משנה זבחים יד ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת זבחים · פרק יד · משנה ד | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

עד שלא הוקם המשכן, היו הבמות מותרות, ועבודה בבכורות.

משהוקם המשכן, נאסרו הבמות, ועבודה בכהנים.

קדשי קדשים, נאכלים לפנים מן הקלעים.

קדשים קלים, בכל מחנה ישראל.

משנה מנוקדת

עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן,

הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת,
וַעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת;
מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן,
נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת,
וַעֲבוֹדָה בַּכֹּהֲנִים.
קָדְשֵׁי קָדָשִׁים,
נֶאֱכָלִים לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים;
קָדָשִׁים קַלִּים,
בְּכָל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל:

נוסח הרמב"ם

עד שלא הוקם המשכן -

היו הבמות מותרות,
ועבודה - בבכורות.
משהוקם המשכן -
נאסרו הבמות,
ועבודה - בכהנים.
קודשי קדשים - נאכלים לפנים מן הקלעים.
קדשים קלים - בכל מחנה ישראל.

פירוש הרמב"ם

אמרו כי מה שנאמר "וישלח את נערי בני ישראל"(שמות כד, ה) שהם הבכורות, שהעבודה לעולם אינה אלא בבכורות, מאדם ועד משה רבינו עליו השלום.

ומותר לגוים עכשיו להקריב עולות לשם בכל מקום שירצו, על מנת שיהא במה שיבנו אותה. אבל הם אמרו אסור לסייען ולעשות שליחותן לפי שאנו מצויין שלא להקריב בכל מקום, ומותר לנו להורותם וללמדם איך יעשו, והוא מה שאמר "ולאורינהו שרי".

ואיסור ההקרבה בבמה משהוקם המשכן הוא ממה שנאמר "ואל פתח אהל מועד לא הביאו"(ויקרא יז, ד).

וכן עבודה בכהנים היא מאז, מפסוקי תורה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

והעבודה בבכורות. דכתיב (שמות כד) וישלח את נערי בני ישראל, אלו הבכורות שהעבודה בהם:

משהוקם המשכן נאסרו הבמות. דכתיב (ויקרא יז) ואל פתח אוהל מועד לא הביאו, מכלל דבאוהל מועד תלי אסורא. ודוקא לישראל נאסרו הבמות, אבל נכרים מותרים להקריב לשמים בכל מקום, ואפילו בזמן הזה. ואסור לישראל להיות שלוחם להקריב ולא לסייעם. אבל להורות להם סדר הקרבה שרי:

פירוש תוספות יום טוב

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ועבודה בבכורות:    ר' יהושע בן קרחה היא דס"ל דקרא דכתיב וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו זו פרישת בכורות שהזהיר את הבכורות לפרוש מן ההר שהם הם הכהנים הנגשים אל ה' להקריב קרבנות אבל רבי ס"ל זו פרישת נדב ואביהוא שנעשו בסיני כהנים אבל הבכורות לא נקראו כהנים וקרא דכתיב וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות דרשינן ליה הכי וישלח את נערי בני ישראל דהיינו בכורות להביא קרבנות ולעמוד עליהם ויעלו עולות אותן שכשרים להעלותם דהינו נדב ואביהוא שמשבאו לסיני הופרשו לכהנים:

בכל מחנה ישראל:    מפרש בגמרא בכל מקומות מחנה ישראל שאפילו בשעת סלוק מסעות אין נפסלין אלא מוליכן עמו ובמקום חנייתן אוכלן במחנה והא קמ"ל דלא תימא איפסלו ביוצא קמ"ל דלא דאמר קרא ונסע אהל מועד אע"פ שנסע אהל מועד הוא. ואיתה לרישא דמתני' בפ"ק דבכורות דף ד' והתם פליגי ר"י ור"ל דר"י אמר דבכורות שנולדו במדבר קדשו ור"ל אמר לא קדשו דכתיב והיה כי יביאך וכתיב בתריה והעברת כל פטר רחם מכלל דמעיקרא הנולדים קודם כניסתם לארץ לא קדוש וקרא דקדש לי כל בכור מוקי ליה ר"ל דוקא בנולדים במצרים וה"נ מסתברא דאי לא תימא הכי בן שנה בר מיעבד עבודה דהא משיצאו ממצרים עד שהוקם המשכן שתא חדא הוא דהואי והתם קפריך ודקארי לה מאי קארי לה ומשני לה. ור"י ס"ל דקרא דוהעברת דסמיך לקרא דוהיה כי יביאך אצטריך ללמדנו עשה מצוה זו של בכור שבשבילה תכנס לארץ ובמסקנא דכ"ע קדשו בבכורות במדבר דהא כתיב בשנה שנית פקוד כל בכור זכר מבן חודש ומעלה דודאי במדבר נולדו ואי אתמר הכי אתמר ר' יוחנן אמר קדשו ולא פסקו ור"ל אמר קדשו ופסקו משעת החשבון של חומש הפקודים ואילך ויליף לה מוהעברת כדאמרינן:

תפארת ישראל

יכין

היו הבמות מותרות:    מדבעי למתני לקמן דין איסור במות. נקט מקמי הכי הך מתניתין. דאל"כ מה קמ"ל. מה דהוה הוה:

ועבודה בבכורות:    נ"ל דר"ל עבודת קרבנות צבור היה בבכורות. כמ"ד וישלח את נערי בני ישראל. אבל קרבנות יחיד היו קרבים בבמה מכל יחיד שירצה. דהרי מצינו האבות שהקריבו בבמה אף שלא היו בכורים. ולא מצינו שנאסר אח"כ:

משהוקם המשכן:    בשמיני למלואים. דכל שבעת ימי המילואים. לא עבדו הכהנים. רק משה רבינו בעצמו [כתענית י"א ב']:

נאסרו הבמות ועבודה בכהנים:    ודוקא ישראל אסורים להקריב אז. אבל עכו"ם מותרים להקריב אפילו בזה"ז לה' בכל מקום. ואסור לישראל לסייען ביד. אבל מותר להורות להן סדר הקרבה כדינו. [והקשה בני הרב הגאבדק"ק לאנדסבערג שליט"א הרי אסור ללמד לעכו"ם תורה (כחגיגה כ"ג א'). נ"ל דאפ"ה לא גרע מנשים דג"כ אסור ללמדן תורה. ואפ"ה מצות דשייכי בהו מותר ללמדם. מלבד שי"ל שהוראת המעשה בלי טעם אינו מחשב לימוד. [ועמ"ש בס"ד בכורות פ"ד מ"ו:

קדשים קלים בכל מחנה ישראל:    האי בכל מחנה דקאמר תנא. ר"ל אפילו בשעת נסוע המחנה. מותרים לאכול קדשים קלים גם בשעת הליכתן. אף דאז אין המשכן והמחנה קבועין במקום. עכ"פ מחנה ישראל מקרי. אבל נ"ל דק"ק שהיה שם כשהורד המשכן. נפסלו ביוצא:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים