משנה נדרים יא י
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק יא · משנה י | >>
תשע נערות נדריהן קיימין.
בוגרת והיא יתומה, נערה ובגרה והיא יתומה, נערה שלא בגרה והיא יתומה.
בוגרת ומת אביה, נערה בוגרת ומת אביה, נערה שלא בגרה ומת אביה.
נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה, בוגרת ואביה קיים, [ נערה בוגרת ואביה קיים ].
רבי יהודה אומר, אף המשיא בתו הקטנה ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו, עדיין היא נערה לט.
תֵּשַׁע נְעָרוֹת נִדְרֵיהֶן קַיָּמִין.
- בּוֹגֶרֶת וְהִיא יְתוֹמָה,
- נַעֲרָה וּבָגְרָה וְהִיא יְתוֹמָה,
- נַעֲרָה שֶׁלֹּא בָּגְרָה וְהִיא יְתוֹמָה.
- בּוֹגֶרֶת וּמֵת אָבִיהָ,
- נַעֲרָה בּוֹגֶרֶת וּמֵת אָבִיהָ,
- נַעֲרָה שֶׁלֹּא בָּגְרָה וּמֵת אָבִיהָ.
- נַעֲרָה שֶׁמֵּת אָבִיהָ וּמִשֶּׁמֵּת אָבִיהָ בָּגְרָה,
- בּוֹגֶרֶת וְאָבִיהָ קַיָּם,
- נַעֲרָה בּוֹגֶרֶת וְאָבִיהָ קַיָּם.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אַף הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה,
- וְנִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה וְחָזְרָה אֶצְלוֹ,
- עֲדַיִן הִיא נַעֲרָה:
תשע נערות - נדריהן קיימין,
- בוגרת ויתומה,
- נערה ובגרה - והיא יתומה,
- נערה שלא בגרה - והיא יתומה,
- בוגרת - ומת אביה,
- נערה ובגרה - ומת אביה,
- נערה שלא בגרה - ומת אביה,
- נערה שמת אביה - ומשמת אביה בגרה,
- בוגרת - ואביה קיים,
- נערה ובגרה - ואביה קיים.
- רבי יהודה אומר:
- אף המשיא את בתו קטנה,
- ונתאלמנה או נתגרשה - וחזרה אצלו,
- עדיין היא נערה.
תחילת מה שאתה צריך לידע, שיתומה נקראת בכאן מי שנתגרשה בחיי אביה, או מת בעלה, ובתנאי שתהיה המיתה או הגירושין אחר הנישואין; והוא שקורין אותה בתלמוד: "יתומה בחיי האב".
ואחר כן תדע, כי באמרו תשע נערות - רוצה לומר שהן היו נערות בשעת קבלת הקידושין.
וכל מה שמונה בהן בוגרת - רצה לומר שהיתה בשעת הנדר כבר בוגרת.
וכבר נתבאר בפרק שקודם זה, שנערה מאורסה – אביה ובעלה מפירים נדריה, ושהאב אינו מפר בבגר, ואביה ובעלה האחרון מפירין נדריה אם כשנתגרשה מן האירוסין; אבל מן הנישואין, הרי היא יתומה בחיי האב כמו שביארנו. ונתבאר גם כן, שהבעל לא יפר אלא משתיכנס לחופה, וצריך שתהיה זכור לכל זה.
אמר, שתשע נשים מאורסות נדריהן קיימין, אמנם מצד מניעה שאין האב קיים, או בהיותה יתומה בחיי האב, שאין שם אב שיפר, וההפרה שלהן אמנם הוא מן הבעל או האב, או מצד היותה בוגרת שלא יפר לא בעל ולא אב כמו שהקדמנו:
- והראשונה מהן בוגרת והיא יתומה - והיא שנתארסה ועודה נערה, ואחר כך בגרה ונעשית יתומה בחיי האב, והיא נדרה אחר כך. הנה שנכללו ביחד שתי סיבות המונעות ההפרה: היותה בוגרת, ויתומה בחיי האב.
