצוינו ברשימה השנייה.
ניתן להבין שהיו שני נוסחים ושהעורך הביא שתי רשימות שונות של שמות. סביר שלעשו היו בסך הכל רק שלוש נשים, והשלישית היתה מָחֲלַת או בָּשְׂמַת בת ישמעאל, אבל לא שתיהן. לא נראה שיצחק ורבקה התרגשו מאשתו החדשה של עשו. שניהם כנראה התעלמו מהן ומילדיהן כי יצחק היה חולה ורבקה חיכתה לראות מה יהיה עם יעקב בחרן.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כח ט"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.