פתיחת התפריט הראשי

משנה זבחים יד


זבחים פרק יד: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק ארבעה עשר ("פרת חטאת") · >>

פרקי מסכת זבחים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה אעריכה

פרת חטאת ששרפה חוץ מגיתה, וכן שעיר המשתלח שהקריבו בחוץ, פטור, שנאמר (ויקרא יז), ואל פתח אהל מועד לא הביאו; כל שאינו ראוי לבוא אל פתח אהל מועד, אין חייבין עליו.

משנה בעריכה

הרובע, והנרבע, והמוקצה, והנעבד, והאתנן, והמחיר, והכלאים, והטריפה, ויוצא דופן, שהקריבן בחוץ, פטור, שנאמר (ויקרא יז), לפני משכן ה'; כל שאינו ראוי לבוא לפני משכן ה', אין חייבין עליו.

בעלי מומין, בין בעלי מומין קבועים, בין בעלי מומין עוברים, שהקריבן בחוץ, פטור.

רבי שמעון אומר, בעלי מומין קבועים, פטור.

ובעלי מומין עוברין, עוברין בלא תעשה.

תורים שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן שהקריבן בחוץ, פטור.

רבי שמעון אומר, בני יונה שעבר זמנן, פטור.

ותורים שלא הגיע זמנן, בלא תעשה.

אותו ואת בנו ומחוסר זמן, פטור.

רבי שמעון אומר, הרי זה בלא תעשה.

שהיה רבי שמעון אומר: כל שהוא ראוי לבוא לאחר זמן, הרי זה בלא תעשה ואין בו כרת.

וחכמים אומרים: כל שאין בו כרת, אין בו בלא תעשה.

משנה געריכה

מחוסר זמן, בין בגופו בין בבעליו.

איזה הוא מחוסר זמן בבעליו? הזב, והזבה, ויולדת, ומצורע, שהקריבו חטאתם ואשמם בחוץ, פטורין.

עולותיהן ושלמיהן בחוץ, חייבין.

המעלה מבשר חטאת, מבשר אשם, מבשר קדשי קדשים, מבשר קדשים קלים, ומותר העומר, ושתי הלחם, ולחם הפנים, ושיירי מנחות, היוצק, הבולל, הפותת, המולח, המניף, המגיש, המסדר את השלחן, והמיטיב את הנרות, והקומץ, והמקבל דמים בחוץ, פטור.

אין חייבין עליו לא משום זרות, ולא משום טומאה, ולא משום מחוסר בגדים, ולא משום רחוץ ידיים ורגליים.

משנה דעריכה

עד שלא הוקם המשכן, היו הבמות מותרות, ועבודה בבכורות.

משהוקם המשכן, נאסרו הבמות, ועבודה בכהנים.

קדשי קדשים, נאכלים לפנים מן הקלעים.

קדשים קלים, בכל מחנה ישראל.

משנה העריכה

באו לגלגל, והותרו הבמות.

קדשי קדשים, נאכלים לפנים מן הקלעים.

קדשים קלים, בכל מקום.

משנה ועריכה

באו לשילה, נאסרו הבמות.

לא היה שם תקרה, אלא בית של אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן, והיא היתה מנוחה.

קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים.

קדשים קלים ומעשר שני, בכל הרואה.

משנה זעריכה

באו לנוב ולגבעון, הותרו הבמות.

קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים.

קדשים קלים, בכל ערי ישראל.

משנה חעריכה

באו לירושלים, נאסרו הבמות, ולא היה להם עוד היתר, והיא היתה נחלה.

קדשי קדשים, נאכלים לפנים מן הקלעים.

קדשים קלים ומעשר שני, לפנים מן החומה.

משנה טעריכה

כל הקדשים שהקדישן בשעת איסור במות והקריבן בשעת איסור במות בחוץ, הרי אלו בעשה ולא תעשה, וחייבין עליהן כרת.

הקדישן בשעת היתר במות, והקריבן בשעת איסור במות, הרי אלו בעשה ולא תעשה, ואין חייבין עליהן כרת.

הקדישן בשעת איסור במות והקריבן בשעת היתר במות, הרי אלו בעשה, ואין בהם בלא תעשה.

משנה יעריכה

אלו קדשים קרבין במשכן: קדשים שהוקדשו למשכן.

קרבנות הציבור, קרבין במשכן.

וקרבנות היחיד, בבמה.

