תוספות יום טוב על יבמות ה

<< · תוספות יום טוב · על יבמות · ה · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה א

[* אין גט אחר גט כו'. עיין מ"ש בזה במשנה דלקמן]:

ולא מאמר אחר מאמר. עיין מ"ש בס"ד במשנה ג':

ולא בעילה כו'. ולא חליצה כו'. מפורש במשנה דסוף פירקין:

יש גט אחר גט וכו'. פירש הר"ב דקמא לא דחה לגמרי וכו' ואהני גט שני כו'. כדאיתא בגמרא דאע"ג דמדאורייתא לא הוי גט ביבמה כלל. אמרי רבנן כיון דבא"א מהני אי אמרת ביבמה לא מהני אמרי גט להוציאה וחליצה להוציאה ומדגט לא מהני חליצה נמי לא מהני ואתי למיבעל אחר חליצה. ופי' התוספות דאע"ג דבאשת איש לא חיישינן לשמא יאמרו מדחליצה לא מהני כו' לפי דלא שייך באשת איש חליצה וקריאה. והא נמי ליכא למיחש ביבמה שיאמרו מדחליצה לחודא מהני גט לחודא נמי מהני ותיבעי גט וחליצה לעולם. דבהא ליכא למטעי דחליצה בהדיא כתיב אבל חיישינן שיאמרו דחליצה הצריכה הכתוב מלבד הגט שבכל הנשים. ויאמרו מדגט לחודא לא מהני כו'. ומ"ש הר"ב וכן הלכה. לא קאי אלא על יש גט כו' ויש מאמר וכו' ולא קאי על לא אחר בעילה וכו' כמ"ש במשנה ג':

ויש מאמר אחר מאמר. ומ"ט אמור רבנן מאמר ביבמה מהני. משום דמהני בעלמא. דאי אמרת לא מהני. אמרי מאמר לקנות וביאה לקנות. ומדמאמר לא מהני ביאה נמי לא מהני. ואתי למיבעל אחר ביאה והוי ליה בונה שני בתים דאיסורא דאורייתא. בפרק דלעיל משנה י"א. הילכך אמרו דמהני שלא לבעול אחריה יבמה אחרת. ומהשתא ליכא למיחש למידי דשמא יבעול אחר בעילה. כיון דאחר מאמר נמי אסור למבעל:

משנה ב

כיצד עשה מאמר כו'. כתב נ"י לעולם מפרש התנא דיני מאמר וגט תחלה משום דהוו דרבנן וחביבא ליה והדר מפרש חליצה וביאה דאורייתא ופתח בחליצה דהתרת יבמה לשוק עדיפא ליה כדאיתא בגמרא. ע"כ. והואיל וגט אינה מתירתה לגמרי לשוק להכי לא אקדימיה למאמר כמו שמקדים חליצה לביאה. ואלא מיהו קשיא סידרא דמתניתין דלעיל דהקדים גט למאמר ואחר כך הקדים בעילה לחליצה. ובמשנה ג' דהקדים נתן גט ובעל י"ל כי היכי דלסיים אין אחר חליצה כלום ובמשנה ד' ברישא דהקדים עשה מאמר ובעל י"ל משום דדמיא לאינך דבעי נמי חליצה. אבל בסיפא דהקדים גט ובעל קודם גט ועשה מאמר לא ידעתי למה:

הרי זו כמצותה. דהכי תקינו רבנן שלא יבא עליה עד שיקדשה קדושין גמורין בפני עדים ובשוה פרוטה ואם בעל ולא קידש קנה ולוקה מכת מרדות על שנהג קלות ראש בעצמו כדאיתא בגמרא:

משנה ג

נתן גט ועשה מאמר צריכה גט וחליצה כו'. כתב הרע"ב דגט דחי קצת ושייר קצת וכו' ומה"ט אפילו רבן גמליאל מודה דיש מאמר אחר גט ויש גט אחר מאמר וכן ביאה יש אחר מאמר וכן אחר גט. כדאיתא בגמרא:

נתן גט ובעל צריכה גט וחליצה. כ' הר"ב שמשעה שנתן גט קיימא עליה בלא יבנה. ומ"מ לא הוה גט כחליצה לאפקועי כולה זיקה הלכך לא עמדה עליה בלאו גמור ואפילו לרבי עקיבא דמתני' כוותיה מודה דקדושין תפיס בה:

חלץ ועשה מאמר. כתבו התוספות לא הוה צריך למיתני דכיון דתנא נתן גט וחלץ דאין אחר חליצה כלום אע"ג דחליצה פסולה היא כ"ש דאחר חליצה כשירה אין אחריה כלום אלא כל הענינות שונה ע"כ. ולי נראה דאי משום הא לא איריא דאיכא למימר דאצטריך דלא תימא דוקא גט וחליצה אין אחריה כלום משום דכי אמר רחמנא חליצה ביבמה מלבד גט הוא דקאמר דהא משום הכי אמרו בגט דמהני ביבמה. כמ"ש בר"פ בשם התוספות:

חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל. או או קתני ועשה מאמר או נתן גט או בעל. וגט דלאחר חליצה לא הוה צריך למתני לאשמעינן דלאו כלום. דלמאי אהני. לתסרו בקרובותיה הא מתסר וקאי מחמת חליצה. אלא איידי דבעי למתני גט דאחר בעילה כדקתני או בעל ועשה מאמר ונתן גט לאשמעינן דאין לאחר ביאה כלום זיקת יבמה ובהאי גט סגי ליה בלא חליצה תנא נמי גט דאחר חליצה והכי מפרש בגמרא. רש"י:

או בעל ועשה מאמר או נתן גט או חלץ. ומאמר דאחר ביאה לא הוה צריך למתני דלמאי להני דאפילו מאמר אחר מאמר ביבמה אחת מאי מהני אלא איידי דתנא רישא חלץ ועשה מאמר דאצטריך לאשמעינן כר"ע דאין קדושין תופסין כו'. והכי מפרש בגמרא. רש"י:

אין אחר חליצה כלום. ארישא אחלץ ועשה מאמר כו' [קאי] ואלישנא י .........

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

דסיפא דקתני או בעל ועשה מאמר כו' הוה שייך למתני אין אחר ביאה כלום. ולישנא קלילא הוא למתני חדא והתרת יבמה לשוק עדיפא ליה למתני. גמרא. ומ"ש הר"ב דמתניתין ר' עקיבא היא וכו'. וכן בהא דאין אחר ביאה כלום לרבנן נמי משכחת לה דיש אחריה בשתי יבמות ויבם אחד א"נ שני יבמים שאם בעל האחת וקידש הוא או אחיו השנייה תפיס כדמסקי הרי"ף והרא"ש דלא הוה צרה אחר בעילה אלא עשה בית אחד הוא בונה ואין בונה שתי בתים ולאו הבא מכלל עשה עשה. ולגירסת התוספות פ"ק דף י"א בלאו. ובר"פ כתבו התוספות דר"ג דאמר אין מאמר אחר מאמר אתיא אפילו כרבנן דר' עקיבא. דדוקא בקדושין שאחר ביאה דביאה פקעה לזיקה לגמרי וכיון שבנה וכו' ולא הוה אלא עשה. אבל במאמר שעדיין זקוקה לו אין לו לתפוס אלא מדרבנן ולא תקנו שיהא מאמר אחר מאמר ולהכי לא קאמר עלה בגמרא זו דברי ר"ע ע"כ. ומיהו מזה אין ראיה דהא לא אמרו בגמרא על אין אחר חליצה כלום שבדברי ר"ג אלא דנטר לה עד חלץ ועשה מאמר וכו' משום דבה מיתני בהדיא דאין מאמר אחר חליצה כלל. ומ"ש הר"ב ואין אחר ביאה שבתחלה וכו' מפורש בסוף פירקין:

משנה ד

כיצד. בשתי יבמות ליבם אחד. רש"י:

עשה מאמר בזו ומאמר בזו צריכות שני גיטין. ויבומי לא דהיכי ליעבד אי ליבומי לתרווייהו ה"ל שני בתים ואי לחדא הואיל וחברתה ביה אגידא ה"ל בונה שני בתים. רש"י. ומכיון דיהיב גיטא לחדא קם עליה בלא יבנה אף לשניה ואפילו כי יהיב גיטא ופירש דלמאמרו ולא לזיקתו דיש מפרשים דשריא אפילו לדידיה ה"מ דיעבד אבל לכתחלה לא כמ"ש התוספות פ"ג דף ל"ב:

מאמר בזו ובעל את זו צריכות שני גיטין וחליצה. דבגט לחודא לא נפקא בעלת ביאה דביאה פסולה היא כמ"ש הר"ב לקמן והיינו טעמא דפסולה לא תסגי לה בגט. דגזירה ביאה אחר מאמר דאי תסגי בגט יאמרו דביאה אחר מאמר קנין מעלייתא וה"ה ביאה אחר ביאה דקנין מעליא ויבעול השניה אחר שבעל הראשונה. גמרא:

צריכות הימנו חליצה. לשון רש"י צריכות הימנו חליצה אחת ע"כ כלומר ופוטרת צרתה כמ"ש הר"ב באינך. ולפי' זה אמרינן בגמרא מאי צריכות. [צריכות] דעלמא:

גט לזו ובעל את זו צריכה גט וחליצה. דביאה פסולה היא כדפירש הר"ב וטעמא דלא סני לה בגט גזירה ביאה אחר גט [אטו ביאה אחר חליצה] דאי סגי בגט יאמרו כמו שקונה ביאה אחר הגט דביאה מעלייתא הוא ה"נ אחר חליצה ואתי למבעל לכתחלה אחר חליצה. גמרא:

אין לאחר חליצה כלום. כתב הר"ב ואי הדר מקדש וכו'. דליכא למיגזר בחליצה פסולה כמו בביאה פסולה דלגזור חליצה אחר גט שאם נחשבה לחליצה מעולה שיחלוץ אחר חליצה ג"כ. דלא איכפת לן שתחלוץ כל ימיה. ואי בחליצה אחר מאמר שאם נחשבה לחליצה מעולה אתי לחלוץ אחר ביאה ולא יהיב גיטא ליכא למיחש. דחליצה אחר מאמר מי לא בעית גיטא. גמרא:

משנה ה

אין אחר חליצה כלום. כתב הר"ב ארישא קאי כו'. וכמ"ש לעיל במשנה ג':

בין שני יבמין ליבמה אחת. ואצ"ל בשני יבמין לשתי יבמות דאיכא למ"ד בגמרא פ"ק דף י' וי"א. דצרה על האחין בכרת דכדקיימא קיימא:

משנה ו

חלץ ועשה מאמר כו'. פירש הר"ב איבם אחד ויבמה אחת מהדר כו'. וכן פירש"י ומשום דהאי לישנא מתניא במתניתין ג' ביבם אחד ויבמה אחת קא מפרשי הכי. אבל לקושטא דמלתא קא מהדרי אכולהו דכולהו שוים בין יבם אחד ויבמה אחת בין יבם אחד ושתי יבמות וכו' והיינו טעמא דהדר אסברא להו רש"י והר"ב בשתי יבמות כגון גט לזו וחלץ לזו וכו' ולא באו לומר אלא דאין זה [דין] חדש:

בין באמצע. לא מהני מאמר שאחריו. ולעיל במשנה ב' בעשה מאמר וחליצה לא תנן אין אחריו כלום. כמ"ש שם התוספות כיון שצריכה מעשה דגט אחריו על המאמר שקדמו:

והבעילה וכו' באמצע. פי' הר"ב כגון גט לזו כו'. ועשה מאמר בשלישית אסור בקרובותיה. וכן לשון רש"י. וה"מ למימר ועשה מאמר בבעלת הגט דהא תנן לעיל גט ומאמר באחת שצריכה גט וחליצה אלא משום איסור קרובות נקטו בשלישית דאילו בעלת גט בלאו הכי משום גיטא נאסרו הקרובות:

רבי נחמיה אומר אחת בעילה כו'. דקאמרת לגזור ביאה אחר גט משום ביאה אחר חליצה כיון דחליצה דאורייתא מידע ידעי. ודקאמרת לגזור ביאה אחר מאמר משום ביאה אחר ביאה. כיון דביאה דאורייתא היא מידע ידעי. גמ' [דף נ"ג ע"ב]:

משנה יבמות, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב