משנה יבמות ו ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת יבמות · פרק ו · משנה ד | >>
כהן גדול לא ישא אלמנה, בין אלמנה מן האירוסין יא בין אלמנה מן הנישואין, ולא ישא את הבוגרתיג.
רבי אליעזר ורבי שמעון מכשירין יד בבוגרת.
לא ישא את מוכת עץ.
אירס את האלמנה, ונתמנה להיות כהן גדול, יכנוסטו.
ומעשה ביהושע בן גמלא שקידש את מרתא בת בייתוס, ומינהו המלך להיות כהן גדול, וכנסה.
שומרת יבם שנפלה לפני כהן הדיוט, ונתמנה להיות כהן גדול, אף על פי שעשה בה מאמר, הרי זה לא יכנוסטז.
כהן גדול שמת אחיו, חולץ יז ולא מייבם.
משנה מנוקדת
כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא יִשָּׂא אַלְמָנָה,
- בֵּין אַלְמָנָה מִן הָאֵרוּסִין בֵּין אַלְמָנָה מִן הַנִּשּׂוּאִין,
- וְלֹא יִשָּׂא אֶת הַבּוֹגֶרֶת.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין בְּבוֹגֶרֶת.
- לֹא יִשָּׂא אֶת מֻכַּת עֵץ.
- אֵרַס אֶת הָאַלְמָנָה, וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל,
- יִכְנוֹס.
- וּמַעֲשֶׂה בִּיהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא,
- שֶׁקִּדֵּשׁ אֶת מָרְתָא בַּת בַּיְתוֹס,
- וּמִנָּהוּ הַמֶּלֶךְ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל,
- וּכְנָסָהּ.
- שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁנָּפְלָה לִפְנֵי כֹּהֵן הֶדְיוֹט,
- וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל,
- אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר, הֲרֵי זֶה לֹא יִכְנוֹס.
- וְנִתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל,
- כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת אָחִיו, חוֹלֵץ וְלֹא מְיַבֵּם:
נוסח הרמב"ם
כוהן גדול -
- לא יישא את האלמנה -
- בין אלמנה - מן האירוסין,
- בין אלמנה - מן הנשואין.
- ולא יישא - את הבוגרת.
- רבי אלעזר, ורבי שמעון - מכשירין בבוגרת.
[ה] *הערה 1: לא יישא - את מוכת עץ.
- אירס - את האלמנה,
- ונתמנה להיות כוהן גדול - יכנוס.
- מעשה, ביהושע בן גמלה -
- שקידש - את מרתה בת בייתוס,
- ומינהו המלך, להיות כוהן גדול - וכנסה.
- שומרת יבם - לכוהן הדיוט,
- ונתמנה להיות כוהן גדול,
- אף על פי שעשה בה מאמר - לא יכנוס.
- כוהן גדול - שמת אחיו,
- חולץ - ולא מייבם.
פירוש הרמב"ם
כתוב בתורה "והוא אשה בבתוליה יקח"(ויקרא כא, יג), ואמרו חכמים פרט לבוגרת שכלו בתוליה.
ובוגרת - נקראת הבתולה כשיהיה לה ששה חדשים אחר הבאת סימני נערות. וסימני נערות הם שתביא שתי שערות אחר שנשלמו לה שתים עשרה שנה, לפי שהבאת שתי שערות בתוך זמן משתים עשרה שנה אינם סימנים אבל הם שומא. וגם כן, כל זמן שלא תביא שתי שערות אפילו אחר השתים עשרה שנה היא קטנה, עד שתשלים עשרים שנה, כמו שיתבאר בזאת המסכתא.
ואין הלכה כרבי אלעזר ורבי שמעון:
משנה ה [נוסח הרמבם]
זה כולו מבואר ומפורש:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
לא ישא את הבוגרת - דכתיב (שם) והוא אשה בבתוליה יקח, פרט לבוגרת יב שכלו בתוליה:
רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין - ולית הלכתא כוותייהו:
פירוש תוספות יום טוב
בין אלמנה מן הארוסין. דילפינן בגמרא אלמנה מגרושה מה גרושה [אף] מן הארוסין אף אלמנה אפילו מן הארוסין. נ"י:
ולא ישא את הבוגרת. כתב הר"ב כתיב והוא אשה בבתוליה יקח פרט לבוגרת. גמרא דאי כתב בתולה הוה משמע אפילו מקצת בתולים דהיינו בוגרת שכלו בתוליה [ופי' התוספות לאו דוקא אלא כלומר נתמעטו קצתה] כתב רחמנא בתוליה. עד דאיכא כל הבתולים. ועיין בפי' הר"ב דריש כתובות:
בוגרת. נקראת הבתולה כשיהיה לה ששה חדשים אחר הבאת סימני נערות וסימני נערות הם שתביא שתי שערות אחר שנשלמו לה שנים עשר שנה לפי שהבאת ב' שערות קודם י"ב שנה אינם סימנים אלא הם שומא. וכן כל זמן שלא תביא שתי שערות אפילו אחר הי"ב שנה היא קטנה עד שתשלים כ' שנה. הרמב"ם. ר"א ור"ש מכשירין בבוגרת. דסברי בתולה בתולה שלמה משמע. בתוליה אפילו מקצת בתולים. גמרא:
יכנוס. גמרא דכתיב (שם) בתולה מעמיו יקח אשה והאי אשה לא איצטריך אלא לדרשה:
ומינהו המלך. שלא הי' חכם ולא היה ראוי לכך וע"י שוחד מינהו המלך כדאיתא בגמרא והיינו דלא תנן ונתמנה:
לא יכנוס. דמאשה דילפינן מינה אירס ממעטינן אשה ולא יבמה. גמרא. ועיין מ"ש בפ"ב מ"ד:
חולץ ולא מיבם. וא"ת מרישא שמעינן לה דקתני שומרת יבם כו' ואר"י דחולץ אתא לאשמועינן דס"ד משום בזיון דכ"ג שרוקקת בפניו לא תחלוץ אע"ג דתנן לה לעיל [פ"ב מ"ד] ובפרק כהן גדול בסנהדרין [דף י"ח] תוס' וע' מ"ש פ"ד מ"י וע' מ"ש בריש ברכות ובמ"ה פ"ד דכתובות:
ולא מיבם. עיין מ"ש ברפ"ב דסנהדרין:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יא) (על המשנה) מן האירוסין כו' הבוגרת. בגמרא ילפינן להו מקראי:
(יב) (על הברטנורא) ל"ד כלו, אלא כלומר נתמעטו קצת. תוספ':
(יג) (על המשנה) בוגרת. נקראת הבתולה כשיהיה לה ששה חדשים אחר הבאת סימני נערות והסימנים הם שתביא ב' שערות אחר שנשלמו לה י"ב שנה לפי שקודם י"ב שנה אינם סימנים אלא שומא. וכן כ"ז שלא תביא ב' שערות אפילו אחר הי"ב שנה היא קטנה עד שתשלים כ' שנה. הר"מ:
(יד) (על המשנה) מכשירין. בגמרא מפרש טעמייהו:
(טו) (על המשנה) יכנוס. דכתיב בתולה מעמיו יקח אשה והאי אשה לא איצטריך אלא לדרשא. גמרא:
(טז) (על המשנה) לא יכנוס. דאשה אמר קרא ולא יבמה. גמרא:
(יז) (על המשנה) חולץ כו'. וא"ת מרישא שמעינן לה דקתני שומרת יבם כו' ואומר ר"י דחולץ אתא לאשמעינן דס"ד משום בזיון דכהן גדול שרוקקת בפניו לא תחלוץ אע"ג דתנן לה לעיל. תוספ':
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
כהן גדול לא ישא: ביד כו' פי"ז דהלכות איסורי ביאה סי' י"א י"ב י"ג י"ד:
לא ישא את הבוגרת: ואפי' קדשה כשהיא קטנה ובגרה תחתיו אסור לכנסה כשהיא בוגרת ואם עבר ונשא בוגרת או מוכת עץ או אנוסת עצמו או מפותת עצמו מותר לקיימה ריא"ז ז"ל:
ר' אלעזר ור"ש מכשירין בבוגרת: ירוש' ר"א ור"ש מכשירין בבוגרת ושוין שלא יקח את מוכת עץ מה בין בוגרת מה בין מוכת עץ בוגרת כלו בתוליה במעיה מוכת עץ יצאו בתוליה לחוץ ואית דמחלפין לא ישא את מוכת עץ ר"א ור"ש מכשירין במוכת עץ ושוין שלא ישא את הבוגרת מה בין בוגרת מה בין מוכת עץ בוגרת עברו ימי הנעורים מוכת עץ לא עברו ימי הנעורים ע"כ: ואיתא בת"כ סוף פ' ב' דפ' אמור:
ומינהו המלך: בגמ' דייקי' מדקתני מינהו ולא קתני נתמנה דקשר של רשעים הוא שהכניסה מרתא בת בייתוס תרקבא דדינרי זהב לינאי מלכא עד דבעא לאוקומי ליהושע בן גמלא בכהני רברבא ומ"מ מצינו בו שתיקן תקנות גדולות בישראל כדאמרי' בבבא בתרא ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל: וראיתי שהגיה ה"ר יהוסף ז"ל גמלה בה"א מרתה בה"א:
כ"ג שמת אחיו חולץ ולא מיבם: דאלמנה היא וא"ת מן האירוסין מ"ט לא יבא עשה דיבמה וידחה לא תעשה דאלמנה לא יקח וי"ל דגזרינן ביאה ראשונה אטו ביאה שניה דכיון דעבד ביאה ראשונה פרחה מיניה זיקת יבום וכדאיתא בגמרא נמוקי יוסף:
תפארת ישראל
יכין
ולא ישא את הבוגרת: קטנה בת י"ב שנים שהביאה ב' שערות, נקראת נערה ששה חדשים, ואח"כ נקראת בוגרת:
לא ישא את מוכת עץ: שהוכתה בעץ או בשום דבר באותו מקום ואבדה בתוליה:
חולץ: הא קמ"ל דלא חיישינן לבזיונו דכה"ג:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת