קטגוריה:בראשית יט כט
ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה בַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהֵן לוֹט.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיְהִ֗י בְּשַׁחֵ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־עָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיְשַׁלַּ֤ח אֶת־לוֹט֙ מִתּ֣וֹךְ הַהֲפֵכָ֔ה בַּהֲפֹךְ֙ אֶת־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁר־יָשַׁ֥ב בָּהֵ֖ן לֽוֹט׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יְהִ֗י בְּ/שַׁחֵ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־עָרֵ֣י הַ/כִּכָּ֔ר וַ/יִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַ/יְשַׁלַּ֤ח אֶת־לוֹט֙ מִ/תּ֣וֹךְ הַ/הֲפֵכָ֔ה בַּ/הֲפֹךְ֙ אֶת־הֶ֣/עָרִ֔ים אֲשֶׁר־יָשַׁ֥ב בָּ/הֵ֖ן לֽוֹט׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה בְּחַבָּלוּת יְיָ יָת קִרְוֵי מֵישְׁרָא וּדְכִיר יְיָ יָת אַבְרָהָם וְשַׁלַּח יָת לוֹט מִגּוֹ הֲפֵיכְתָא כַּד הֲפַךְ יָת קִרְוַיָּא דַּהֲוָה יָתֵיב בְּהוֹן לוֹט׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה בְּחַבְּלוּת יְיָ יַת קִירְוֵי מֵישְׁרָא וּדְכִיר יְיָ יַת זְכוּתֵיהּ דְאַבְרָהָם וּשְׁלַח יַת לוֹט מִגוֹ הֲפֵיכְתָּא כַּד הָפַךְ יַת קִירְוַיָא דִי הֲוָה יָתִיב בְּהוֹן לוֹט: |
רש"י
"ויזכור אלהים את אברהם" - (ב"ר) מהו זכירתו של אברהם על לוט נזכר שהיה לוט יודע ששרה אשתו של אברהם ושמע שאמר אברהם במצרים על שרה אחותי היא ולא גילה הדבר שהיה חס עליו לפיכך חס הקב"ה עליו
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ויהי בשחת אלהים. זה המלאך. ויזכור אלהים את אברהם. זה הקב"ה. וישלח את לוט. בזכרון אברהם הציל הדבקים בו. וטעם הדבר שאלמלא אברהם עדיין היה לוט בחרן שהוא ארצו ומולדתו, אבל לכבוד אברהם יצא עמו, כמו שאמר הפסוק (בראשית יב) וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך אתו לוט. ולכך הזכיר הכתוב כי מתוך זכרון אברהם נצל לוט עמו, וזהו שדרשו רז"ל מצילין תיק הספר עם הספר ותיק התפילין עם התפילין, ואפילו היו בתוך התיק מעות מצילין אותו לכבוד הספר או לכבוד התפילין. ללמדך אשרי הצדיקים ואשרי דבוקיהן. וכן מצינו בנח הצדיק ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה.
בהפוך את הערים אשר ישב בהן לוט. יש לשאול ההפיכה הזאת והמשפט הגדול הזה בסדום למה, כי בודאי אומות היו בעולם שהם רעים וחטאים כמותם ולא היה בהם העונש כל כך, ועוד אברהם שהיה שורש האמונה היה אפשר לו להחזירם בתשובה, והתשובה עולה כל הכל. אבל מפני שהיתה עיר סדום מארץ ישראל על כן היה המשפט הזה גדול כל כך למעלת הארץ הקדושה שאינה סובלת עוברי עברה, והיתה מקיאה אנשי התועבות ההם, ועל כן הקדימה עתה וקאה הגוי הזה משם.
והנה הענין הזה של מהפכת סדום היה אות וסימן לישראל העתידים ליורשה, שאם לא יזהרו בירושת הארץ בשמירת התורה והמצות תקיא אותם ממנה כאשר הקדימה וקאה אנשי סדום, וכאשר קאה אנשי הכנענים אחריהם. וכן הזכיר משה רבינו ע"ה בסוף ימיו, והזכיר להם החרבן של סדום ואמר שתחר הארץ אם יעזבו ישראל את התורה, והוא אמרו (דברים כט) גפרית ומלח שרפה כל ארצה וגו' כמהפכת סדום ועמורה וגו', על מה עשה ה' ככה וגו', על אשר עזבו וגו'.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(כט)" ויהי", ר"ל והשכמת אברהם "היה בשחת אלהים את ערי הככר," ר"ל אחר עלות השחר שאז כבר התחיל לשחת את ערי הככר שסדום ועמורה נשחתו תיכף בעלות השחר, הגם שהככר עצמו לא נשחת תיכף, ואז התפלל. אברהם על הצלת לוט, "וה' זכר חסדי אברהם וישלח את לוט בהפוך את הערים", הגם שכבר התחיל אז הפיכת הערים שלוט ישב בהן, והיה ראוי שיושחת גם הוא שלא היה ראוי מצד עצמו, לא היה ראוי להצלה רק אם היה בורח באמצע הלילה תיכף כשאמר לו המלאך שאז לא התחילה המהפכה, לא כן אחר שהתמהמה עד שהוחל הפיכת הערים, שניצל ע"י נסים גלוים וצוער נצולה בשבילו, לזה לא היה ראוי רק שזה נעשה ע"י תפלת אברהם וזכותו:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכור אלהים את אברהם וגו'. שנו רבותינו: הרואה אשתו של לוט מברך שתים; על אשתו מברך "דיין האמת", ועל לוט מברך "ברוך זוכר הצדיקים". אמר ר' יוחנן: אפילו בשעת כעסו של הקב"ה זוכר את הצדיקים, שנאמר: ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכור אלהים את אברהם וגו'. מה זכירה זכר לו ללוט? שתיקה ששתק לאברהם, שאמר לשרי אחותי היא, והוא היה יודע ושותק.
וישלח את לוט מתוך ההפכה. ר' שמואל בר נחמן אמר, שהיה שרוי בהן. רבנן אמרין, שהיה מלוה אותם ברבית.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט כט.
ראו "וַיהוָה, הִמְטִיר עַל סְדֹם" - איך נהרסה סדום
ראו מדוע לוט ניצל רק בזכות אברהם
וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה
- אברהם שאל: "הַאַף תִּסְפֶּה, צַדִּיק עִם רָשָׁע" ? (ביאור:בראשית יח כג)
- אלוהים ענה: "לֹא אַשְׁחִית, בַּעֲבורּ הָעֲשָׂרָה" (ביאור:בראשית יח לב). כלומר, העיר לא תושחת בעבור עשרה צדיקים. אולם אלוהים לא עונה לשאלתו של אברהם: "הַאַף תִּסְפֶּה, צַדִּיק עִם רָשָׁע".
תשובת אדוני לשאלת אברהם היא שבמקרה הזה הוא יוציא את הצדיק(ים) מהעיר ולא יהרוג "צַדִּיק עִם רָשָׁע". אולם אלוהים לא נזקק שיזכירו לו זאת. כל זה כבר קרה בעבר כאשר "אֱלֹהִים [זכר] אֶת אַבְרָהָם ויְַשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה". קיימת אפשרות היא שזה פשוט משפט סיכום של מה שקרה, המסביר מדוע לוט ניצל.
- לוט הוכיח שהוא צדיק ושמגיע לו להישאר בחיים, למרות שהוא התגורר בין רשעים, וגם ללא אברהם שהזכיר לאלוהים: "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע"
- לצערנו, אנחנו יודעים שאלוהים הורג צדיק עם רשע. אפילו אם 'צדיק' מוגדר כאדם שיוצא להילחם ברשע, ולא רק כאדם שלא עושה רע,[1] שכן צדיקים רבים מאחינו מתו בשואה.
תיקון הכתוב
אולי היה צריך להיות כתוב: "ויִַּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת [לוט] ויְַשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה", כשם שנאמר: "ויִַּזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת רָחֵל; ויִַּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים" (ביאור:בראשית ל כב), וגם: "ויִַּזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת נֹחַ, וְאֵת כָּל הַחַיָּה וְאֶת כָּל הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה; ויַַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוחַּ עַל הָאָרֶץ, ויַָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם" (בראשית ח א).
לוט וגמולו
מהסיפור ניתן ללמוד שאלוהים הציל את לוט ואף נתן לו זרע מבנותיו, שילדו את רות המואביה ונעמה העמונית אשר השתתפו במלכות בית דוד. אלוהים הציל את לוט בזכות מעשיו של לוט:
- לוט הלך עם אברם מאור כשדים ועזב את עמו ומולדתו כדי לשרת את אברם כבנו.
- לוט עזב את כנען והשאירה עבור זרעו של אברהם.
זו הסיבה שבגללה אלוהים העניק לו צאצאים וחלק חשוב בממלכת יהודה ובבית דוד.
הערות שוליים
- ^ לכן ילדים לא יכולים להיות צדיקים
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית יט כט"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.