קרבנות היחיד שהוקדשו למשכן, יקרבו במשכן.

ואם הקריבן בבמה, פטור.

מה בין במת יחיד לבמת ציבור?

סמיכה, ושחיטת צפון, ומתן סביב, ותנופה, והגשה.

רבי יהודה אומר, אין מנחה בבמה, וכיהון, ובגדי שרת, וכלי שרת, וריח ניחוח, ומחיצה בדמים, ורחוץ ידיים ורגליים.

אבל הזמן, והנותר, והטמא, שווין בזה ובזה.

משנה מנוקדתעריכה

משנה זבחים יד ניקוד

נוסח הרמב"םעריכה

(א) פרת חטאת שנשרפה חוץ מגיתה וכן שעיר המשתלח שהקריבו בחוץ פטור שנאמר ואל פתח אוהל מועד לא יביאנו (ויקרא יז ט) כל שאינו ראוי לבוא אל פתח אוהל מועד אין חייבין עליו.

(ב) הרובע והנרבע והמוקצה והנעבד והאתנן והמחיר והכלאים והטריפה ויוצא דופן שהקריבן בחוץ פטור שנאמר לפני משכן ה' (ויקרא יז ד) כל שאינו ראוי לבוא אל משכן ה' אין חייבין עליו בעלי מומין בין בעלי מומין קבועין ובין בעלי מומין עוברין שהקריבן בחוץ פטור רבי שמעון אומר בעלי מומין קבועין פטור ובעלי מומין עוברין בלא תעשה תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן שהקריבן בחוץ פטור רבי שמעון אומר בני יונה שעבר זמנן פטור ותורין שלא הגיע זמנן בלא תעשה אותו ואת בנו ומחוסר זמן רבי שמעון אומר הרי זה בלא תעשה שהיה רבי שמעון אומר כל שהוא ראוי לבוא לאחר זמן הרי זה בלא תעשה ואין בו כרת וחכמים אומרין כל שאין בו כרת אין בו בלא תעשה.

(ג) מחוסר זמן בין בגופו בין בבעליו איזה הוא מחוסר זמן בבעליו הזב והזבה והיולדת והמצורע שהקריבו חטאתן ואשמן בחוץ פטורין עולותיהן ושלמיהן בחוץ חייבין המעלה מבשר חטאת מבשר קודשי קדשים מבשר אשם מבשר קדשים קלים מותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות והיוצק והבולל והפותת והמולח והמניף המגיש והמסדר את השולחן והמטיב את הנרות הקומץ והמקבל דמים בחוץ פטור ואין חייבין עליו לא משום זרות ולא משום טומאה ולא משום מחוסר בגדים ולא משום רחוץ ידים ורגלים.

(ד) עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות משהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים קודשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים בכל מחנה ישראל.

(ה) באו לגלגל הותרו הבמות קודשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים בכל מקום.

(ו) באו לשילה נאסרו הבמות ולא היה שם תקרה אלא בית של אבנים מלמטן יריעות מלמעלן והיא הייתה מנוחה קודשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה.

(ז) באו לנוב ולגבעון הותרו הבמות קודשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים בכל ערי ישראל.

(ח) באו לירושלים נאסרו הבמות ולא היה להן עוד היתר והיא הייתה נחלה קודשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים ומעשר שני לפנים מן החומה.

(ט) כל הקדשים שהקדישן בשעת איסור הבמות והקריבן בשעת איסור הבמות בחוץ הרי אלו בעשה ולא תעשה וחייבין עליהן כרת הקדישן בשעת היתר במות והקריבן בשעת איסור במות הרי אלו בעשה ולא תעשה ואין חייבין עליהן כרת הקדישן בשעת איסור במות והקריבן בשעת היתר במות הרי אלו בעשה ואין בהן בלא תעשה.

(י) אלו קדשים קרבים במשכן קדשים שהוקדשו למשכן קרבנות הציבור קרבין במשכן וקרבנות היחיד בבמה קרבנות היחיד שהוקדשו למשכן יקרבו במשכן ואם הקריבן בבמה פטור מה בין במת היחיד לבמת הציבור סמיכה ושחיטת צפון ומתן סביב ותנופה והגשה רבי יהודה אומר אין מנחה בבמה וכיהון ובגדי שרת וכלי שרת וריח ניחוח ומחיצה לדמים וריחוץ ידים ורגלים אבל הזמן והנותר והטמא שווין בזה ובזה.

פירושיםעריכה