משנה יבמות ו רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) הבא על יבמתו -

בין שוגג - בין מזיד,

בין באונס - בין ברצון,

אפילו הוא שוגג - והיא מזידה,

הוא מזיד - והיא שוגגת,

הוא אנוס - והיא לא אנוסה,

היא אנוסה - והוא לא אנוס,

אחד המערה,

ואחד הגומר,

קנה.

ולא חלק - בין ביאה לביאה.

(ב) וכן, הבא על אחת -

מכל העריות האמורות בתורה,

או פסולות, כגון -

אלמנה - לכוהן גדול,

גרושה, וחלוצה - לכוהן הדיוט,

ממזרת, ונתינה - לישראל,

בת ישראל - לממזר, ולנתין,

פסל.

ולא חלק - בין ביאה לביאה.

(ג) אלמנה - לכוהן גדול,

גרושה, וחלוצה - לכוהן הדיוט,

מן האירוסין - לא יאכלו בתרומה.

רבי אלעזר, ורבי שמעון - מכשירין.

נתאלמנו, או נתגרשו -

מן הנשואין - פסולות.

מן האירוסין - כשרות.

(ד) כוהן גדול -

לא יישא את האלמנה -

בין אלמנה - מן האירוסין,

בין אלמנה - מן הנשואין.

ולא יישא - את הבוגרת.

רבי אלעזר, ורבי שמעון - מכשירין בבוגרת.

[ה] *הערה 1: לא יישא - את מוכת עץ.

אירס - את האלמנה,

ונתמנה להיות כוהן גדול - יכנוס.

מעשה, ביהושע בן גמלה -

שקידש - את מרתה בת בייתוס,

ומינהו המלך, להיות כוהן גדול - וכנסה.

שומרת יבם - לכוהן הדיוט,

ונתמנה להיות כוהן גדול,

אף על פי שעשה בה מאמר - לא יכנוס.

כוהן גדול - שמת אחיו,

חולץ - ולא מייבם.

(ה) [ו] כוהן הדיוט -

לא יישא - את האילונית,

אלא אם כן - יש לו אישה ובנים.

רבי יהודה אומר:

אף על פי, שיש לו אישה ובנים,

לא יישא - את האיילונית,

שהיא זונה (ויקרא כא ז ויקרא כא יד) האמורה בתורה.

וחכמים אומרין:

אין זונה - אלא גיורת, ומשוחררת, ושנבעלה בעילת זנות.

(ו) [ז] לא יבטל אדם - מפריה ורביה,

אלא אם כן - יש לו בנים.

בית שמאי אומרין:

שני זכרים.

ובית הלל אומרין:

זכר ונקבה,

שנאמר: "זכר ונקבה בראם" (בראשית ה ב).

נשא אישה -

ושהת עימו עשר שנים - ולא ילדה,

אינו רשאי ליבטל.

גירשה - מותרת להינשא לאחר,

ורשאי השני - לשהות עימה עשר שנים.

ואם הפילה - מונה משעה שהפילה.

האיש - מצווה על פריה ורביה,

אבל - לא האישה.

רבי יוחנן בן ברוקה אומר:

על שניהם הוא אומר:

"ויברך אותם אלוהים, ויאמר להם אלוהים פרו ורבו" (בראשית א כח).

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה יבמות ו

משנה יבמות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב