קטגוריה:בראשית כב ה
ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָהָ֜ם אֶל־נְעָרָ֗יו שְׁבוּ־לָכֶ֥ם פֹּה֙ עִֽם־הַחֲמ֔וֹר וַאֲנִ֣י וְהַנַּ֔עַר נֵלְכָ֖ה עַד־כֹּ֑ה וְנִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה וְנָשׁ֥וּבָה אֲלֵיכֶֽם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֨אמֶר אַבְרָהָ֜ם אֶל־נְעָרָ֗י/ו שְׁבוּ־לָ/כֶ֥ם פֹּה֙ עִֽם־הַ/חֲמ֔וֹר וַ/אֲנִ֣י וְ/הַ/נַּ֔עַר נֵלְכָ֖ה עַד־כֹּ֑ה וְ/נִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה וְ/נָשׁ֥וּבָה אֲלֵי/כֶֽם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר אַבְרָהָם לְעוּלֵימוֹהִי אוֹרִיכוּ לְכוֹן הָכָא עִם חֲמָרָא וַאֲנָא וְעוּלֵימָא נִתְמְטֵי עַד כָּא וְנִסְגּוֹד וּנְתוּב לְוָתְכוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר אַבְרָהָם לְעוּלֵימוֹי אוֹרִיכוּ לְכוֹן הָכָא עִם חַמְרָא וַאֲנָא וְעוּלֵימָא נִתְמְטֵי עַד כָּא לִבְּחוּנֵי אִין יִתְקַיֵים מַה דְאִתְבַּשְרִית כְּדֵין יְהוֹן בְּנָךְ וְנִסְגוֹד לְמָרֵי עַלְמָא וְנָתוּב לְוַתְכוֹן: |
ירושלמי (קטעים): | וַאֲמַר אַבְרָהָם מֵימְרֵיהּ דַיְיָ יִזְדַמֵן לִי אִימְרָא וְאִין לָא אַתְּ הוּא לְעָלָתָא בְּרִי וְהַלִיכָן תַּרְוֵויהוֹן כַּחֲדָא בְּלֵב שֶׁפִי: |
רש"י
"עד כה" - כלומר דרך מועט למקום אשר לפנינו ומדרש אגדה אראה היכן הוא מה שאמר לי המקום כה יהיה זרעך
"ונשובה" - נתנבא שישובו שניהםרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְנָשׁוּבָה – נִתְנַבֵּא שֶׁיָּשׁוּבוּ שְׁנֵיהֶם.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ה) "שבו לכם פה עם החמור". יספר בזה כי נבדל הנסיון הזה מכל מה שעשה אברהם עד הנה, שכל מה שהלך עד הנה בדרכי ה' וישמור משמרתו ומצותיו, היו מצות שלא היו נגד שכלו, וכל מצוה שעשה היה עושה בפרהסיא לעיני רואים למען דעת כל עמי הארץ את ה' ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. לא כן מצוה זו שהיה נגד שכלו שעד הנה דרש ויוכח נגד ע"ז שהיו מקריבים זבחי אדם, ויוכח אותם כי לא ירצה ה' בתועבות כאלה, וכי אין תועבה גדולה בעיני ה' כשפיכת דם, כמ"ש כי כל תועבת ה' אשר שנא עשו לאלהיהם, כי גם את בניהם וכו' ישרפו באש לאלהיהם, ועתה כאשר הגיעתהו המצוה הזאת שהיא נגד השכל ונגד דרכי ה' הטובים, לא רצה לעשות מעשה זאת לעיני נעריו, [שלפי דעת חז"ל היו אליעזר וישמעאל], כי בוש מלפניהם לעשות מעשה שעד עתה היה זה תועבה בעיניו, ולא רצה שילמדו לעשות כזאת, וע"כ הסתיר הדבר מהם "ונשתחוה ונשובה אליכם," וזה היה שרש גדול בנסיון הזה שעשה מצות ה', שהוא נגד שכלו ונגד היושר והצדק ודרכי ה' הטובים, ובכ"ז לא הרהר אחרי ה'. והנה אברהם קיים התורה עד שלא נתנה כי נפשו היתה מלוטשת כמראת הצובאת נוכח האור העליון, עד שהביט בצורת נפשו באספקלריא המאירה כל פרטי המצות, אשר שרשם בהחכמה העליונה, שהיתה כשמש זורח ומגיה אור נפשו וקרנים מידה בסתרי לבבו הטהור, ומצד זה לא עמד שום כח מכחות החומר לעכב עליו שום מצוה כי אור הנפש גבר על חשכת החומר, אבל מעשה זה שבאמת לא רצה ה' בו, ואם היה שוחט את יצחק, היה זה מעשה רצח ותועבת ה' אשר שנא, הנה גם נפשו הרוחניית הצופה מסתרי החכמה העליונה היתה מתנגדת למעשה זאת, עד שלכן בוש מלעשות זאת נגד נעריו, כאשר יבוש אדם לעשות מעשה תועבה במקום רואים, ובכ"ז האמונה בה' ואהבתו ויראתו גברו על כל אלה, ולא מנע מלקיים דבר ה', שהוא נגד השכל והיושר וחרפה לו נגד בני אדם, ובכ"ז אהבת ה' גברה על כל אלה ונתנסה וימצא תמים:
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כב ה.
וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם
וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה
"נִשְׁתַּחֲוֶה" ו"נָשׁובָּה" זה פועלים בלשון רבים.
אברהם ידע שהוא צווה "קַח נָא ... אֶת יִצְחָק, ... וְהַעֲלֵהו .ּ.. לְעֹלָה" (ביאור:בראשית כב ב). אז איך שניהם ישובו? להלן תשובות אפשריות:
- אבן עזרא מעלה את הסברה שאברהם ישוב עם עצמותיו של יצחק.
- אברהם שיקר ליצחק ולנערים. לנערים כדי שהם ימתינו לו ולא ידאגו ליצחק, וליצחק כדי שהוא לא ייבהל ויברח.
- אברהם אמר את מה שהוא חשב שיקרה, הרי בלתי-סביר שאלוהים ייתן ליצחק למות לאחר שהוא הבטיח לאברהם ולשרה שיצחק יהיה לגוי גדול. ואכן כך באמת קרה.
אברהם בפרוש אומר דבר שאינו אמת במילה "וְנִשְׁתַּחֲוֶה". אברהם לקח עצים, אש ומאכלת שאינם דרושים להשתחוות בפני אלוהים. אברהם ניסה להרגיע את יצחק, את הנערים, ואולי אפילו את עצמו. יצחק הבין שאביו אינו מדייק ולכן שאל את שאלתו: "הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה" (ביאור:בראשית כב ז).
משה ישתמש במתכונת הזאת כדי להטעות את פרעה ואת בני ישראל באומרו: "נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ" (שמות ה ג), ובהמשך בני ישראל עשו כדבר משה, ככתוב: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה, וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּשְׂמָלֹת" (שמות יב לה), כאשר הוא ידע שהם לא ישבו.
ניתן להבין שכל סיפור העקידה ויציאת מצרים הם סיפורים דומים, וכך אברהם הלך עד היום השלישי (ביאור:בראשית כב ד), כשם שמשה בקש לצאת למדבר מרחק של שלושה ימים.
אברהם הפסיבי
מספר רב של פעמים אברהם נתן לאלוהים לעשות בו כרצונו ולשמור עליו:
- אברהם יצא מביתו ותעה בארץ זרה, ככתוב: "ויְַהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעו אֹּתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי" (ביאור:בראשית כ יג).
- אברהם ירד למצרים למרות שהוא היה מודע לסכנה לשרי ולעצמו, ככתוב: "וְהָיָה, כִּי יִרְאו אֹּתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרו,ּ אִשְׁתּוֹ זֹאת; וְהָרְגו אֹּתִי וְאֹתָךְ יְחַיּו"ּ (ביאור:בראשית יב יב).
- אברהם הלך לגרר למרות הסכנה שייקחו ממנו את שרה ושיהרגו אותו.
- אברהם התקיף עם 318 נערים ושלושה בעלי-ברית מחנה של ארבעה מלכים אשר הביסו את כל הערים והמלכים בעבר הירדן.
- אברהם גירש את בנו האהוב ישמעאל כבקשת שרה ובאישורו של אלוהים.
ניתן לראות שאברהם הבין שאלוהים מנסה אותו ואת יצחק פעם נוספת. אברהם ידע שהמטרה היא חינוכו של יצחק לאמונה מלאה באלוהים. למרות שאברהם לא ידע מה בדיוק יקרה, הוא היה בטוח שאלוהים יציל את יצחק ויטביע את חותמו ביצחק.
אלוהים לא שאל את אברהם אם הוא אוהב את יצחק, בנו יחידו. אלוהים קבע שיצחק הוא בנו יחידו האהוב. כבר מהעובדה הזו רואים שאלוהים אוהב את יצחק ומעניק לו את אהבת אביו וברכת אדוני. מכך אברהם הסיק שאלוהים לא יהרוג את בנו היחיד.
וְהַנַּעַר
אברהם מכנה את יצחק בתואר "הַנַּעַר". אברהם לא מכנה אותו 'בני' או 'יצחק'. הדבר הזה למעשה מפחית מערכו של יצחק, שכן מעמדו לא שונה ממעמדם של שני הנערים שהתלוו אליהם, עבדיו של אברהם. בהמשך אברהם מוריד את העצים מהחמור ומעמיס אותם על יצחק כאילו שיצחק קיבל מעמד של חמור (ביאור:בראשית כב ו). אם יצחק הוא רק 'נער' (עבד), אזי מותר למכור אותו או להרוג אותו. כלומר, באברהם אכן קינן חשש שהוא יחזור בלי יצחק ויאלץ לטעון שהנער אבד.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כב ה"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.