תפארת ישראל על יבמות ו

משנה יבמות, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

<< · תפארת ישראל · על יבמות · ו · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

יכין

משנה א

הבא על יבמתו בין בשוגג:    שסבר אשה אחרת היא:

בין במזיד:    שהתכוון לזנות עמה:

בין באונס:    שאנסוהו לבעלה:

בין ברצון:    שהתכוון למצוה:

הוא אנוס והיא לא אנוסה:    רק מזידה או שוגגת, וה"ה שניהן אנוסין:

אחד המערה:    שלא הכניס כל האבר רק העטרה:

קנה:    והרי היא כאשתו לכל דבר:

ולא חלק בין ביאה לביאה:    אפילו בעלה שלא כדרכה, שדחק האבר בנקב אחוריה [סנהדרין נ"ד ב']:

משנה ב

וכן הבא על אחת מכל העריות שבתורה:    באחת מביאות הנ"ל:

ממזרת ונתינה לישראל:    אי"ל דמיירי כשהיא בת כהן ונבעלה מישראל דהרי בכה"ג חללים הם ובל"ז פסולים מתרומה ומלהנשא לכהן, אלא ר"ל שילקה בהערה בה:

פסל:    שנפסלו מלהנשא לכהן משום חללה או זונה, ונאסרו נמי מלאכל תרומת בית אביה, *) (וממזרת ונתינה דנקט לאו משום לפסלה לכהונה ע"י שנבעלה מישראל נקט לה, דהרי פסולה וקאי, אלא לענין שהמערה בה ילקה כגמר ביאה):

ולא חלק בין ביאה לביאה:    וגם אשת ישראל שנאנסה, אע"ג שמותרת לבעלה, אפ"ה מדנבעלה באיסור, אסורה לכהן ואסורה גם בתרומת בית אביה מדנעשת זונה:

משנה ג

מן האירוסין לא יאכלו בתרומה:    של בית אביה, מדנתקדשה קדושי עבירה:

רבי אליעזר ורבי שמעון מכשירין:    עד שתבעל, וקיי"ל כת"ק:

מן הנשואין פסולות:    מדנעשת חללה:

מן הארוסין כשרות:    דאפי' ת"ק לא פסל רק בעודה אשתו, דמשתמרת לביאה פסולה:

משנה ד

ולא ישא את הבוגרת:    קטנה בת י"ב שנים שהביאה ב' שערות, נקראת נערה ששה חדשים, ואח"כ נקראת בוגרת:

לא ישא את מוכת עץ:    שהוכתה בעץ או בשום דבר באותו מקום ואבדה בתוליה:

חולץ:    הא קמ"ל דלא חיישינן לבזיונו דכה"ג:

משנה ה

כהן הדיוט לא ישא אילונית:    סימניה מפורשין פ"א סי' י"ב. וה"ה לישראל רק נקט כהן משום ר"י דס"ל דכהן אפילו יש לו בנים לא ישאנה:

אלא אם כן יש לו אשה ובנים:    או או [וברש"י ל"ג אשה]:

ושנבעלה בעילת זנות:    מאדם שאסורה להנשא לו באיסור השוה בכל, או שנבעלת מחלל או מעכו"ם. וכן הגיורת אסורה לכהן. אבל נדה שנבעלה לא נעשית זונה [(שו"ע אה"ע ו, ח)]:

משנה ו

זכר ונקבה:    ובמתו והניחו זכר ונקיבה ביחד מבין שניהן, יצא. ואפ"ה אסור מדרבנן לישב בלא אשה, ובאפשר ישא בת בנים [(שו"ע אה"ע, א)]:

נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל:    כשלא קיים פו"ר. ובהיה הוא או היא בדרך או חולה, אינו עולה למניין [שם קנ"ד]:

ורשאי השני לשהות עמה עשר שנים:    אבל לג' לא תנשא:

האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה:    והכי קיי"ל [סי' א']. מיהו באין לה בן ובת וטוענת שהוא גורם מדאינו יורה כחץ, וטוענת שרוצה בן שתשען עליו מטילין חרם סתם אם טוענת שקר ואז צריך לגרשה [(שו"ע אה"ע קנד, ו)]: