מ"ג אסתר ב י

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־הִגִּ֣ידָה אֶסְתֵּ֔ר אֶת־עַמָּ֖הּ וְאֶת־מֽוֹלַדְתָּ֑הּ כִּ֧י מׇרְדֳּכַ֛י צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ אֲשֶׁ֥ר לֹא־תַגִּֽיד׃

תרגום

תרגום אסתר (כל הפרק)

לא חותה אסתר ית עמה ותלדותה מטול מרדכי פקדה דלא תחוי ומטול מה פקדה דלא תחוי מטול דחשב בלביה מרדכי ושתי דעבדת יקרא לנפשה ולא מבית דייתי למחמי שופרא למכלא ולשליטיא דן יתה דינין בישין וקטיל יתה ולמה לא חויאת אסתר (דתלדותה) [ותלדותה] דלמא רגיז עלה מלכא וקטיל לה ומשיצי עמא די היא מניה לכן פקיד יתה דלא תחוי עמה ותלדותה:

תרגום שני (כל הפרק)

ולא חויאת אסתר ית עמה וית תלדותה מטול דמרדכי פקדה דלא תחוי. מטול דמפקדה דלא מחוי עמה חשיב מרדכי בליביה ואמר ושתי דעבדת יקרא לנפשה ולא צבת דייתי למחמיא שופרה למלכא ולשילטניא דן יתה דינין בישין וקטל יתה. ולמה לא חויאת אסתר תלדותה דילמא רגיז עלה מלכא וקטל לה ומשיצי לעמא דהיא מיניה. לכן פקד יתה דלא תחוי עמה ותלדותה.

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"אשר לא תגיד" - כדי שיאמרו שהיא ממשפחה בזויה וישלחוה, שאם ידעו שהיא ממשפחת שאול המלך היו מחזיקים בה

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד – כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁהִיא מִמִּשְׁפָּחָה בְזוּיָה, וִישַׁלְּחוּהָ; שֶׁאִם יֵדְעוּ שֶׁהִיא מִמִּשְׁפַּחַת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ הָיוּ מַחֲזִיקִים בָּהּ.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

{י} השאלות:

למה לא הגידה את מולדתה :

לא הגידה, עתה באר הזמן השני שהראית אסתר שהיא לקוחה שלא ברצונה, שאחר שהקדים איך נהג בה כבוד בכל הזמן הזה כבוטחים שהיא תמלוך, בכל זאת לא נפתה לבה ע"ז ולא רצתה להגיד עמה ומולדתה, וזה היה בעצת מרדכי, כי חשב שעל ידי כן יגרשנה המלך מביתו כי לא יקח אסופית מן השוק לו לאשה :

אלשיך

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק •

(י) ושמא תאמר כי מה שהיה לה השנוי לטוב הוא כי לא נודע כי מישראל היא האומללים ונבזים בעיניהם, כי אילו ידעו אדרבה היתה לבוז בעיניהם, כי על כן עשתה בחכמה שלא הגידה את עמה ואת מולדתה לבל יבזוה שכנותיה והגי סריסה. לזה אמר לא כן הדבר כי אם מה שלא הגידה אסתר את עמה וכו' לא מפני הכבוד שלא תהיה לבוז בעיניהן כי אם על כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד, שאם לא כן גם כי היתה מגדת את עמה ואת מולדתה יכבדוה עם עז באשר ה' אתה, ותשא חסד לפניו מאתו יתברך כאמור:

מדרש רבה (כל הפסוק)

עריכה

י. [ עריכה ]

"וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב" השקיותיו של אותו רשע לא היו אלא בשל זהב איתיבון והכתיב (מ"א י, כא): "וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור" ר' פנחס בשם ר' יצחק אמר והלא נפשו של אדם חותה לשתות בשל זהב אלא אלו כוסות דיוטיריטא של כלי זכוכית שרואין צל פניהם בהם יפין ויקירין ככלי זהב:

אור חדש

פרק ב/פסוק י

לא הגידה אסתר (אסתר ב, י) וגו' פי' זה כי אם היתה מגדת עמה ומולדתה היה מרדכי חושש כי שיהיו יראים האומות שהמלכה תגדל מולדתה על כל השרים ותשפיל אחרים או באולי יהיו יראים כיון שהמלכה מן היהודים תהיה (ספר אור חדש עמוד קיז) המלכה שונאה את אשר אינה מן אומתה ותהיה מסיתה את המלך עליהם ובודאי הם חפצים יותר לעשות מלכה מן אומה שלהם ובשביל כך יהיו חושבים להפיל את אסתר בכמה דברים של לשון הרע עד שיהיה נעשה לה כמו שנעשה לושתי ולכך צוה עליה כי לא תגיד את עמה ואת מולדתה והל"ל לא הגידה את עמה בלבד וכיון שלא ידעו עמה א"כ גם כן לא ידעו משפחתה אבל לא היתה אסתר מעלמת עמה בשביל שהיתה יראה באולי יחשבו האומות שתגדיל אסתר כל עמה כי אין לחוש לדבר זה רק בשביל שעכ"פ היתה צריכה להעלים משפחתה כי זה בודאי יחשבו כל השרים עליה שתגביה אסתר את מרדכי כמו שעשתה באמת וכיון שעכ"פ הוצרכה להעלים מולדתה העלימה ג"כ אומתה מטעם אשר אמרנו שלא יחשבו עליה שתגדיל את אומתה ותגביה אותם ובלאו הכי ג"כ לא קשיא כי פירש מולדתה שהיא ממשפחת מלכים כי כן באמת אסתר היתה מזרע שאול המלך ואם אמר לא הגידה אסתר את עמה אפשר לומר כי מ"מ הגידה משפחתה שהיא בת מלכים ולכך אמר ואת מולדתה גם נראה לומר כל שהם בדת אחת נקראו עמה ולפיכך אף אם לא הגידה עמה אפשר כי הגידה מולדתה כי כאשר יגיד איש מולדתו עדיין אין ידוע עמו אשר הוא מצורף אליו ולכך אמר שלא הגידה אסתר מולדתה וכך אמרו במדרש (ילקוט שמעוני אסתר תתרנג) כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד (אסתר ב, י) שהיה בורח מן הגדולה שהיה המלך אומר לאסתר בת מי את אצל מי גדלת ואעשה אותם גדולים מלכים ושלטונים אמר לו הקב"ה אתה בורח מהגדולה חייך שאני מגדלך, ד"א חשב מרדכי בלבו מיום שגלו ישראל אינם מכובדים על העמים שלא אעשה דבר ויעמדו על עמו של הקב"ה ויודעים שאסתר קרובתי היא ויאמרו למלך אשתך יהודית היא ויכריתו עמה ובית אביה אעפי"כ לא זז הולך ומביט עליה כל הימים שלא יהרגוה כשם שהרג לושתי ופירש זה המדרש שהי' מרדכי מוכן לדבר זה להתרחק מן המלכות כמו שעשה שאול המלך שהוא היה ראש יחוסו שהיה בורח מן המלכות לכך צוה עליה שלא תגיד וזה גרם שזכה לנצח את המן כמו שהתבאר למעלה כי בשביל שהיתה אסתר יתומה ולכך זכתה אסתר להיות גואל ופי' דבר אחר כמו שאמרנו שהיה ירא מרדכי שלא יבוא קלקול לאסתר לסכן אותה ואת עמה ואת מולדתה ואם תגיד עמה אע"ג שלא תגיד מולדתה היה ירא שמא יהרגוה כמו שהרגו לושתי

<< · מ"ג אסתר · ב · י · >>