תפארת ישראל על יבמות ה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

יכיןעריכה

משנה אעריכה

אין גט אחר גט:    דבנתן גט ליבמה, אסור ליבם אותה או צרתה בין הוא בין אחיו, וגם נאסר המגרש בקרובת המגורשת, ואם נתן אח"כ גט גם לצרתה. לא נאסר בקרובותיה, מדלא מהני הך גט ב'. וכ"כ מה"ט בנתן אחיו ג"כ גט לראשונה וכ"ש לשנייה, לא נאסר בקרובותיה:

ולא מאמר אחר מאמר:    דבעשה מאמר ביבמתו, צריך ליבם זאת, ואם רצה לחלוץ לה אח"כ, צריכה ג"כ גט, וקאמר הכא דבעשה מאמר בב' צרות, או שעשו ב' אחין ב' מאמרים ביבמה א', א"צ גט למאמר ב':

ולא בעילה אחר בעילה:    דבעילה קונה ביבמה, ובבעל ב' צרות, או שנבעלו מב' אחין, א"צ גט לבעילה שנייה:

ולא חליצה אחר חליצה:    דחליצה ב' אינה כלום לפסלה לכהונה ולאסור בקרובותיה:

משנה בעריכה

כיצד:    ר"ל כיצד הדין ביבם ויבמה א' דמודו בה כ"ע:

צריכה הימנו חליצה:    לזיקתו, ואסור ליבמה, מדהתחיל בגירושין, קיימי עליה בלא יבנה:

צריכה הימנו גט:    למאמרו דאע"ג דאמר דאין אחר חליצה ובעילה כלום ה"מ בלא קדים להחליצה מאמר שאוגדה בו, אבל בעשה בה מאמר קודם חליצה הרי צריכה להתיר איסורה לעלמא מה שנאסרה ע"י המאמר שמקודם אף שאח"כ חלץ או בעל:

הרי זו כמצותה:    דהכי תקנו חכמים שאם יבוא עליה קודם שיקדשה בפני ב' עדי' בשוה פרוטה חייב מכת מרדות:

משנה געריכה

צריכה גט:    לבעילתו הפסולה:

חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל:    ר"ל או שאחר חליצה נתן גט או בעל:

נתן גט:    או נתן גט או חלץ אחר בעילתו:

אין אחר חליצה כלום:    וה"ה בסיפא אין אחר ביאה כלום כלומר כל מה שעשה אחר שבעלה לא הועיל כלום, רק היא כאשתו וצריכה גט. ומתני' ר"ע היא דס"ל אין קדושין תופסין בחייבי לאוין, להכי אין מאמר מועיל אחר חליצה. ואנן קיי"ל דקדושין תופסין בחייבי לאוין [(שו"ע אה"ע, יח)]:

ואחת שתי יבמות ליבם אחד:    שוין הן שיש אחר גט ראשון או אחר מאמר ראשון כלום ואין אחר חליצה או אחר ביאה כלום. ולדידן אחר חליצה, אפילו בה מהני קדושין או ביאה, וצריכין גט, מדקיי"ל קדושין תופסין בחייבי לאוין, אבל אחר ביאה נהי דבה אין אחריה כלום, בצרתה מהני קדושין או ביאה, בין מהיבם בין מאחיו, דמדאין הצרה אסורה רק מלאו הבא מכלל עשה, דבית א' הוא בונה ולא ב' בתים, הו"ל עשה ותפס בה קדושין [(שו"ע אה"ע קע, יב) וי"ג]:

משנה דעריכה

כיצד:    כיצד הדין בב' יבמות ויבם א':

צריכות שני גיטין:    גט לכל א' כרבנן דיש מאמר אחר מאמר, דא"א ליבם א' מהן, כיון דגם חבירתה אגידא בי' ע"י מאמר, הו"ל בונה ב' בתים, ואפילו לאחר שגירש אחת אסור ליבם השנייה, דאז קם לי' בלא יבנה, מדהתחיל בגירושין:

וחליצה:    לאחת, ופוטרת צרתה:

וגט בזו:    דגט של הב' פסל את הראשונה, מדהתחיל בגירושין:

צריכה גט:    לבעלת המאמר:

וחליצה:    לאיזה שירצה ופוטרת צרתה:

צריכות שני גיטין:    זו למאמרו וזו לבעילה, ובגט לחוד לא נפקא בעלת ביאה, דביאה פסילה היתה:

משנה העריכה

נתן גט ובעל:    שעשה א' מאלו לצרת אותה שנחלצה תחלה:

נתן גט וחלץ:    שעשה א' מאלו השלש להצרה אחר שבעל חבירתה תחלה:

אין אחר חליצה כלום:    דמותר בקרובת שנייה ולא פסלה מכהונה כשחלץ לה [ועי' סי' י"ב], וה"ה דבבעל בתחלה, אין אחר ביאה כלום:

בין שני יבמין ליבמה אחת:    וכ"ש ב' יבמין בב' יבמות, די"א דצרה על האחין בכרת:

משנה ועריכה

חלץ:    משנה זאת הוא כמו אמר מר, ור"ל הא דתנינן לעיל [מ"ג] חלץ ועשה מאמר וכו', אין אחר חליצה כלום, כך הוא הדין בין בתחילה וכו':

בין בתחלה:    שקדם חליצה למאמר וגט:

בין באמצע:    כגון גט חליצה ומאמר:

בין בסוף:    כגון מאמר גט וחלץ, בכולן מאמר שאחר חליצה א"צ גט, וכר"ע לעיל סי' י"ב:

אין אחריה כלום:    דלא נשאר זיקת יבמין עוד:

באמצע ובסוף יש אחריה כלום:    דמדהו"ל ביאה פסולה, עדיין נשאר זיקת יבמין:

בועזעריכה

הלכתא גבירתאעריכה