- והשניה נערה ובגרה והיא יתומה - וזה כגון שנשאת ונתגרשה, וחזר וקידש אותה אחר הגירושין, ואחר כך בגרה, הרי זה לא יפר הנדר הראשון שנדרה והיא נערה. שהיה מן הדין לפי מה שביארנו, שיפר הוא ואביה לפי שהוא בעל אחרון, לולא סיבת חזרתה היותה יתומה ובוגרת. וכוונת מה שאמרנו, שאביה ובעלה מפירין הנדר שנדרה בפני בעלה ראשון, כשהיא נערה בשעת ההפרה.
- והשלישית נערה שלא בגרה והיא יתומה - וזאת דוגמת הקודמת לה, אלא שהיא נשארה בתוך זמן הנערות, וחזרה סיבת מניעת הפרת נדריה בשותפות האב והבעל – היותה "יתומה בחיי האב", לפיכך אין לאב ולא לבעל דין שיפר נדריה עד שתכנס לחופה.
- והרביעית בוגרת ומת אביה - והוא שהשיאה נערה כמו שביארנו. ואין הפרש בין שנדרה ועודה נערה ולא שמע הבעל אלא אחר מניעת ההפרה, מפני הבגרות או במיתת האב, שכל אחד מהן בפרט סיבת מניעת ההפרה, או שהיה הנדר אחר הבגרות.
- והחמישית נערה ומת אביה - והוא שנתן לה קידושין והיא אצלו ואז נדרה, אחר כן תבגור וימות אביה. וזאת הבבא היא שרמזנו עליה בבבא הקודמת לה.
- והששית נערה שלא בגרה ומת אביה - זאת גם כן דוגמא לקודמת לה, לבד שאין עמה אלא סיבה אחת שמונעת ההפרה, והוא מיתת האב.
- השביעית נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה - אין בין זאת ובין החמישית אלא קדימת מיתת האב על הבגרות.
- והשמינית בוגרת ואביה קיים - זאת נתקדשה נערה כמו שביארנו, אבל בשעת הנדר היתה בוגרת.
- והתשיעית נערה בוגרת ואביה קיים - והוא שיהיה הנדר בעוד שהיתה נערה, ואחר כך תבגור ואביה קיים, ואז שמע האב והבעל הנדר.
הרי נתבאר לך, שכל מה שזכר מאלו התשע נערות "נערה" בתחילת הבבא, שהוא רוצה לומר שהנדר היה והיא נערה המאורסה, אבל לא שמע עד שנתחדשה הסיבה שמונעת ההפרה.
ובכל מקום שלא זכר בתחילה "נערה", רוצה לומר כשהנדר היה אחר שיצאת מדין הנערות, ואף על פי שהיא נערה בשעת הקידושין. וכבר נתבאר בפרק השלישי מכתובות על איזה עניין נקראת נערה ובאיזה זמן, ומתי נקראת בוגרת.
ונתקיים מזאת החלוקה, שנערה המאורסה, אם היתה בשעת הפרה עודה נערה ואביה קיים, ושתינצל מהיותה יתומה בחיי האב, אז אפשר שיותר נדרה בשותפות האב והבעל, כמו שביארנו.
ולא מנה זה התנא בכלל מה שמנה מן הנערות שנדריה קיימין "יתומה" מיוחדת רוצה לומר: אם קידש יתומה בחיי האב, אבל שתק ממנה, ויהיה זה מורה שהיא מכלל הנערות שאין נדריהם קיימין, אלא אביה ובעלה מפירין נדריה. וזה אמנם הוא דעת רבי יהודה, שאומר: אף המשיא בתו והיא קטנה, ונתאלמנה או נתגרשה, וחזרה אצלו, עדיין היא נערה, ואם נתארסה אחר כך אביה ובעלה מפירין נדריה.
ורבי מאיר סובר כרבי יהודה במי שקידש יתומה, וחולק עליו במי שקידש נערה ואחר כך נעשית יתומה בחיי האב, והיא השלישית מתשע נערות, שרבי מאיר אומר: נדריה קיימין, ולכך נמנית בכלל תשע נערות. וכן אמרו: זו דברי רבי מאיר.
וחלק בה רבי יהודה עליו ואמר: עדיין היא נערה ואביה ובעלה האחרון מפירין נידרה הראשון.
וחכמים חולקין על זה, ואומרים: שלוש נערות נדריהן קיימין: בוגרת, ויתומה, ויתומה בחיי האב.
והלכה כחכמים.
ויהיה המגיע מזה, שהיא אם נתארסה והיא נערה, ונדרה והיא נערה, ולא שמע האב והארוס אלא אחר שבגרה או שנעשית יתומה בחיי האב, או מת האב ואז שמע הארוס, הרי הנדר קיים; ומה שהוא זולת זה, אביה ובעלה מפירים נדריה:
תשע נערות נדריהן קימים - נערות לאו דוקא לז:
בוגרת והיא יתומה - שנישאת ומת בעלה כשהיא נערה, והיא יתומה בחיי האב שאחר שנישאת אין לאביה רשות בה, ובגרה אח"כ ונדרה, נדרה קיים, שאין האב יכול להפר שהרי היא בוגרת, ועוד שהיא יתומה בחיי האב:
נערה ובגרה והיא יתומה - שנישאת ומת בעלה. שנדרה כשהיא נערה ובגרה לאחר מכאן והיא יתומה בחיי האב כדפרישנא:
נערה - בשעה שנדרה. שלא בגרה עדיין והיא יתומה בחיי האב. והנך תלתא, יתומה בחיי אב כיילא להו:
בוגרת ומת אביה - שבשעה שנדרה היתה בוגרת ומת אביה, דהיינו יתומה ממש:
נערה ובוגרת וכו' - והנך תלתא נמי, מת אביה כייל להו:
נערה שמת אביה ומשמת אביה בגרה כו' - הנך תלתא דקתני, בוגרת כיילא להו. ובגמרא אמרינן, דחכמים לא שנו אלא ג' נערות, בוגרת ויתומה ויתומה בחיי האב לח:
ר"י אומר כו' - דכיון שנכנסה לחופה יצאתה מרשות אביה בהנהו נישואים:
תשע נערות נדריהן קיימין. כתב הר"ב נערות לאו דוקא וכ"כ הרא"ש וטעמייהו שהרי יש מהן שנדריהן קיימין מפני שכבר נתבגרה. אבל הרמב"ם כתב כי באמרו תשע נערות ר"ל שהן היו נערות בשעת קבלת הקידושין וכל מה שמונה בהן בוגרת ר"ל שהיא בשעת הנדר כבר בגרה ע"כ. ואף הר"ב שכתב גבי בוגרת והיא יתומה שנשאת ומת בעלה כשהיא נערה לא הוי ליה לכתוב כשהיא נערה אם לא כדי ליישב דתנן בוגרת ואילו רישא קאמרה תשע נערות. והנה תפס בתחלה פירש הרא"ש. ואח"כ פירש הרמב"ם:
תשע. כתב הר"ב ובגמרא אמרינן דחכמים לא שנו אלא שלש נערות וכו' וז"ל הר"ן הנך תשע כולהו איתנהו בכלל תלת דהיינו יתומה בחיי האב. ויתומה ממש. ובוגרת. דבכל חד מהנך תלתא גווני היא יוצאה מרשות אביה ורבנן לא מנו אלא הנך תלתא דאמרן כדאיתא בגמרא אלא דרבי יהודה פליג כל חד מהני תלת גווני לתלתא. ואמרינן בירושל' שאף ר' יהודה לא אמרה אלא לחדד בהן את התלמידים. ע"כ:
בוגרות והיא יתומה. כתב הר"ב ואין האב יכול להפר שהרי היא בוגרת ועוד שהיא יתומה וכו' וכ"כ הרמב"ם. והאמת מפרשים שמפני שני דברים נמנעת ההפרה בזו אבל לפי סדר הכללות. לא נקטה לזאת אלא מפני סבת היתמות שיש בה בלבד:
נערה שמת אביה וכו'. אע"פ שבשתי הכללות הקודמות התחיל בשתיהן בבוגרת. אבל לפי שבאותן יש בהן שתי סבות המונעות שהרי הן בוגרות גם יתומה אם בחיי האב אם מן האב ממש ואילו הכא בכלל זה אותה שהיא מתחלת בבוגרת אין בה אלא סיבה אחת המונעת והיא הבוגרת ולפיכך התחיל בנערה שמת אביה ובגרה שיש גם בה שתי סיבות מונעות ואע"פ שבכולן אין אנו צריכין אלא סבה אחת מונעת:
רבי יהודה אומר אף המשיא בתו הקטנה וכו' ועדיין היא נערה. אשמועינן דאפילו היתה קטנה כשנשאה יצתה מרשות אביה בהנהו נישואין וכי קתני ועדיין היא נערה הה"נ אפילו היא קטנה כיון שנשאת אין לאביה רשות בה והאי דנקט נערה משום דנדרי קטנה אינם כלום עכ"ל הר"ן. וכלומר סתם קטנה ואלא מיהת יש קטנה שנדריה נבדקים כדפירש הר"ב בר"פ דלעיל:
(לז) (על הברטנורא) וכ"כ הרא"ש. וטעמייהו שהרי יש מהן שנדריהן קיימין מפני שכבר נתבגרה אבל הר"מ כתב ר"ל שהן היו נערות בשעת קבלת הקידושין וכל מה שמנה מהן בוגרת ר"ל שהיא בשעת הנדר כבר בגרה. והר"ב התחיל בפירוש הרא"ש וסיים בפירוש הר"מ:
(לח) (על הברטנורא) הנך תשע כולהו איתנהו בכלל תלת דהיינו יתומה בחיי האב ויתומה ממש ובוגרת כו'. אלא דר"י פליג כל חד לתלתא כדי לחדד התלמידים. הר"נ:
(לט) (על המשנה) ועדיין כו'. אשמועינן דאפילו היתה קטנה כשנשאה יצתה מרשות אביה בהנהו נישואין וכי קתני ועדיין היא נערה הה"נ אפילו היא קטנה כיון שנשאת אין לאביה רשות בה והאי דנקט נערה משום דנדרי קטנה אינה כלום. הר"ן. והר"מ פירש שנתקדשה כשהיתה קטנה וחזרה לבית אביה ועדיין היא נערה ואח"כ נתקדשה, אביה ובעלה מפירין נדריה ופליג על דין נערה שלישית שמנה ר"מ. ת"ח:
נערה בוגרת ומת אביה: אית דגרסי נערה ובגרה ומת אביה:
בוגרת ואביה קיים: נערה ובגרה ואביה קיים ר' יהודה אומר וכו' כך צ"ל. וביד שם פי"א סימן כ"ה. בפי' רעז"ל ובגמ' אמרינן דחכמים לא שנו אלא שלש נערות נדריהן קיימין וכו'. אמר המלקט בגמ' אמרינן כלשון הזה זו דברי ר' מאיר וכתב הר"ן ז"ל ור' יהודה הוא דפליג כל חד מהני תלת גווני לתלתא ואמרי' בירושלמי שאף ר' יהודה לא אמרה אלא לחדד בהן את התלמידים עכ"ל ז"ל משמע דגרסי' זו דברי ר' יהדדה וכן כתוב בפירוש רש"י ז"ל אבל בגמרא המוגהת שבאה לידי מהרב ר' בצלאל אשכנזי ז"ל אינו מוגה וגרסת הרמב"ם ז"ל זו דברי ר' מאיר ע"ש:
ועדיין היא נערה: אשמעי' דאפילו היתה קטנה כשנשאת יצאת מרשות אביה בהנהו נשואין וכי קתני ועדיין היא נערה הה"נ דאפילו היא קטנה כיון שנשאת אין לאביה רשות בה והאי דנקט נערה משום דנדרי קטנה אינם כלום הר"ן ז"ל. ועיין במה שכתב על משנה זו החכם השלם הר"ר מנחם עזריה נ"ע בסימן ס"ו. ועדיין היא נערה בויו היא גירסת הרא"ש והר"ן ז"ל וקאי אנערות שנדריהן קיימין אבל גירסת הרמב"ם ז"ל עדיין בלא וי"ו הר"ס ז"ל:
יכין
[פתיחה למשנה י'] אמר ככיי משנה י' היא משנה חמורה, וכדי להבינה על בוריה, ראיתי להקדים, דהתנא רצה להשמיענו, דאע"ג דכל נערה מאורסה, אביה עם בעלה מפירין נדריה אפ"ה יש ג' מניעות בדבר
- (א) כשהיא יתומה בחיי אב, דהיינו קטנה או נערה שהשיאה אביה ונתגרשה או נתאלמנה, אפילו היא קטנה עדיין אין לאביה עוד רשות בה [כקידושין דמ"ד ב'].
- (ב) שמת אביה.
- (ג) כשהובגרה, ואפ"ה גם בוגרת נקרא לרוב בשם נערה, כמו נערות רבות הכתובה באסתר, ואפילו נשואה כמו אבי הנערה אל הזקנים, ובועז שאל על רות למי הנערה הזאת, וכן זכר זקן נקרא בשם נער, כמו יהושע בן נון נער לא ימוש, אע"ג שהיה כבר איש שיבה בזמן ההוא.
ובכל א' מאלו הג' מניעות נקט התנא ג' בבות לא זו אף זו. אמנם מלה ראשונה שבכל בבא, ר"ל שנדרה אז, דאף כשנדרה כשהיא בוגרת, אפ"ה כללה התנא בשם ט' נערות, משום שכל הט' מיירי שנתקדשו בנערותן. ועתה נבוא לפרש המשנה כיד ה' הטובה עלינו]:
תשע נערות: שנתקדשו בנערותן:
נדריהן קיימין: ומעתה מפרש מניעה א', יתומה בחיי אב:
בבא א':
בוגרת והיא יתומה: ר"ל שנדרה כשהיא בוגרת, וכבר היתה יתומה בחיי האב, דהו"ל כג' לריעותא, דהשתא היא בגרה, וגם יתומה בחיי אב, וגם בשעה שנדרה היתה בוגרת:
בבא ב':
נערה ובגרה והיא יתומה: ר"ל שנדרה כשהיא נערה, והשתא היא בגרה, וכבר היתה מנערותה יתומה בחיי אב, דהו"ל רק ב' לריעותא, שהיא השתא בוגרת ויתומה בחיי אב, אבל כשנדרה נערה היתה:
בבא ג':
נערה שלא בגרה והיא יתומה: שנדרה כשהיא נערה, ועדיין לא בגרה, אבל היא יתומה בחיי אב, דרק א' לריעותא אפ"ה אינו מפר:
מניעה ב', מת אביה, בבא א':
בוגרת ומת אביה: שנדרה כשהיא כבר בוגרת וכבר מת אביה ג"כ, דהו"ל כג' לריעותא, דהשתא בגרה, ואביה מת, וגם כשנדרה כבר היתה בוגרת:
בבא ב':
נערה בוגרת ומת אביה: שנדרה כשהיא נערה, ואח"כ הובגרה וגם מת אביה, דהו"ל רק ב' לריעותא, דהשתא בגרה, ואביה מת:
בבא ג':
נערה שלא בגרה ומת אביה: שנדרה כשהיא נערה, והשתא עדיין לא הובגרה, אבל אביה מת, אף דהו"ל בכה"ג רק חדא לריעותא, שאביה מת, אפ"ה לא יפיר:
מניעה ג', בוגרת, בבא א':
ומשמת אביה בגרה: נערה שמת אביה, ונדרה, ואח"כ הובגרה [הך בבא דמיא כבבא ב' במניעה ב' סי' מ"ז, רק דהתם נדרה ברשות האב בנערותה וגם תחלה הובגרה ואח"כ מת אביה, וכאן נדרה כשכבר יצאת ערשות האב ע"י מיתת האב וגם תחלה מת אביה ואח"כ הובגרה]. ובכה"ג הו"ל ג' לריעותה, דהשתא מת אביה, וגם בגרה, וגם כשנדרה כבר מת אביה:
בבא ב' :
בוגרת ואביה קיים: שנדרה כשכבר בגרה, והשתא עדיין אביה קיים, דהו"ל ב' לריעותא, דהשתא בגרה, וגם כשנדרה היתה בוגרת:
בבא ג':
נערה בוגרת ואביה קיים: שנדרה כשהיא נערה, והשתא הובגרה, אף דהשתא הו"ל רק חדא לריעותא, דהשתא היא בוגרת, אפ"ה בכולן לא יפר [והא דבמניע' ג' בבא א' דהיינו בסי' מ"ט, נקט ההפך מסי' מ"ז, ולא נקט נמי עוד בבא א' ביתומה בחיי אב, בהיפוך מסי' מ"ג, מ"ד, והיינו [שנדרה בבגרותה, או] שנדרה בנערותה ואח"כ הובגרה, ואח"כ נתייתמת בחיי אב. זה ליתא, דיתומה בחיי אב אי אפשר רק בנתגרשה או נתאלמנה בקטנותה או בנערותה, כמו שאמרנו לעיל]:
עדיין היא נערה: בש"ס גרסינן "ועדיין" היא "נערה", וה"פ, דר"י פליג את"ק דקאמר במניעה א' בבא ג', דדוקא נערה שהשיאה אביה אין לאב עוד רשות בה, וקא פליג ר"י וקאמר דאפילו קטנה שהרשות ביד אביה למכרה, כשהשיאה אביה וחזרה אליו ועדיין היא נערה כשנדרה, נמי אין לאביה רשות בה עוד, ואינו מפר נדריה. אמנם בכל המשניות שראיתי וכ"כ בירושלמי גרסינן עדיין היא נערה, ולפי גרסא זו ה"פ דר"י פליג את"ק במאי דקאמר דנערה שהשיאה אביה אינו מפר, וקאמר ר"י לא מבעיי' נערה שהשיאה אביה, וודאי מפר לה אביה כשנתגרשה וחזרה אל אביה בעוד לא בגרה, דהרי כשחלו תחלת ימי נערותה דאז הוא הזמן שנדריה קיימין, אז עדיין היתה ברשות אביה, ולכן לא הופקעה מהאב, אלא אפילו קטנה שהשיאה אביה, שכשהתחילו ימי נערותה, כבר הופקעה מהאב ע"י הנשואין, אפ"ה כשחזרה אל האב בימי נערותה, עדיין היא נערה, ר"ל דינה כנערה בעלמא שיפר לה האב [והיינו דקאמרי בש"ס, זו דברי ר"י [ר"ל לגירסת ועדיין היא נערה, ס"ל לר"י י' נערות הן, ולגי' עדיין היא נערה, ס"ל לר"י ח' נערות הן] אבל חכמים אומרים ג' נערות הן, ר"ל ג' של ג' ג' וכדאמרן, דהו"ל ט' נערות. ונ"ל דקמ"ל הש"ס, דלא תימא כיון דבכל דוכתא סתם בעל פלוגתא דר"י ר"מ הוא, ור"מ ור"י הלכה כר"י, להכי קאמר הכא דרבנן הוא דפליגי עלי' דר"י, והלכה כרבים, וכן פסק הרמב"ם [פי"א מהל' נדרי' כת"ק]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י (ריב"ן) |
ר"ן |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
פירוש הרא"ש |
תוספות רי"ד |
הרשב"א |
הריטב"א |
מאירי |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש