ביאור:בראשית כב כב
בראשית כב כב: "וְאֶת כֶּשֶׂד וְאֶת חֲזוֹ וְאֶת פִּלְדָּשׁ וְאֶת יִדְלָף וְאֵת בְּתוּאֵל."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כב כב.
בְּתוּאֵל
עריכהבְּתוּאֵל היה הצעיר בבניו של נחור.
במשפחות מלוכה מבוססות ויציבות, הבן הבכור או המבוגר ביותר של השליט מקבל את השליטה לאחר מות האב. אולם קיימת שיטה אחרת, בהתחלת שולשלת, שבה נהוג שכל הבנים (האחים), לפי התור, יקבלו את השליטה. כך קרה לבניו של מתיתיהו הכהן ובניו. כך קרה בערב הסעודית שבני המלך עבד-אל-עזיז, לפי התור נעשו מלכים בסעודיה (מלך ערב הסעודית). גם בירדן, אחיו של חוסיין, יורש העצר הנסיך חסן בן טלאל חשב שהוא יהיה המלך לאחר מותו של חוסיין, אך הטעו אותו ובסופו של דבר חוסיין, בחייו, מינה את עבדאללה השני, בנו, למלך.
לפי זה קיימת אפשרות שבתואל נעשה ראש המשפחה, ואחריו לבן היה השליט.