פתיחת התפריט הראשי

אבן עזרא על בראשית כב


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

והאלהים נסה את אברהם — יש אומרים, כי הסמ"ך תחת שי"ן, והה"א תחת האל"ף. וטעם כל הפרשה יכחישם, רק נסה כמשמעו. ואנשי שיקול הדעת אמרו, כי הדעות הם שתים: האחת דעת העתיד בטרם היותו, והשנית דעת היש הנמצא. וזה פירוש נסה, גם "כי עתה ידעתי" (בראשית כב יב).

והגאון אמר, שמלת נסה, להראות צדקתו לבני אדם, גם מלת "ידעתי" כטעם "הודעתי". והלא ידע זה הגאון, כי בשעה שעקד בנו לא היו שם אפילו נעריו.

ואחרים אמרו, כי פירוש והעלהו שם לעולה, שיעלהו אל ההר, וזאת תחשב לו לעולה. ואברהם לא ידע סוד הנבואה, וימהר לשחוט אותו, והשם אמר לו: לא בקשתי זאת. ואחרים אמרו: הראֵה שתעלהו לעולה, כמו "והשקית אותם יין" (ירמיהו לה ב). והוצרכו אלה הגאונים לפירושים האלה, כי יאמרו: לא יתכן אחר שיצוה השם מצוה, שיאמר אחר כן: "לא תעשנה". והנה לא שמו על לב הבכורים, שהחליפם בלוים אחר שנה. ואחר שהכתוב אומר בתחילה: והאלהים נסה את אברהם, סרו כל הטענות. והשם נסהו כדי שיקבל שכר.

וטעם כי עתה ידעתי — כמו "ואם לא אדעה" (בראשית יח כא). ועוד אפרש סודו בפסוק "ידעתיך בשם" (שמות לג יב) אם יעזרני השם יודע הנסתרות:

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

אחד ההרים — שם נבנה הבית, וכן מפורש: ויבן שלמה את הבית "בהר המוריה" (דברי הימים ב ג א). ואיננו הר גבוה. ובו היה גורן ארונה:

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויבקע עצי עולה — ושמם על החמור:

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

ביום השלישי — שיצא מבאר שבע:

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

יש אומרים: איך אמר אברהם ונשובה? ואחרים ענו, כי היה בדעתו להביא עצמותיו, ואברהם דחם בדברים, כדי שלא יסורו עד שובו, ושלא ירגיש יצחק ויברח. ורבותינו ז"ל אמרו, שהיה יצחק כאשר נעקד בן שלשים ושבע שנים. ואם דברי קבלה נקבל, ומדרך סברא אין זה נכון, שהיה ראוי שתהיה צדקת יצחק גלויה ויהיה שכרו כפול משכר אביו, שמסר עצמו ברצונו לשחיטה. ואין בכתוב מאומה על יצחק. ואחרים אמרו שהיה בן חמש שנים. גם זה לא יתכן, בעבור שישא עצי העולה. והקרוב אל הדעת שהיה קרוב לי"ג שנים, והכריחו אביו ועקדו שלא ברצונו. והעד, שאביו הסתיר הסוד ממנו ואמר: "אלהים יראה לו השה", כי אילו אמר לו "אתה העולה", יתכן שיברח:

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

אברהם אברהם — פעמים, כמו בחפזון:

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

אחר נאחז — אחר שנאחז בסבך בקרניו. ואם הוא חי"ת נאחז קמוץ אז תחסר מלת "היה", וכן טעמו: "אחר היותו נאחז", ורבים כמוהו. ויש מפרש כי אחר דבק עם וישא אברהם את עיניו. ואילו היה כן, היה "אחרי", "אחר כן" או "אחרי זאת", כמשפט הלשון בכל מוכרת:

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

וטעם בהר ה' יראה — ב"אלה הדברים":

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

בי נשבעתי — זו היא השבועה הגדולה העומדת לעד.

יען — מטעם "ענה": זה המעשה יענה ויעיד:

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

שער אויביו — מדינות בעלות שערים:

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

עקב — שכר באחרית:

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

וישב אברהם — ולא הזכיר יצחק, כי הוא ברשותו. והאומר ששחטו ועזבו ואחר כך חיה, אמר הפך הכתוב:

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

ילדה מלכה — להזכיר יחס רבקה: