משנה זבחים יד רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) פרת חטאת שנשרפה חוץ מגיתה,
- וכן שעיר המשתלח שהקריבו בחוץ - פטור,
- שנאמר: "ואל פתח אוהל מועד לא יביאנו" (ויקרא יז ט),
- כל שאינו ראוי לבוא אל פתח אוהל מועד - אין חייבין עליו.
(ב) הרובע, והנרבע,
- והמוקצה, והנעבד,
- והאתנן, והמחיר,
- והכלאים, והטריפה,
- ויוצא דופן,
- שהקריבן בחוץ - פטור,
- שנאמר: "לפני משכן ה'" (ויקרא יז ד),
- כל שאינו ראוי לבוא אל משכן ה' - אין חייבין עליו.
- בעלי מומין -
- בין בעלי מומין קבועין,
- ובין בעלי מומין עוברין,
- שהקריבן בחוץ - פטור.
- רבי שמעון אומר:
- בעלי מומין קבועין - פטור,
- ובעלי מומין - עוברין בלא תעשה.
- תורין שלא הגיע זמנן,
- ובני יונה שעבר זמנן,
- שהקריבן בחוץ - פטור.
- רבי שמעון אומר:
- בני יונה שעבר זמנן - פטור,
- ותורין שלא הגיע זמנן - בלא תעשה.
- ובני יונה שעבר זמנן,
- אותו ואת בנו, ומחוסר זמן -
- רבי שמעון אומר: הרי זה בלא תעשה,
- שהיה רבי שמעון אומר:
- כל שהוא ראוי לבוא לאחר זמן - הרי זה בלא תעשה, ואין בו כרת.
- שהיה רבי שמעון אומר:
- וחכמים אומרין: כל שאין בו כרת - אין בו בלא תעשה.
- רבי שמעון אומר: הרי זה בלא תעשה,
(ג) מחוסר זמן -
- בין בגופו, בין בבעליו,
- איזה הוא מחוסר זמן בבעליו? -
- הזב, והזבה, והיולדת, והמצורע,
- איזה הוא מחוסר זמן בבעליו? -
- שהקריבו חטאתן ואשמן בחוץ - פטורין,
- עולותיהן ושלמיהן בחוץ - חייבין.
- בין בגופו, בין בבעליו,
- המעלה מבשר חטאת,
- מבשר קודשי קדשים, מבשר אשם, מבשר קדשים קלים,
- מותר העומר, ושתי הלחם, ולחם הפנים,
- ושירי מנחות, והיוצק, והבולל,
- והפותת, והמולח, והמניף, המגיש,
- והמסדר את השולחן, והמטיב את הנרות,
- הקומץ, והמקבל דמים בחוץ -
- פטור - ואין חייבין עליו,
- לא משום זרות, ולא משום טומאה,
- ולא משום מחוסר בגדים, ולא משום רחוץ ידים ורגלים.
(ד) עד שלא הוקם המשכן -
- היו הבמות מותרות,
- ועבודה - בבכורות.
- משהוקם המשכן -
- נאסרו הבמות,
- ועבודה - בכהנים.
- קודשי קדשים - נאכלים לפנים מן הקלעים.
- קדשים קלים - בכל מחנה ישראל.
(ה) באו לגלגל -
- הותרו הבמות.
- קודשי קדשים - נאכלים לפנים מן הקלעים.
- קדשים קלים - בכל מקום.
(ו) באו לשילה -
- נאסרו הבמות.
- ולא היה שם תקרה, אלא -
- בית של אבנים - מלמטן,
- יריעות - מלמעלן.
- והיא - היתה מנוחה.
- ולא היה שם תקרה, אלא -
- קודשי קדשים - נאכלים לפנים מן הקלעים.
- קדשים קלים, ומעשר שני - בכל הרואה.
- נאסרו הבמות.
(ז) באו לנוב, ולגבעון -
- הותרו הבמות.
- קודשי קדשים - נאכלים לפנים מן הקלעים.
- קדשים קלים - בכל ערי ישראל.
(ח) באו לירושלים -
- נאסרו הבמות.
- ולא היה להן עוד היתר.
- והיא - היתה נחלה.
- קודשי קדשים - נאכלים לפנים מן הקלעים.
- קדשים קלים, ומעשר שני - לפנים מן החומה.
- נאסרו הבמות.
(ט) כל הקדשים -
- שהקדישן בשעת איסור הבמות,
- והקריבן בשעת איסור הבמות בחוץ -
- הרי אלו בעשה ולא תעשה, וחייבין עליהן כרת.
- הקדישן בשעת היתר במות,
- והקריבן בשעת איסור במות -
- הרי אלו בעשה ולא תעשה, ואין חייבין עליהן כרת.
- הקדישן בשעת איסור במות,
- והקריבן בשעת היתר במות -
- הרי אלו בעשה, ואין בהן בלא תעשה.
(י) אלו קדשים קרבים במשכן? - קדשים שהוקדשו למשכן.
- קרבנות הציבור - קרבין במשכן,
- וקרבנות היחיד - בבמה.
- קרבנות היחיד שהוקדשו למשכן - יקרבו במשכן,
- ואם הקריבן בבמה - פטור.
- מה בין במת היחיד, לבמת הציבור? -
- סמיכה, ושחיטת צפון,
- ומתן סביב, ותנופה, והגשה.
- רבי יהודה אומר:
- אין מנחה בבמה,
- וכיהון, ובגדי שרת, וכלי שרת,
- וריח ניחוח, ומחיצה לדמים,
- וריחוץ ידים ורגלים.
- אבל הזמן, והנותר, והטמא - שווין בזה ובזה.
הדף הראשי של משנה זבחים יד
משנה זבחים, פרק י"ד:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב