משנה נדרים יא יא

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק יא · משנה יא | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך אם עושה אני על פיך, שאיני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך, הרי זה יפר.

משנה מנוקדת

קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֵית לְאַבָּא וּלְאָבִיךָ אִם עוֹשָׂה אֲנִי עַל פִּיךָ,

שֶׁאֵינִי נֶהֱנֵית לְךָ אִם עוֹשָׂה אֲנִי עַל פִּי אַבָּא וְעַל פִּי אָבִיךָ,
הֲרֵי זֶה יָפֵר:

נוסח הרמב"ם

קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך אם עושה אני על פיך שאיני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך הרי זה יפר.

פירוש הרמב"ם

קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך אם עושה כו' — האמת אצלי, שזה הנדר אמנם זכרו בזה המקום, לפי שהוא נדר נערה המאורסה. ואומר, שהיא אם התנה בנדר שלא תעשה רצון אביה ובעלה, וכל זמן שתעשה רצון אחד מהם לא תהנה מן האחר. וזה הנדר, אמנם יפר אותו אביה ובעלה. יעלה על הדעת כשעושה רצון אחד מהם מהפרה, יאסר עליה ליהנות מן האחר, ויהיה זה הנדר שלא תועיל בו ההפרה; למדנו שהן מפירין, כדין כל נדר. ואפשר שיהיה זה הדין לכל אשה אשר תדור תחת בעלה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך כו' הרי זה יפר - דכיון דנאסרה בהנאת אביה ואביו ע"י שהיא עושה לבעלה, גנאי הוא לבעל מ והוי דברים שבינו לבינה:

פירוש תוספות יום טוב

קונם שאיני נהנה וכו'. הרא"ש בפסקיו העתיק שאני וכן בסיפא:

אם עושה אני על פיך. פירש הר"ב דכיון וכו' על ידי שהיא עושה לבעלה גנאי הוא לבעל וכן פירש הרא"ש. וכ"כ הטור סימן רל"ד בטעמא דסיפא שכן מה שאינה רשאה לעשות לאביה ולאביו כדי שלא תיאסר עליו ג"כ גנאי הוא לו. ע"כ. ויש לומר שיותר הוא גנאי לו שלא תהנה ממה שלא תעשה א"נ יותר גנאי לו שלא תעשה ממה שלא תהנה הלכך תרווייהו צריכי:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(מ) (על הברטנורא) וכן בסיפא שכן מה שאינה רשאה לעשות לאביה ולאביו כדי שלא תיאסר עליו ג"כ גנאי הוא לו. טור. וי"ל שיותר הוא גנאי לו שלא תהנה ממה שלא תעשה, א"נ להיפך, הלכך תרווייהו צריכי:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

לאבא ולאביך:    עיין במ"ש בפ' קונם ריש סימן ז':

אם עושה אני על פיך:    פי' אם אני משמשתך ועושה כרצונך. ותוס' ז"ל פירשו אם אני מהנית לך ומ"מ קשה לענ"ד אמאי לא קתני אם עושה אני לך וכן ג"כ בסיפא קשה אמאי לא קתני אם עושה אני לאבא ולאביך ועוד קשה לע"ד דנראה דזו המשנה אין לה שייכות כלל כאן וה"ל למיתנייה לעיל גבי באביו דקונם קודם משנה דיודע אני שיש נדרים. וכתב הר"ן ז"ל דמתני' לא זו אף זה קתני' בתרי באבי דנקט דאי תנא רישא בלחוד סד"א דמשום הכי יכול להפר משום דמהשתא מיתסרא אי בהנאת אביה משום נדרה אי במה שתעשה לפיו משום תנאיו וכיון דליכא בחד מהנך גווני מידי דגריע טפי מדברים שבינו לבינה משום הכי יפר דכיון שכן חל הנדר מיקרי כיון שאי אפשר שלא תאסר לפחות בדברים שבינו לבינה אבל בשאני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא ועל פי אביך דבהא בתנאה דידה לית בה לא ענוי נפש ולא משום דברים שבינו לבינה סד"א דלא מצי מפר קמ"ל דכיון דתלתה תנאה בדבר שהיא עשויה לעבור עליו שאי אפשר לאשה שתעמיד עצמה שלא תעשה לאביו ולאביה ה"ז יפר דקסבר תנא דמתני' דכה"ג בעל מיפר אע"פ שלא חל הנדר עכ"ל ז"ל. ומתני' דלא כר' נתן דאיהו אמר בברייתא לא יפר אפילו באם עושה אני על פיך:

ה"ז יפר:    דכיון דנאסרת בהנאת אביה וכו' כדפי' רעז"ל. וז"ל הטור בסוף סימן רל"ד אמרה קונם שאיני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה לך או קונם שאני נהנית לך אם אני עושה לאבא ולאביך יכול להפר מיד אע"פ שלא חל הנדר עדיין אע"פ שחכם אינו מתיר הנדר עד שיחול בעל מפר אפילו קודם שיחול ודברים אלו הוו דברים שבינו לבינה שגנאי הוא לו שנאסרת בהנאת אביה ואביו אם עושה לו וכן מה שאינה רשאה לעשות לאביה ולאביו כדי שלא תאסר עליו הלכך אינו מפר לעולם אלא בעודה תחתיו ע"כ. ופירוש אחר יש לו להרמב"ם ז"ל במשנתנו ושמא שהיתה לו ג"כ גירסא אחרת ע"ש. וכתבו תוספות והרא"ש ז"ל דגרסת הרב ר' אליעזר ה"ז לא יפר פי' דאפילו דברים שבינו לבינה לא הוי אלא תעשה לבעלה ולא תהנה לאביו ולאביה ולגרסא זו מתני' אתיא דוקא כר' נתן דס"ל הואיל ועדיין לא חל הנדר שכל זמן שלא עשתה לפני בעלה ולא שמשתו אינה אסורה להנאת אביה או אביו ולא יפר. ויליף לה ר' נתן מקרא דכתיב וחפרה הלבנה דמשמע אימתי הפרה בזמן שחל בנה דהיינו בנין הנדר ור' נתן לטעמיה דאמר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו וכו' ורבנן סברי מפר מחשבות ערומים כתיב דמשמע מפר אפילו מחשבה בעלמא אע"פ שלא חל הנדר עדיין:

תפארת ישראל

יכין

קונם:    אם אמרה קונם וכו':

שאיני נהנית לאבא ולאביך:    ר"ל משל אבא או אביך:

אם עושה אני על פיך:    או שאמרה וכו':

שאיני נהנית לך:    משלך:

הרי זה יפר:    נ"ל דנקט הנך ב' בבא לא זו אף זו. דלא מבעייא רישא שעיקר כוונתה שלא לעשות לבעלה, והו"ל שפיר דברים שבינה לבינו, אלא אפילו סיפא שהתכוונ' שלא לעשות לאבא ואביך, אפ"ה יפר, דמחשב גם זה כבינה לבינו, דגנאי הוא לבעל, שיהיה הנאתה ועשיית צרכיו של בעל, תלוייה באיסור הנאתה ועשיית צרכיהן של אבא ואביך. מיהו בהוה איפכא שתלתה איסור דברים שבינה לבינו, בפעולה אחרת שאינו בינה לבינו, כגון שלא אעשה לך אם אלך למקום פלוני, י"א דאינו מפר עד שתלך, ולא קיי"ל כן [ש"ך רל"ד סקמ"ה]. ולרמב"ם דמשנה אפילו בארוסה מיירי, נ"ל דקמ"ל דאף דבאמר קונם שאני עושה לאבא אינו דברים שבינה לבעלה, וכ"כ שאיני עושה לך, עכ"פ עדיין אינה משועבדת לעשות לצורך הבעל, והו"ל כלא חל הנדר עדיין, אפ"ה אב או בעל מפירין הנדר אף כשלא חל עדיין, משא"כ אחר אינו יכול להתיר נדרו קודם שחל, כדיליף לה בנדרים [ד"צ ע"א], מדכתיב לא יחל דברו, ונ"ל דיליף לה מדיוקא, דאבל אחרים עושין את הנדר חולין [כחגיגה ד"י ע"א], וש"מ דכבר הוא קודש, שכבר חל. מיהו נ"ל מי שנדר להתענות למחר, יכול להתיר נדרו היום כשהגיע זמן תפלת המנחה, מדכבר מחוייב לקבל התענית בתפלה [כא"ח תקס"ב], וראייתי מש"ך [ י"ד רכ"ח סקל"א ]:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים