קטגוריה:אסתר ב י
נוסח המקרא
לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד
לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד.
לֹא־הִגִּ֣ידָה אֶסְתֵּ֔ר אֶת־עַמָּ֖הּ וְאֶת־מֽוֹלַדְתָּ֑הּ כִּ֧י מׇרְדֳּכַ֛י צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ אֲשֶׁ֥ר לֹא־תַגִּֽיד׃
לֹא־הִגִּ֣ידָה אֶסְתֵּ֔ר אֶת־עַמָּ֖/הּ וְ/אֶת־מֽוֹלַדְתָּ֑/הּ כִּ֧י מָרְדֳּכַ֛י צִוָּ֥ה עָלֶ֖י/הָ אֲשֶׁ֥ר לֹא־תַגִּֽיד׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
תרגום אסתר (כל הפרק)
תרגום שני (כל הפרק)
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- למה לא הגידה את מולדתה :
אלשיך
מדרש רבה
"וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב" השקיותיו של אותו רשע לא היו אלא בשל זהב איתיבון והכתיב (מ"א י, כא): "וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור" ר' פנחס בשם ר' יצחק אמר והלא נפשו של אדם חותה לשתות בשל זהב אלא אלו כוסות דיוטיריטא של כלי זכוכית שרואין צל פניהם בהם יפין ויקירין ככלי זהב:
פרק ב/פסוק י
לא הגידה אסתר (אסתר ב, י) וגו' פי' זה כי אם היתה מגדת עמה ומולדתה היה מרדכי חושש כי שיהיו יראים האומות שהמלכה תגדל מולדתה על כל השרים ותשפיל אחרים או באולי יהיו יראים כיון שהמלכה מן היהודים תהיה (ספר אור חדש עמוד קיז) המלכה שונאה את אשר אינה מן אומתה ותהיה מסיתה את המלך עליהם ובודאי הם חפצים יותר לעשות מלכה מן אומה שלהם ובשביל כך יהיו חושבים להפיל את אסתר בכמה דברים של לשון הרע עד שיהיה נעשה לה כמו שנעשה לושתי ולכך צוה עליה כי לא תגיד את עמה ואת מולדתה והל"ל לא הגידה את עמה בלבד וכיון שלא ידעו עמה א"כ גם כן לא ידעו משפחתה אבל לא היתה אסתר מעלמת עמה בשביל שהיתה יראה באולי יחשבו האומות שתגדיל אסתר כל עמה כי אין לחוש לדבר זה רק בשביל שעכ"פ היתה צריכה להעלים משפחתה כי זה בודאי יחשבו כל השרים עליה שתגביה אסתר את מרדכי כמו שעשתה באמת וכיון שעכ"פ הוצרכה להעלים מולדתה העלימה ג"כ אומתה מטעם אשר אמרנו שלא יחשבו עליה שתגדיל את אומתה ותגביה אותם ובלאו הכי ג"כ לא קשיא כי פירש מולדתה שהיא ממשפחת מלכים כי כן באמת אסתר היתה מזרע שאול המלך ואם אמר לא הגידה אסתר את עמה אפשר לומר כי מ"מ הגידה משפחתה שהיא בת מלכים ולכך אמר ואת מולדתה גם נראה לומר כל שהם בדת אחת נקראו עמה ולפיכך אף אם לא הגידה עמה אפשר כי הגידה מולדתה כי כאשר יגיד איש מולדתו עדיין אין ידוע עמו אשר הוא מצורף אליו ולכך אמר שלא הגידה אסתר מולדתה וכך אמרו במדרש (ילקוט שמעוני אסתר תתרנג) כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד (אסתר ב, י) שהיה בורח מן הגדולה שהיה המלך אומר לאסתר בת מי את אצל מי גדלת ואעשה אותם גדולים מלכים ושלטונים אמר לו הקב"ה אתה בורח מהגדולה חייך שאני מגדלך, ד"א חשב מרדכי בלבו מיום שגלו ישראל אינם מכובדים על העמים שלא אעשה דבר ויעמדו על עמו של הקב"ה ויודעים שאסתר קרובתי היא ויאמרו למלך אשתך יהודית היא ויכריתו עמה ובית אביה אעפי"כ לא זז הולך ומביט עליה כל הימים שלא יהרגוה כשם שהרג לושתי ופירש זה המדרש שהי' מרדכי מוכן לדבר זה להתרחק מן המלכות כמו שעשה שאול המלך שהוא היה ראש יחוסו שהיה בורח מן המלכות לכך צוה עליה שלא תגיד וזה גרם שזכה לנצח את המן כמו שהתבאר למעלה כי בשביל שהיתה אסתר יתומה ולכך זכתה אסתר להיות גואל ופי' דבר אחר כמו שאמרנו שהיה ירא מרדכי שלא יבוא קלקול לאסתר לסכן אותה ואת עמה ואת מולדתה ואם תגיד עמה אע"ג שלא תגיד מולדתה היה ירא שמא יהרגוה כמו שהרגו לושתי
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: ואסתר לא גילתה לאף אחד מאיזה עם היא ובאיזו ארץ היא נולדה, כי מרדכי ציווה עליה שלא תגיד.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ב י.
מדוע ציווה מרדכי על אסתר שלא תגלה את עמה ומולדתה?
1. כדי שלא תיבחר - שלא תיאלץ להינשא למלך נכרי: "- כדי שיאמרו שהיא ממשפחה בזויה וישלחוה; שאם ידעו שהיא ממשפחת שאול המלך היו מחזיקים בה" (רש"י).
- ולפי דבריו קשה, מדוע המשיכה בשתיקתה אחרי שכבר בחרו אותה למלכה?
2. כי רצתה להמשיך לשמור מצוות בסתר, כמו היהודים האנוסים בל הדורות: "עשה זה מרדכי בעבור שתשמור תורת השם בסתר, שלא תאכל נבילות ותשמור השבתות, ולא ירגישו המשרתים, כי אם ייוודע הדבר - שמא המלך יכריחנה או יהרגנה, כי בעל כרחה נתפסה" (אבן עזרא).
3. "שמא יתרגז עליה המלך [כמו שהתרגז על ושתי] ויהרוג אותה, וישמיד גם את העם שבאה ממנו" (ע"פ התרגום). ולפי זה מובן שגם אחרי שבחרו בה למלכה שייך טעם זה. ורק כדי לבטל את הגזירה של המן היא גילתה מי היא, אע"פ שגרמה סכנה לעמה במקרה שיתרגז עליה.
4. "כיון שהיא החביאה עצמה מהמלך, ולא הלכה עד שהכריחו אותה. מרדכי ירא שיהרגו אותה ואת עמה, כי יאמרו שאין רצונם להתחתן אפילו במלך" (הגר"א על פסוק י). ובפסוק כ', אחרי שבחרו באסתר למלכה, כותב הגר"א "אחרי כל הנ"ל, שאין חשש שאחשורוש יקח אשה אחרת, ואין חשש שאחשורוש יהרוג אותה, כיון שהראה עד כמה שהוא אוהב אותה ולא רוצה אשה אחרת, אעפ"כ אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ וְאֶת עַמָּהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה עָלֶיהָ מָרְדֳּכָי. הפסוק מראה לנו את גודל צדקת אסתר, שאע"פ שהטעם שיהרגו אותה בטל, וְאֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ".
- צ"ע אם כל ההתנגדות של מרדכי שאסתר תגלה את עמה ומולדתה היה מחשש שיהרגו אותה כמו שכותב הגר"א לעיל (פסוק י'), מדוע עכשיו שהסתלק חשש זה מרדכי התנגד שתגלה את עמה ומולדתה?
- ועל עצם דברי הגר"א שכותב "שמרדכי ירא שיהרגו אותה ואת עמה, כי יאמרו שאין רצונם להתחתן אפילו במלך". מעניין מה שבספר זכרונות לבית דוד מביא את ההתייחסות של מלכי פרס ללקיחת נשים נשואות "הן חוק הוא לנו כי האיש אשר יכבד בעיני אדונינו המלך לקחת את אשתו מידו, יקרב למלך הכבוד ויודה לו על חסדו. ואם לא יעשה כן, תקצר קומתו במידת ראש". ההסתכלות שלהם היה שזה זכות וחסד גם לבעל וגם לאשה להתחתן עם המלך, ואם הם לא מסכימים, אין לך בזיון למלכות גדול מזה. במיוחד לפי מה היה האמונה אצל מלכי פרס כי המלך היה התגשמות האלוהים. (פרק ג' הערה 1)
5. "אין אסתר מגדת מולדתה - מלמד שתפשה שתיקה בעצמה, כרחל זקנתה, שתפשה פלך שתיקה. עמדו כל גדולי זרעה בשתיקה: רחל תפשה פלך שתיקה, ראתה סבלונותיה ביד אחותה ושתקה. בנימין בנה תפש בשתיקה, תדע שאבנו שהיתה בחשן היתה ישפה, לומר יודע היה במכירת יוסף ושותק; ישפה - יש פה ושותק. שאול בן בנה (שמואל א י): "ואת דבר המלוכה לא הגיד לו". אסתר - אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה." (מדרש רבה). המדרש לא מבאר למה היא שתקה, אלא רק משבח את שתיקתה.
ועל עצם העניין שאחשורוש לא ידע את מולדתה ועמה, קשה: איך אחשורוש לא גלה את עמה ע"י מרגלים שיחקרו את השכנים וכו'? ועוד: הרי היה אפשר לגלות שאסתר יהודיה כיון שלא אכלה מאכלי הגויים, כמו שהגמרא דורשת על הפסוק "וישנה ואת נערותיה" (מגילה יג א): "אמר רב: שהאכילה מאכל יהודי"?
6. מרדכי רצה להמליך את הדסה כדי שהיא תעזור לו במשימתו להציל את היהודים מהתבוללות וטמיעה. כשם שלמשה היתה אם מאמצת בארמון פרעה, כך רצה מרדכי להכתיר את בתו המאומצת למלכה בארמון מלך פרס. מרדכי שינה את שמה של הדסה לאסתר על שם האלה עשתר (שפרח ההדס היה סימלה), והורה לה להסתיר את עמה ומולדתה. בצורה זו אסתר קיבלה על עצמה להופיע כאלת האהבה, הפוריות והמלחמה. יחוסה היה מעל ומעבר ליחוסה של וושתי. אולם כדי לשמור על תדמיתה היא לא היתה יכולה להיות משום עם בממלכה, וכך היא תיצג את כל עמי הממלכה כי בכל העולם הקדום האלה עשתר היתה ידועה ומכובדת. המלך לא רצה לדעת שהיא לא האלה. הוא רצה שכולם יחשבו שהאלה שוכנת בביתו, כשם שדוד המלך הביא את ארון האלוהים לבירתו החדשה ירושלם כדי לאחד את הממלכה ולחזק את שלטונו (אילן סנדובסקי).
מתי פקד מרדכי על אסתר להסתיר את עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ?
חז"ל הסבירו שבמגילה הארועים הם כסדר כתיבתם. כלומר קודם אסתר נלקחה, מצאה חן בעיני הגי, קיבלה שבע נערות ורק אז היא התחילה להסתיר את "עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ". קשה לקבל הסבר כזה כי אז כולם כבר היו יודעים. חוץ מזה נאמר שמרדכי ציוה "עָלֶיהָ", ישירות, ולא דרך אדם נוסף שיודיע לעולם שמרדכי היהודי ציווה על הנערה, שבעתיד תזכה בתחרות, להסתיר את עמה.
קריאה זהירה מראה שאין מניעה שהפקודה ניתנה בעבר הרחוק עוד לפני שהיא נלקחה, אחרת במילה אחת האמת תתגלה ואין צורך או יכולת להסתיר יותר. מכאן אפשר ללמוד שמרדכי ידע שהיא תילקח בעתיד והכין אותה לתפקיד: שינה את שמה, פקד להסתיר את עמה והורה לה לבקש יעוץ מהגי.
איך אסתר יכלה להסתיר את עמה, הרי השומרים שלקחו אותה ידעו שהיא נלקחה מבית מרדכי?
אסתר נלקחה לבית המלך ולא לבית הנשים, כך שהלוקחים לא ידעו שהיא הולכת לתחרות, וכאשר שומרים אחרים העבירו אותה מבית המלך לבית הנשים, הם לא ידעו שהיא הגיעה מביתו של מרדכי היהודי.
ידע עתידי מראה שמרדכי גרם שהיא תילקח כשם שהוא תיקשר עם הגי בבית הנשים וקיבל דיווח "מַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ", בעתיד (ביאור:אסתר ב יא).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "אסתר ב י"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.