משנה כלים יד ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק יד · משנה ח | >>
מפתח של ארכובה שנשבר מתוך ארכובתו, טהור.
רבי יהודה מטמא, מפני שהוא פותח בו מבפנים.
ושל גם שנשבר מתוך גומו, טהור.
היו בו חפין ונקבין, טמא.
ניטלו חפין, טמא מפני נקבין.
נסתתמו נקבין, טמא מפני חפין.
ניטלו חפין ונסתתמו נקבין, או שפרצו זה לתוך זה, טהור.
מסננת של חרדל שנפרצו בה שלשה נקבים מלמטן זה לתוך זה, טהורה.
והאפרכס של מתכות, טמאהכג.
מַפְתֵּחַ שֶׁל אַרְכּוּבָה
- שֶׁנִּשְׁבַּר מִתּוֹךְ אַרְכּוּבָתוֹ,
- טָהוֹר;
- רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא,
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ בּוֹ מִבִּפְנִים.
- שֶׁנִּשְׁבַּר מִתּוֹךְ אַרְכּוּבָתוֹ,
- וְשֶׁל גַּם שֶׁנִּשְׁבַּר מִתּוֹךְ גֻּמּוֹ,
- טָהוֹר.
- הָיוּ בּוֹ חָפִין וּנְקָבִין,
- טָמֵא.
- נִטְּלוּ חָפִין,
- טָמֵא מִפְּנֵי נְקָבִין.
- נִסְתַּתְּמוּ נְקָבִין,
- טָמֵא מִפְּנֵי חָפִין.
- נִטְלוּ חָפִין וְנִסְתַּתְּמוּ נְקָבִין,
- אוֹ שֶׁפָּרְצוּ זֶה לְתוֹךְ זֶה,
- טָהוֹר.
- אוֹ שֶׁפָּרְצוּ זֶה לְתוֹךְ זֶה,
- מְסַנֶּנֶת שֶׁל חַרְדָּל
- שֶׁנִּפְרְצוּ בָּהּ שְׁלשָׁה נְקָבִים מִלְּמַטָּן
- זֶה לְתוֹךְ זֶה,
- טְהוֹרָה.
- וְהָאֲפַרְכֵּס שֶׁל מַתָּכוֹת,
- טְמֵאָה:
מפתח של ארכובה,
- שנשבר מתוך ארכובתו - טהור.
- רבי יהודה מטמא - מפני שהוא פותח בו מבפנים.
- שנשבר מתוך ארכובתו - טהור.
- ושל גם, שנשבר מתוך גמו - טהור.
- היו בו חפין ונקבים - טמא.
- ניטלו החפין - טמא מפני הנקבים.
- נסתתמו הנקבים - טמא מפני החפין.
- ניטלו החפין, ונסתתמו הנקבים, או שפרצן זה לתוך זה - טהור.
- מסננת של חרדל,
- שנפרצו בה שלשה נקבים מלמטן, זה לתוך זה - טהורה.
- והאפרכס של מתכת - טמאה.
של ארכובה - הוא שתהיה לה ארכובה, ותהיה צורתה כן:
ושל גם, תהיה צורתה על צורת גימל. ורוב מפתחות המנעולים יהיו תמונתן כן והוא על זאת הצורה:
ואמרו מתוך גומו, ומתוך ארכובתו - ירצה בו מעצם התוספת אשר בה.
וכבר ביארנו חפין שהן שיני המפתח. וכן יהיה בקצה המפתחות נקבים, הן הסיבה בפתיחת המנעול, כאשר יהיו בתוך המנעול קצוות בולטות יכנסו באלו הנקבים ואז יפתחו הדלת.
ומסננת של חרדל - הוא ממתכת. ואמר כי כאשר נפרצו שלושה נקבים בקרקע המסננת והתחברו קצתן לקצתן, הנה נפסדה המסננת שהיא לא תסנן כלל, ולזה היא טהורה.
ואפרכס - הוא כלי הריחיים, והיא תעשה משעם ברוב הצד העליון רחב, וכל מה שילך יהיה צר תמונתו כמו מחודד האצטוונה, ישליכו החיטה מצד הרחב והקצה הצר על עץ הריחיים ויפול ממנו החיטה אצל הטחינה.
ואין הלכה כרבי יהודה:
של ארכובה. פירש גאון וכן ערוך כדגרסינן בפרק הקומץ רבה (דף לג.) מזוזתא דבי רבי דעבידה כמין נגר ומפרש לא כנגר המוטל לגמרי אלא כאיסתוירא כי שוקא וכרעא דאדם דדמיא לנו"ן דכפופה דמיניה כייף ומיניה זקיף וכן מפתח שמתכפל בארכובה עם השוק שמו מפתח של ארכובה:
ושל גם. פירש גאון וכן בערוך שהוא כשוק עם הרגל שאינו נפשט ולא הבנתי דבריו מה יש בין של ארכובה ושל גם ובפ"ק דפסחים (דף ח:) ובפרק כיצד מעברין (דף נה.) רגילין לפרש כמין גם כמו ג' יוונית שהוא כמין ך':
היו בו חפים. כשנשבר מתוך גומו נשתיירו בו חפים או נקבים:
חפים. הם שינים:
נקבים. שנכנסים בהם שיני המנעול זה לתוך זה: לא ניטלו ולא נסתמו אלא נפרצו שנתעקמו החפים ונתרחבו הנקבים שנדבק נקב אל נקב:
מסננת של חרדל. כמין נפה של מתכת נקובה כנקבי הנפה והמים יוצאים מלמטה והחרדל נשאר מלמעלה וכאן נפרצו ג' נקבים ונעשו אחד יוצא מהם החרדל:
מלמטה. מדקתני מלמטה משמע ששתים הן זו על גב זו והתחתון נקביו דקין יותר מן העליון:
אפרכס של מתכת. עושין לחרדל אפרכס קטנה כעין שעושין לרחיים ותשובה כלי:
תני"א בתוספ' [שם] מפתח של רכובה שנשבר מתוך רכובתו ר"מ מטמא ורבי יהודה מטהר רשב"ג אומר חילוף הדברים. מסננת של חרדל שנחלקה לארכה טהורה לרחבה אם משמשת מעין מלאכתה ראשונה טמאה ואם לאו טהורה. אמר ר"א בר' צדוק לא נחלקו ב"ש וב"ה על המסננת של חרדל שנפרצו בה ג' נקבים מלמטה זה בצד זה שהיא טהורה על מה נחלקו על השינים שב"ש מטמאין וב"ה מטהרין:
מפתח של ארכובה - שמתקפל כארכובה עם השוק. שעשוי כמין נו"ן כפופה שלנו כא. ורוב מפתחות שבארץ ישמעאל הם כן:
רבי יהודה מטמא - ואין הלכה כר' יהודה:
ושל גם - כמין ג"ם יוונית שהיא כמין נו"ן הפוכה כב:
היו בו חפין - כשנשבר מתוך גומו, נשתיירו בו חפין או נקבין. חפין הם השינים. נקבין, שנכנסים בהן שיני המנעול, שפעמים יש במפתח שינים והן נכנסים בנקבי המנעול ופותחים, ופעמים יש נקבים במפתח ומכניס אותן נקבים בשיני המנעול ופותח:
או שפרצו זה לתוך זה - שלא ניטלו החפין ולא נסתמו הנקבין, אלא שפרצו, כגון שנעקמו החפין ונתרחבו הנקבין שנוגעים זה בזה:
מסננת של חרדל - כמין נפה של מתכת שהחרדל נתון בה ומסתנן וקולטת את הפסולת:
מלמטן - בשולי המסננת משנפרצו בה שלשה נקבין ונעשו שלשתן נקב אחד, תו לא חזיא לסנן בה:
אפרכס - כלי של ריחיים רחב מלמעלה ומיצר והולך מלמטה, ונותנים בו חטים והוא מוציא אותם קמעא קמעא בריחיים:
מפתח של ארכובה. פירש הר"ב שמתקפל כארכובה עם השוק וכו'. כ"כ הר"ש בשם הערוך. וז"ל רש"י בפ"ג דמנחות דל"ג וחבור השוק והרגל הוי השוק זקוף מלמעלה והרגל שוכב כזה ? [*ועיין לקמן]:
ושל גם. פי' הר"ב כמין גם יונית שהיא כמין נון הפוכה דהיינו כזה ? [*וכן ראיתי בכתב מרובע של יוונית. וכמו שהזכרתי כבר ברפ"ג דמדות [ד"ה כמין גמא] אבל קשיא לי טובא שאם כן ליכא בינייהו דשל גם דהכא לשל ארכובה דלעיל. דכל שיש למפתח שני קוים דבוקים. שוב אין הבדל בין זה לזה אלא כפי שיניחו האדם זה לצפון ומערב או דרום ומערב. או דרום ומזרח. ואין בזה הבדל במפתחות עצמם. וראיתי בפירוש הרמב"ם. בנא"י שמצייר של ארכובה דלעיל כזה ?. ושל גם דהכא מצויר. כזה* ? ונ"ל טעמו שבכפיפת הרגל והשוק יש ג' קוים הירך והשוק והרגל. וק"ל] ובריש פ"ק דפסחים כתב הר"ב שתי שורות כמין גם יונית. שורה א' בזקיפה ושורה א' בשכיבה. התם נמי כדמות צורה זו. אלא שכל קו הוא ממלא כל השטח. אחד ברוחב מרתף. הוא קו העליון. וא' באורכו הוא קו הזקיפה [*ועיין [בפי' הר"ב] במ"ז פרק כ"ח]:
והאפרכס. פי' הר"ב כלי של רחיים כו' ונותנים בו חטים כו'. וכ"כ הרמב"ם. וכן פירש עוד הר"ב והרמב"ם גם הר"ש בסוף מכילתין. וקשה לי על הר"ב שבמ"ג פ"ד דב"ב פי' הקלת. אפרכסת שעושין סביב לרחיים לקבל הקמח כו'. וכ"כ עוד בקלת דתנן במ"ג פ"ד דזבים. אבל שם לא כתב שהוא אפרכסת. וראיתי שהרמב"ם [שם] מפ' קלת כפי' הר"ב. ומשמיט אפרכסת. ולפיכך אני אומר שהר"ב הרכיב שני פירושים ואינם עולים כאחד. דמה שפי' שם על קלת אפרכסת. לשון הרשב"ם הוא. ואינו מפרש שהוא לקבל קמח כהרמב"ם אבל פירש מרמויי"א בלע"ז. וכן פירש"י בריש חגיגה דף ג על אפרכסת דהתם. שהביאו הר"ב והר"ש לק' בסוף מכילתין לראיה לפירושם שהאפרכסת הוא כלי כו' ונותנים בו חטים כו':
של מתכות טמאה. שיש לו שם בפני עצמו. הרמב"ם ספ"ט מהלכות כלים:
(כא) (על הברטנורא) וחיבור השוק והרגל הוי השוק זקוף מלמעלה והרגל שוכב כזה. רש"י:
(כב) (על הברטנורא) דהיינו כזה. ועתוי"ט:
(כג) (על המשנה) טמאה. שיש לו שם בפני עצמו. הר"מ:
מפתח של ארכובא: זו היא צורתו % ושל גם כצורת גימל כך %ג הרמב"ם ז"ל:
בפי' ר"ע ז"ל. כמין נון כפופה שלנו לשון הר"ש ז"ל בשם הערוך דדמיא לנון דמיניה כייף ומיניה זקיף ועיין במ"ש ברפ"ג דמדות בפי' נון הפוכה:
מתוך גומו: ס"א מתוך גמו וכן הוא שם ברמב"ם והכי מסתברא. היו בו חפין. כשנשבר מתוך גומו וכו'. לשון ר"ע ז"ל אמר המלקט כתב הר' אפרים אשכנזי ז"ל היה נראה לפ' שזהו ערן בפני עצמו ולא קאי על נשבר מתוך גומו אבל הר"ש ז"ל להדיא פי' כר"ע ז"ל וגם ברמב"ם משמע כפי' ר"ע ז"ל וצ"ע ע"כ:
ניטלו הפין: אית דגרסי ניטלו חפין בחי"ת והרב בצלאל אשכנזי ז"ל הגיה בכולן החפים בה"א וחי"ת וכן ג"כ הנקבים בה"א:
מלמטן: פי' לאפוקי מן הצדדין אבל הר"ש ז"ל פי' מדקתני מלמטה משמע ששתים הן זו ע"ג זו והתחתון נקביו דקין יותר מן העליון ע"כ:
מלמטן זה מצד זה: כך מצאתי מוגה. וכן הגיה הר' יהוסף ז"ל.
והאפרכס: בערוך אית דגרסי ארפכס והכל אחד ע"כ. ועיין עוד במ"ש בשמו ז"ל לקמן ס"פ בתרא. ופי' הר"ש נ"ל ארפכס של מתכת עושין לחרדל ארפכס קטנה כעין שעושים לריחים וחשובה כלי:
יכין
מפתח של ארכובה: ר"ל מפתח שעקום באמצעיתו כעין ברך כורע. והוא בתמונת דרוקקער שלנו:
שנשבר מתוך ארכובתו: נ"ל דמפתח של ארכובה היינו שתמונתו כארכובה. דהיינו שבמקום עקמימותו הוא עגול כברך כורע. ולהכי כשנשבר באמצע הארכובה. אפ"ה מדהוא עגול. עדיין נשאר בכל חלק קצת שיפוע בקצהו:
טהור: דאף שנשאר קצת מעקמומיתו בקצהו כדי לתחבו בחור שבדלת נגד המסגר. עכ"פ אינו ארוך כל כך עד שיגיע לפנים נגד הבריח להעתיקו לאחור ולפתוח עי"ז המסגר:
מפני שהוא פותח בו מבפנים: דשם הבריח שבתוך המסגר. הוא סמוך למקום תחיבת המפתח. להכי אף שנתקצר החלק הנתחב שבהמפתח. אפ"ה יכול לפתוח בו. ולרבנן כיון דעיקר צורך המפתח. היינו כדי לסגרו ולפתחו להדלת מבחוץ. ולהכי כשנתבטל העיקר בטל הטפילה [כספי"ט במכילתן]:
ושל גם: ר"ל אבל אם המפתח עשוי כמין גאם יוונית שתמונתה כזה [ציור] והיינו שזוית עקמימותו אינו עגול רק יש שם עוקץ:
שנשבר מתוך גומו: שנשבר שם במקום הזוית. ומדאינו עגול שם. לא נשאר בכל חלק קצת לתחבו בחור שבהדלת. ולא חזי למידי:
היו בו: בחלק א' שבהמפתח של גאם שנשבר מתוך גאמו:
חפין: שניים או בליטה שבו שניים [עי' פי"ג סי' נ"ב] והשניים הללו אוחזים תוך נקבי הבריח שתוך המסגר ויריצוהו לאחור ויפתחו המסגר:
ונקבין: ר"ל או שנשאר בהחלק ההוא נקבים שבו נכנסים השניים של הבריח. ועי"ז יוחזר הבריח הנאחז לאחור:
טמא: דעדיין חזי למילתא. וברישא דאמרינן טהור היינו אותו חלק שאין בו חפין ונקבים:
נטלו חפין: דיש בו נקבים וחפין. כדי לפתוח בו מסגור כזה וכזה. וניטלו החפין ונשארו הנקבים. עדיין מק"ט. אף דלא חזי כבתחלה לב' מיני מסגרים רק למין א':
או שפרצו זה לתוך זה: שנתעקמו יחד:
טהור: אף שבנקל יכול לפשוט עקמימות החפין כבתחלה אפ"ה לא הו"ל כהדיוט יכול להחזירו [רפכ"ו]:
מסננת של חרדל: הוא כמין נפה ממתכת שמסננין בו חרדל מהחומץ ששפכו עליו:
שנפרצו בה שלשה נקבים מלמטן: דבמסננת זו יש כמין ב' נפות זעג"ז בעליון יש נקבים גסים כדי שישאר שם רק הפרורין הגסים שבחרדל הנכתש או שנטחן. ותחתיה יש שוב נפה עם נקבים דקין. כדי שישאר שם הקמח הדק של החרדל מסונן מהחומץ. להכי בנפרצו נקבים בנפה העליונה עדיין חזי לסינון. דעכ"פ ישאר הקמח הדק של החרדל על הנפה התחתונה. אף שישאר מעורבים בו פרורים גסים מהחרדל. אפ"ה ראוי לטבל בו. אבל בנפרצה הנפה התחתונה. אע"ג שינוקה בנפה העליונה מפרורים הגסים. אפ"ה לא הועיל כלום. דעדיין ירד מתוך המסננת התחתונה החומץ מעורב עם החרדל דרך הפרצים:
טהורה: מדלא חזי תו לסינון:
והאפרכס: רומפף בל"א. שלתוכו יתנו החיטין כשירצו לטחנן בין אבני הרחיים שתחת האפרכס. והוא כמין מרובע שרחב למעלה וצר מלמטה:
טמאה: נ"ל דקמ"ל דאע"ג דאפרכס זה מפולש למטה. ואין לו ב"ק הו"ל כמתכת המשמש לאבן הרחיים ולא יק"ט להכי אשמעינן דנתינת החיטין להאפרכס תשמיש שלם הוא לבד:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת