קטגוריה:אסתר ד טו

​ 

אסתר רבה ד טו

"לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן, וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי, אָצוּם כֵּן; וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר לֹא כַדָּת, וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי" (ביאור:אסתר ד טז).

תגובתה של אסתר מוכיחה לנו שהבינה את המשמעויות החבויות בדברי מרדכי, כלומר היא הבינה שדברי המן וכתב הדת סותרים זה את זה, אחרת מרדכי היה מעביר רק את פתשגן כתב הדת. מצד אחד, היא קראה בפשתגן כתב-הדת "להשמיד, להרוג ולאבד" ונבוכה מהעוול המופגן (ביאור:אסתר ג טו). מצד שני, אסתר שמעה ממרדכי את המילה ההוֹמוֹפוֹנִית "לאבדם", פעולה שעבורה הציע המן לשלם סכום נכבד, וראתה שבפקודה המן הוסיף מילות הסבר. אזי היא תהתה שמא המן והמלך פירשו את המילה בצורה שונה, ובשיחה פירושו של המלך לא היה להמית (והמן ידע זאת). פירוש המילה "לאבדם" כ-”לפזר” לא נראה סביר לאסתר, כי היהודים הרי מפוזרים כבר. לכן, מכירה לעבדות היא פתרון סביר.

אסתר ביססה את עצמאותה ולא ביצעה את מצוות מרדכי להתחנן למלך (אסתר ד ח). היא הפעילה תוכנית אשר חיקתה את מעשיו של מרדכי:

• הוא לבש שק, היא הופיעה בלבוש מלכות;
• הוא וידא שאסתר מכבדת אותו, היא וידאה שהמלך אוהב אותה;
• הוא התאבל וצם, היא הכינה משתה;
• הוא נמנע מלהסביר לנערותיה, היא נמנעה פעמיים מלתת הסברים למלך (פעם אחת בהופעתה בפניו בפומבי, ופעם שנייה במשתה הראשון שנועד לתרגול ולמידה);
• הוא התקיף את התנהגותה כפילגש, היא התקיפה את המלך על שמכר את שלטונו.

התוכנית נועדה להביא לעימות בין המלך להמן, ולבדוק בנוכחות שניהם, בלי שומריהם, את אמיתות פקודת-ההרג. תוכניתה זו יצרה מצב מסוכן מאוד לשלום המלך, אם וכאשר ייחשף (ללא שומריו) להמן, עבריין מיואש, הצפוי לעונש מוות. אסתר חששה שמא יש שומרים עוינים למלך (אסתר ב כא), או נאמנים להמן, בין שומרי המלך. לכן, העדיפה לבודד את כל השומרים בחוץ, כאשר הם חסרי מושג לגבי המתרחש בפנים. אסתר קיוותה, שבעזרת כמות מספקת של יין היא, המלך, וגם התך שהיה במסתור, יוכלו לרסן את המן. אז, היא הודיעה למרדכי שיש לה פיתרון, שהכנתו תארך שלושה ימים, ואשר במהלכם יצומו עליה היהודים בשושן. ההמתנה גם נועדה לוודא שמרדכי יכול לכנוס ולפקוד על היהודים (אסתר ד טז), ושהתך לא העביר את יהדותה של אסתר ודברי מרדכי למלך או להמן.