משנה נדרים יא רמבם

נוסח הרמב"ם

עריכה

(א) אלו נדרים שהוא מפר -

נדרים - שיש בהם עינוי נפש,
אם ארחץ - אם לא ארחץ,
אם אתקשט - אם לא אתקשט.
אמר רבי יוסי:
אין אלו - נדרי עינוי נפש.


(ב) ואלו הן - נדרי עינוי נפש:

אמרה: קונם פירות העולם עלי -
הרי זה יפר.
פירות המדינה הזו עלי -
יביא לה ממדינה אחרת.
פירות החנווני הזה עלי -
אינו יכול להפר.
אם לא היתה פרנסתו - אלא ממנו,
הרי זה יפר - דברי רבי יוסי.


(ג) קונם שאיני נהנה לבריות -

אינו יכול להפר,
ויכולה היא - ליהנות בלקט, ובשכחה, ובפאה.
קונם כהנים ולוים נהנים לי -
יטלו על כורחו.
כהנים אלו, ולויים אלו, נהנים לי -
יטלו אחרים.


(ד) קונם שאיני עושה לפי אבא,

לפי אביך, לפי אחי, ולפי אחיך -
אינו יכול להפר.
שאיני עושה לפיך -
אינו צריך להפר.
רבי עקיבה אומר:
יפר - שמא תעדיף עליו, יתר מן הראוי לו.
רבי יוחנן בן נורי אומר:
יפר - שמא יגרשנה, ותהי אסורה לחזור לו.


(ה) נדרה אשתו - וסבור שנדרה בתו,

נדרה בתו - וסבור שנדרה אשתו,
נדרה בנזיר - וסבור שנדרה בקרבן,
נדרה בקרבן - וסבור שנדרה בנזיר,
נדרה מן התאנים - וסבור שנדרה מן הענבים,
מן הענבים - וסבור שנדרה מן התאנים,
הרי זה - יחזור ויפר.


(ו) אמרה:

קונם תאנים וענבים אלו - שאיני טועמת,
קיים לתאנים - כולו קיים.
הפר לתאנים - אינו מופר, עד שיפר אף לענבים.
אמרה: קונם תאנה שאיני טועמת- ועינב שאיני טועמת,
הרי אלו - שני נדרים.


(ז) יודע אני שיש נדרים,

אבל איני יודע שיש מפירים - יפר.
יודע אני שיש מפירים,
אבל איני יודע שזה נדר -
רבי מאיר אומר: לא יפר.
וחכמים אומרין: יפר.


(ח) המודר הניה מחתנו,

והוא רוצה - לתת לבתו מעות,
אומר לה: הרי המעות האלו - נתונים ליך מתנה,
ובלבד - שלא יהא לבעליך רשות בהם,
אלא - מה שאת נושאת ונותנת בפיך.


(ט) "ונדר אלמנה וגרושה, כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה" (במדבר ל י),

כיצד?
אמרה: הרי אני נזירה - לאחר שלשים יום,
אף על פי שנישאת - בתוך שלשים יום,
אינו יכול להפר.
נדרה, והיא ברשות הבעל - והפר לה,
אמרה: הרי אני נזירה - לאחר שלשים יום,
אף על פי שנתאלמנה, או נתגרשה - בתוך שלשים יום,
הרי זה מופר.
נדרה - בו ביום,
נתגרשה - בו ביום,
החזירה - בו ביום,
אינו יכול להפר.
זה הכלל -
כל שיצאת לרשות עצמה - שעה אחת,
אינו יכול להפר.


(י) תשע נערות - נדריהן קיימין,

בוגרת ויתומה,
נערה ובגרה - והיא יתומה,
נערה שלא בגרה - והיא יתומה,
בוגרת - ומת אביה,
נערה ובגרה - ומת אביה,
נערה שלא בגרה - ומת אביה,
נערה שמת אביה - ומשמת אביה בגרה,
בוגרת - ואביה קיים,
נערה ובגרה - ואביה קיים.
רבי יהודה אומר:
אף המשיא את בתו קטנה,
ונתאלמנה או נתגרשה - וחזרה אצלו,
עדיין היא נערה.


(יא) קונם שאיני נהנית לאבא, ולאביך,

אם עושה אני - על פיך,
שאיני נהנית לך,
אם עושה אני - על פי אבא, ועל פי אביך,
הרי זה יפר.


(יב) בראשונה היו אומרין:

שלש נשים - יוצאות ונוטלות כתובה,
האומרת: טמאה אני - לך,
והשמים - ביני לבינך,
ונטולה אני - מן היהודים.
חזרו לומר:
שלא תהא אישה נותנת עיניה באחר - ומקלקלת על בעלה,
האומרת: טמאה אני לך - תביא ראיה לדבריה,
שמים ביני לבינך - יעשו דרך בקשה,
נטולה אני מן היהודים - יפר את חלקו ותהא משמשתו,
ותהא נטולה מן היהודים.


הדף הראשי של משנה נדרים יא