משנה נדרים יא ז

'עניין זאת המשנה, שהוא שמע נדר אשתו או בתו, ולא הפר ביום שמעו, אלא לאחר זמן מן הנדר ידע שיש לו רשות להפר, או שזה הנדר צריך הפרה, הרי זה יפר ביום ידיעתו במה שהיה מסופק, ויחזור לו זה היום במדריגת יום הנדר.

והלכה כחכמים:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

איני יודע שיש מפירין - שיש לי רשות להפר:

יפר - ביום שנודע לו שיש לו רשות להפר, שהוא עליו כיום שמעו:

איני יודע שזה נדר - וצריך הפרה:

רבי מאיר אומר לא יפר - דכיון שיודע שיש בידו להפר אף על פי שלא ידע שהוא נדר מכל מקום היה לו להפר. ואין הלכה כרבי מאיר:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

יודע אני שיש נדרים: שאדם יכול לנדור אבל איני יודע שיש מפירין ששום אדם בעולם יכול להפר נדר ואח"כ נודע לו שהפרה מועלת יפר לה לאחר זמן כשנודע לו יכול להפר דכיון דלא היה יודע שיכול להפר מעיקרא לא קרינן ביה ביום שמעו אלא השתא באותו יום שנודע לו שיכול להפר לה ומפרש בגמרא דתנא דמתני' אזיל בתר משמעותא דקרא ופשטיה דקרא משמע שהחריש לקיים אבל ידע שהיה יכול להפר וכיון שלא ידע שיש מפירין ומיהו ר"מ ס"ל בסיפא כיון שידע שיש מפירין אע"פ שלא ידע שהוא נדר מ"מ היה לו להפר:

וחכמים אומרי' יפר: חכמים היינו ר' יהודה שהוא בר פלוגתיה דר"מ רש"י והר"ן ז"ל. ופי' עוד הר"ן ז"ל יודע אני שיש נדרים שמה שנדרה אשתו הוי נדר גמור אבל אינו יודע שיש מפירין שהבעל מיפר שום נדר לא של ענוי נפש ולא שבינו לבינה יפר לאחר מכאן כשנודע לו שהבעל יכול להפר יפר תוך אותו יום שיודע לו דעד ההוא יומא לא קרינן בי' ביום שמעו יודע אני שיש מפירין שיש מקצת נדרים שהבעלים מפירין אותן אבל אינו יודע שזה נדר שזה מאותן נדרים שהבעל מיפר ר"מ אומר לא יפר איכא מ"ד דלא יפר כלל קאמר לא היום ולא אחר שהודיעוהו שהוא יכול להפר היום דלא מקרי יום שמעו שיהא מיפר אלא כשהוא יודע שהוא יכול להפר ולאחר שהודיעוהו שהוא יכול להפר נמי לא יפר משום דידיעה קמייתא לגבי שלא יוכל להפר אחר מכאן יום שמעו מקרי וכבר עבר וחכ"א יפר ביום זה דס"ל דמקצת ידיעה ככל ידיעה אבל כל שעבר יומו שוב אינו מיפר דיומא קמא יום שמעו מקרי לענין שיכול להפר בו ולענין שאינו יכול להפר מכאן ולהבא. ואיכא מ"ד דכי אמר ר"מ לא יפר דוקא ביום שלאחריו קאמר אבל בו ביום מיפר בידיעה זו דס"ל דכיון שהוא יודע שיש נדרים ויש מפירין ידיעה גמורה מקריא אע"פ שאינו יודע שזה נדר וחכמים אומרים יפר ביום שלאחריו דס"ל דכיון דביומא קמא לא הוי ידע שזה נדר לא מקריא ידיעה. ולפירושא קמא פריך בגמ' דר"מ אדר"מ ודר' יהודא (דהוא חכמים דמתני') אדר' יהודא מההיא ברייתא דסומא אינו גולה דברי ר' יהודא וכו' כאשר כתבתי' בפ' שני דמס' מכות ומשמע דלעולם ר"מ בין הכא ובין התם אזיל בתר משמעותי' דקרא והכא דייקי קראי הכי והתם אפכא ולר' יהודא נמי משמעותייהו דקראי ס"ל אפכא מר"מ בין הכא בין התם. ולפירושא בתרא לא קשה דר' יהודא אדר' יהודא אלא דר' מאיר אדר' מאיר בלחוד ומשני ליה עכ"ל בקיצור. וביד פרק י"ב דהלכות נדרים סימן ב'. ובגמרא בס"פ נערה המאורסה מייתי משנה זו ופירשוה הרא"ש והר"ן ז"ל. יודע אני שיש נדרים שנדרים שנדרה אשתו הוו נדרים אבל ביום ששמעתי לא הייתי יודע שהבעל יכול להפר נדרי אשתו יפר באותו יום שלמד שהבעל יכול להפר דההוא יומא הוי לדידיה יום שמיעה אבל עד השתא לא דלא מיקרי יום שמיעה אלא כשיודע דיני ההפרה אבל איני יודע שזה נדר כלומר שזה מן הנדרים שהבעל מפר ר"מ אומר לא יפר אחר יום שמיעה וחכמים אומרים יפר דכיון שלא ידע הפרת נדר זה לא מיקרי יום שמיעה וכן פירשה ג"כ הרמב"ם ז"ל שם וגם בפירוש המשנה: